בראשית י"ב

תקציר הסיפור

מתאר את אברם (אברהם), גדול המאמינים ואבי האומה העברית, בנדודיו מחרן אל כנען בעקבות קריאתו של ה' אליו. המסע הפיזי מתברר גם כמסע רוחני ואמוני שבמהלכו מונח הבסיס לברית שבין אברם לה'. מערכת היחסים ההדדית בין אברם לה' עומדת במבחן גם כשנאלץ אברם לרדת למצרים בעקבות .הבצורת שפקדה את כנען.

סיכום הפרק

במרכז הפרק עומדים שני מסעות פיזיים שאברם בוחר לעשות: האחד מארץ מולדתו אל כנען, במצוות ה' (פס' א'-ט'), והשני אל מצרים בשל הרעב הכבד בארץ כנען (פס' י'-כ'). בשני המסעות נדרש אברם להתמודד עם תלאות ומכשולים, בטח על רקע גילו ואחריותו לאשתו שרי, לאחיינו לוט, לעבדיו ולרכושו. בה בעת מסעותיו אלה הם גם רוחניים ונפשיים, שבהם באה לידי ביטוי שאלת האמונה והדבקות המוחלטת בה', שמעורבותו ברורה בשני המסעות גם יחד. בסיפור זה מכוננת ברית בין ה' לאברם, שבה נאמנות אברם לה' והליכה בחוקותיו תביא עליו ברכה והגנה. הגנתו זו של ה', כהבטחה לאברם, מתקיימת כבר בעת הגעתו של אברם למצרים (פס' ט"ז).

פס' א'-ט' חושפים את הקשר הראשוני שבין ה' לאברם, כאשר פנה אליו בציווי "לך לך", ומבקש ממנו להתנתק מכל המוכר לו: ארצו )מרחב גיאוגרפי(, מולדתו (מחוז מגורים) ובית אביו (משפחה מורחבת). סדר הניתוקים של אברם מסודרים מן הקל אל הכבד כדי ליצור הדרגה בבקשה והיענות לה. המספר המקראי רוצה לצייר את דמות אברם כנאמנה ודבקה בה', ועל כן הוא משתמש בשורש הל"כ גם בתיאור הביצוע של אברם: "וילך אברם כאשר דיבר אליו ה'" (פס' ד'). אברם, כשהוא בן 75 ,ללא היסוס או התלבטות עוזב את אזור מגוריו אל "הארץ אשר אראך" = מקום לא נודע, מבחינתו. הוא לוקח עמו את אשתו שרי (שרה), את לוט אחיינו (שאימץ בעקבות מות אחיו הרן) ואת כל רכושו הפיזי והאנושי ('הנפש אשר עשו בחרן' = עבדים ושפחות שקנו/נולדו להם). כלומר, משלחת גדולה של אנשים וחיות משק אשר מעתיקה את מגוריה לכנען בעקבות הברית של אברם וה'.

כאשר אברם מגיע לכנען, הוא נודד בתוכה ועובר ממקום למקום, ובל מקום הוא זובח לה' במזבח שמקים וקורא בשם ה'. הערת המספר: "והכנעני אז בארץ" (פס' ז') היא הערה מטרימה שמצביעה על כך שאברם הגיע למקום המיושב בידי אחרים, והיא רומזת להמשך, שבו עתידים אברם וזרעו לרשת ארץ שיש בה תושבי קבע.

פס' י'-כ' מתארים את ירידת אברם ושרי למצרים בשל בצורת שפקדה את כנען והביאה לרעב קשה. מצרים, שנהנתה ממי הנילוס ומחקלאות יציבה, סיפקה לעמי האזור מזון בימי הרעב. בבואם של אברם ושרי למצרים, מבקש אברם משרי להציג עצמה כאחותו בפני רשויות השלטון המצרי. הוא מבין שיופיה הרב של שרי יגרום לאנשי המלך לקחת אותה אליו לאישה. לו הציג אברם עצמו כבעלה, היו נאלצים להרוג אותו כדי לקחתה. תכניתו של אברם התגלתה כמועילה – שרי "אחותו" נלקחת לבית פרעה ולאברם ניתן בעבורה רכוש רב. תכונתו של אברם "לראות קדימה" עומדת לו פה בבירור ותחזור על עצמה בסיפורים נוספים. המלך פרעה נענש על ידי ה' על לקיחת שרי, וכל גופו מקבל נגעים )מחלות עור(. זהו ביטוי להשגחה עליונה של ה' על אברם וביתו. פרעה מגרש את אברם ושרי מארצו בשל התרמית שעשו.

אמצעים ספרותיים בפרק:

1. שורש מנחה -בר"כ, הל"כ.

2. תקבולת (פס' ג'): "ואברכה מברכיך, ומקלליך אאר"

מקור: אביחי בן לא"ה, קמפוס אביב.