בראשית כ"ד
תקציר
יצחק בן ארבעים כמעט, וטרם נישא. אברהם שולח את עבדו אל ארץ מולדתו (ארם נהריים) כדי למצוא ליצחק אישה מבנות ארצו. המסע של העבד מזמן הצצה מעניינת למאמציו ולדבקותו במשימה שאליה נשלח, ובתוך כך מעלה פרטים שונים על חיי משפחת האבות ועל נושאים כגון: שבועה, אמונה בה', טקס שידוך ומעמד האישה.
סיכום הפרק
לאחר מותה של שרה, דואג אברהם לבנו יצחק, שטרם נמצאה לו כלה ראויה לחיתון. פסוק א' פותח בהערה שאברהם "זקן בא בימים", כלומר מבוגר וקרוב למות, מה שמסביר את רצונו לדאוג ליצחק לפני לכתו. המשך הפסוק "וה' ברך את אברהם בכל" יכול להתפרש כהערה שנועדה להראות שליצחק לא חסר כלום כי הוא יורש הון עצום שמשאיר אברהם, או כהערה שהדבר היחיד שחסר לאברהם (שכבר השיג הכל בחייו) הוא להשיא את בנו יצחק. משום כך הוא שולח את עבדו (חז"ל מזהים אותו כאליעזר מדמשק, העבד הנאמן והקרוב ביותר לאברהם) למצוא ליצחק כלה.
בפס' ב'-ט' משביע אברהם את העבד וקובע כללים ברורים כיצד יש לטפל בנישואי יצחק ובמגוריו: לא להשיא אותו לאישה מבנות כנען, אלא רק לאישה ממולדתו, אשר צריכה לבוא לכנען כי ליצחק אסור לצאת משם. השבועה של העבד לעמוד בציווי אדונו מסומלת בתנועת יד תחת הירך, ואברהם מנקה את העבד משבועתו (פוטר אותו מעמידה בשבועה) במקרה שהאישה המיועדת לא תרצה לבוא לכנען.
שני היבטים של הברית בין ה' לאברהם מהדהדים בדרישת אברהם מהעבד: ירושת הארץ וזרע צאצאים = יצחק לא ייצא מהארץ כדי להבטיח שימשיך לרשת אותה, והוא יינשא כדי להעמיד דור צאצאים שימשיכו את הברית עם ה'.
בפס' י'-י"ד עבד אברהם יוצא לדרך מצויד בכל טּוב אל ארם נהרים. העבד, הבא מתרבות של עבודת אלילים, פונה אל ה' ומבקש ממנו לעשות חסד עם אברהם ולהצליח את דרכו במציאת הכלה. גם בהמשך (פס' כ"א, כ"ו-כ"ז, מ"ב ו- נ"ב) ניתן לראות את השינוי שהוא עובר באמונה ובקשר עם אלוהי ישראל. העבד קובע לעצמו בחנים (קריטריונים) לזיהוי הכלה המיועדת והראויה: עליה להיות ממשפחתו של אברהם, עליה להסכים להשקות אותו מן הבאר וגם עליה להציע להשקות את גמליו (בפס' ט"ז המספר מוסיף עוד שני פרטים על המיועדת - היא טובת מראה ובתולה).
המפגש עם רבקה ממשפחת אברהם ליד הבאר מקיים את כל הבחנים שקבע העבד, ולכן הוא מעניק לה תכשיטים רבים ויקרים ומבקש ממנה לדאוג לו למקום לינה (פס' ט"ו-כ"ז).
בפס' כ"ח-ס"א העבד נלקח לבית רבקה למפגש עם אחיה לבן ועם משפחתה, שמתפעלת מהעושר שמציג העבד ומהקרבה המשפחתית. עבד אברהם מסרב לאכול לפני שיספר להם את אשר בליבו ולפני שיבטיח שטקס השידוך של רבקה ליצחק יצליח, והיא תחזור איתו לכנען. בדבריו ניתן למצוא פרטים חסרים ופרטים שנוספו וכן פרטי מידע שהדגיש או שינה ביחס לסיפור, וזה מלמד על מאמציו הרבים לקשור קשר, למצוא חן, לייצר אמינות, לשכנע את משפחתה של רבקה למסור אותה ולעמוד בשבועה אשר נשבע לאברהם. בני משפחתה של רבקה מסכימים לחיתון ומבקשים עשרה ימים עד לשליחתה, אך עבד אברהם דורש לצאת מיד (כנראה, חושש שיתחרטו), אז הם קוראים לרבקה ושואלים אם תסכים לעזוב עם עבד אברהם מיד כדי להינשא ליצחק, והיא בוחרת לעשות כן.
המפגש של רבקה עם יצחק (פס' ס"ב-ס"ז) מביא לו נחמה לאחר מות אמו. הסיפור שלפנינו מעלה תהיות עמוקות לגבי דמותו של יצחק: לא נשוי בגיל מבוגר, לא משיג אישה בעצמו, דואגים שלא ייצא מכנען (שאר האבות נדדו כל העת), לא מוזכר בדברי העבד לרבקה ולמשפחתה (זה מתבקש שיספר עליו). ככל הנראה, הדבר נקשר לעקידת יצחק, אותו אירוע טראומתי עבורו כנער, שבטח הותיר צלקות עמוקות בנפשו והפך אותו לפוסט-טראומתי, דבר המסביר את הדאגה לו ואת ההימנעות מלספר עליו.
אמצעים ספרותיים בפרק:
מריזמוס - "אלוהי השמיים ואלוהי הארץ" (פס' ג').
ריבוי פעלים (פס' י').
מקור: אביחי בן לא"ה: קמפוס אביב
בראשית כד דף עבודה לכיתה.docx