שמואל א' - פרק כ"ד
שמואל א' פרק כ"ד
תקציר הפרק:
דוד ברח לעין גדי ושאול שומע על כך וכמובן הולך בעקבותיו. אל שאול מתלווים שלושת אלפים איש על מנת להכניע את דוד. שאול ואנשיו מגיעים לעין גדי ועוצרים למנוחה. מבלי שישימו לב בקרבתם במערה נמצאים דוד ואנשיו. אנשי דוד מודיעים לדוד כי שאול נמצא בקרבת המערה ושוטף את רגליו וזהו ההזדמנות שניתנה לו על מנת להכניע את שאול. דוד ניגש אל שאול וקורע את מעילו אולם לאחר מכן מרגיש רע על מעשיו. הוא חוזר לאנשיו ומצהיר בפניהם כי אין לפגוע בשאול שכן הוא שליח ה'. לאחר מכן פונה דוד ונואם בפני שאול, הוא מציג בפניו כי היה יכול לפגוע בו אולם לא עשה זאת וכך נהג בשונה משאול. שאול מבין את מעשיו ומתחרט על רדיפת דוד ועל התנהגותו ומבקש ממנו כי לא ישמיד את זרעו לאחר מותו. דוד מסכים והם כורתים ביניהם ברית.
פסוקים א'-ז': מפגש דוד ושאול בעין גדי
א וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל מֵאַחֲרֵי פְּלִשְׁתִּים וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה דָוִד בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי. {ס} ב וַיִּקַּח שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בָּחוּר מִכָּל-יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת-דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עַל-פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִים. ג וַיָּבֹא אֶל-גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל-הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת-רַגְלָיו וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים. ד וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו הִנֵּה הַיּוֹם אֲשֶׁר-אָמַר יְהוָה אֵלֶיךָ הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת-איביך (אֹיִבְךָ) בְּיָדֶךָ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר יִטַב בְּעֵינֶיךָ וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת-כְּנַף-הַמְּעִיל אֲשֶׁר-לְשָׁאוּל בַּלָּט. ה וַיְהִי אַחֲרֵי-כֵן וַיַּךְ לֵב-דָּוִד אֹתוֹ עַל אֲשֶׁר כָּרַת אֶת-כָּנָף אֲשֶׁר לְשָׁאוּל. ו וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה לִּי מֵיְהוָה אִם-אֶעֱשֶׂה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ יְהוָה לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ כִּי-מְשִׁיחַ יְהוָה הוּא. ז וַיְשַׁסַּע דָּוִד אֶת-אֲנָשָׁיו בַּדְּבָרִים וְלֹא נְתָנָם לָקוּם אֶל-שָׁאוּל וְשָׁאוּל קָם מֵהַמְּעָרָה וַיֵּלֶךְ בַּדָּרֶךְ.
לאחר ששאול נלחם בפלישתים הוא שומע כי דוד נמצא בעין גדי. הוא לוקח עימו 3000 איש וניגש להמשך המצוד שלו אחר דוד. בהגיעם לעין גדי עוצרים שאול ואנשיו לנוח ולעשות את צרכיהם. בקרבתם נמצאים דוד ואנשיו במערה. אנשי דוד מדווחים לדוד כי שאול נמצא בקרבת מקום והוא ואנשיו עצרו למנוחה וכי זו ההזדמנות שלו להכריע את שאול. דוד ניגש אל שאול אולם במקום לתקוף אותו הוא קורע את כנף מעילו וגם על כך מתחרט. הוא חוזר לאנשיו ומודיע להם כי הוא לא יפגע בשאול כיוון שהוא שליח ה'. בנוסף לכך הוא אינו מאפשר לאנשיו להתנגד לדבריו או לתקוף את שאול.
פסוקים ח''-ט"ו': נאום דוד
{ס} ח וַיָּקָם דָּוִד אַחֲרֵי-כֵן וַיֵּצֵא מן המערה (מֵהַמְּעָרָה) וַיִּקְרָא אַחֲרֵי-שָׁאוּל לֵאמֹר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ וַיַּבֵּט שָׁאוּל אַחֲרָיו וַיִּקֹּד דָּוִד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ. {ס} ט וַיֹּאמֶר דָּוִד לְשָׁאוּל לָמָּה תִשְׁמַע אֶת-דִּבְרֵי אָדָם לֵאמֹר הִנֵּה דָוִד מְבַקֵּשׁ רָעָתֶךָ. י הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ אֵת אֲשֶׁר-נְתָנְךָ יְהוָה הַיּוֹם בְּיָדִי בַּמְּעָרָה וְאָמַר לַהֲרָגְךָ וַתָּחָס עָלֶיךָ וָאֹמַר לֹא-אֶשְׁלַח יָדִי בַּאדֹנִי כִּי-מְשִׁיחַ יְהוָה הוּא. יא וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת-כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי כִּי בְּכָרְתִי אֶת-כְּנַף מְעִילְךָ וְלֹא הֲרַגְתִּיךָ דַּע וּרְאֵה כִּי אֵין בְּיָדִי רָעָה וָפֶשַׁע וְלֹא-חָטָאתִי לָךְ וְאַתָּה צֹדֶה אֶת-נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ. יב יִשְׁפֹּט יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּנְקָמַנִי יְהוָה מִמֶּךָּ וְיָדִי לֹא תִהְיֶה-בָּךְ. יג כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע וְיָדִי לֹא תִהְיֶה-בָּךְ. יד אַחֲרֵי מִי יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי מִי אַתָּה רֹדֵף אַחֲרֵי כֶּלֶב מֵת אַחֲרֵי פַּרְעֹשׁ אֶחָד. טו וְהָיָה יְהוָה לְדַיָּן וְשָׁפַט בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְיֵרֶא וְיָרֵב אֶת-רִיבִי וְיִשְׁפְּטֵנִי מִיָּדֶךָ. {פ}
פסוקים ט"ז- כ"ב: תגובת שאול
טז וַיְהִי כְּכַלּוֹת דָּוִד לְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל-שָׁאוּל וַיֹּאמֶר שָׁאוּל הֲקֹלְךָ זֶה בְּנִי דָוִד וַיִּשָּׂא שָׁאוּל קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ. יז וַיֹּאמֶר אֶל-דָּוִד צַדִּיק אַתָּה מִמֶּנִּי כִּי אַתָּה גְּמַלְתַּנִי הַטּוֹבָה וַאֲנִי גְּמַלְתִּיךָ הָרָעָה. יח ואת (וְאַתָּה) הִגַּדְתָּ הַיּוֹם אֵת אֲשֶׁר-עָשִׂיתָה אִתִּי טוֹבָה אֵת אֲשֶׁר סִגְּרַנִי יְהוָה בְּיָדְךָ וְלֹא הֲרַגְתָּנִי. יט וְכִי-יִמְצָא אִישׁ אֶת-אֹיְבוֹ וְשִׁלְּחוֹ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וַיהוָה יְשַׁלֶּמְךָ טוֹבָה תַּחַת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָה לִי. כ וְעַתָּה הִנֵּה יָדַעְתִּי כִּי מָלֹךְ תִּמְלוֹךְ וְקָמָה בְּיָדְךָ מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל. כא וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בַּיהוָה אִם-תַּכְרִית אֶת-זַרְעִי אַחֲרָי וְאִם-תַּשְׁמִיד אֶת-שְׁמִי מִבֵּית אָבִי. כב וַיִּשָּׁבַע דָּוִד לְשָׁאוּל וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל אֶל-בֵּיתוֹ וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו עָלוּ עַל-הַמְּצוּדָה. {ס}
חשוב לשים לב!
Ø סרטון על דוד ושאול במערה: https://www.youtube.com/watch?v=meglPoheKEY
Ø פירושי מילים:
1. להסך את רגליו: לשון נקיה לעשיית צרכים
2. ישסע דוד באנשיו: עצר את דבריהם
3. חס: ריחם
לוקט וסוכם ע"י לי יולנדה ברקאי
כד מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל מִמִּרְדָּפוֹ אַחַר הַפְּלִשְׁתִּים, אָמְרוּ לוֹ: ”הִנֵּה דָּוִד בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי!”
2 לָכֵן שָׁאוּל לָקַח שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ שֶׁנִּבְחֲרוּ מִכָּל יִשְׂרָאֵל וְהָלַךְ לְחַפֵּשׂ אֶת דָּוִד וְאֶת אֲנָשָׁיו עַל צוּקֵי הַיְּעֵלִים. 3 שָׁאוּל בָּא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן* שֶׁלְּאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ, וְשָׁם הָיְתָה מְעָרָה. וְהוּא נִכְנַס כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת צְרָכָיו,* בְּשָׁעָה שֶׁדָּוִד וַאֲנָשָׁיו יָשְׁבוּ מֵאָחוֹר בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה. 4 וְאַנְשֵׁי דָּוִד אָמְרוּ אֵלָיו: ”זֶה הַיּוֹם שֶׁבּוֹ יְהֹוָה אוֹמֵר לְךָ, ’הִנֵּה אֲנִי נוֹתֵן אֶת אוֹיֶבְךָ בְּיָדְךָ, וְתוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ’”. לָכֵן דָּוִד קָם וְחָתַךְ בְּשֶׁקֶט אֶת כְּנַף מְעִילוֹ שֶׁל שָׁאוּל. 5 אוּלָם אַחֲרֵי כֵן לִבּוֹ* שֶׁל דָּוִד הִכָּה אוֹתוֹ עַל שֶׁחָתַךְ אֶת כְּנַף מְעִילוֹ שֶׁל שָׁאוּל. 6 הוּא אָמַר לַאֲנָשָׁיו: ”חָלִילָה לִי מִיְּהֹוָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה לַאֲדוֹנִי, לִמְשִׁיחַ יְהֹוָה, לִשְׁלֹחַ אֶת יָדִי בּוֹ, כִּי מְשִׁיחַ יְהֹוָה הוּא”. 7 וְדָוִד רִסֵּן* אֶת אֲנָשָׁיו בַּמִּלִּים הַלָּלוּ וְלֹא הִרְשָׁה לָהֶם לִתְקֹף אֶת שָׁאוּל. וְאִלּוּ שָׁאוּל קָם מִן הַמְּעָרָה וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.
8 אַחֲרֵי כֵן קָם דָּוִד וְיָצָא מִן הַמְּעָרָה וְקָרָא אַחֲרֵי שָׁאוּל: ”אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!” וְכַאֲשֶׁר הִבִּיט שָׁאוּל מֵאֲחוֹרָיו, קַד דָּוִד אַפַּיִם אַרְצָה וְהִשְׁתַּחֲוָה. 9 אָמַר דָּוִד לְשָׁאוּל: ”לָמָּה אַתָּה מַקְשִׁיב לְדִבְרֵיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים הָאוֹמְרִים, ’הִנֵּה דָּוִד מְנַסֶּה לִפְגֹּעַ בְּךָ’? 10 בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ כֵּיצַד נָתַן אוֹתְךָ יְהֹוָה בְּיָדִי בַּמְּעָרָה. אֲבָל כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ אָמַר לַהֲרֹג אוֹתְךָ, חַסְתִּי עָלֶיךָ וְאָמַרְתִּי, ’לֹא אֶשְׁלַח יָדִי בַּאֲדוֹנִי, כִּי הוּא מְשִׁיחַ יְהֹוָה’. 11 וּרְאֵה, אָבִי, רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי; כִּי כַּאֲשֶׁר חָתַכְתִּי אֶת כְּנַף מְעִילְךָ לֹא הָרַגְתִּי אוֹתְךָ. אַתָּה יָכוֹל כָּעֵת לִרְאוֹת וּלְהָבִין שֶׁאֵין בְּכַוָּנָתִי לִפְגֹּעַ בְּךָ אוֹ לִמְרֹד, וְלֹא חָטָאתִי לְךָ, וְאִלּוּ אַתָּה רוֹצֶה לָצוּד אוֹתִי כְּדֵי לָקַחַת אֶת חַיַּי.* 12 יִשְׁפֹּט יְהֹוָה בֵּינִי וּבֵינְךָ, וְיִנְקֹם בְּךָ יְהֹוָה בִּמְקוֹמִי, אַךְ יָדִי לֹא תִּפְגַּע בְּךָ. 13 כְּדִבְרֵי הַמָּשָׁל הָעַתִּיק, ’מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע’, אַךְ יָדִי לֹא תִּפְגַּע בְּךָ. 14 אַחֲרֵי מִי יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל? אַחֲרֵי מִי אַתָּה רוֹדֵף? אַחֲרֵי כֶּלֶב מֵת? אַחֲרֵי פַּרְעוֹשׁ אֶחָד? 15 יִהְיֶה יְהֹוָה הַשּׁוֹפֵט, וְיִשְׁפֹּט בֵּינִי וּבֵינְךָ, וְהוּא יִרְאֶה וְיָרִיב אֶת רִיבִי* וְיִשְׁפֹּט אוֹתִי וְיַצִּיל אוֹתִי מִיָּדְךָ”.
16 בָּרֶגַע שֶׁסִּיֵּם דָּוִד לוֹמַר לוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אָמַר שָׁאוּל: ”הַאִם זֶה קוֹלְךָ, בְּנִי דָּוִד?” וְשָׁאוּל נָשָׂא אֶת קוֹלוֹ וּבָכָה. 17 הוּא אָמַר אֶל דָּוִד: ”אַתָּה צַדִּיק יוֹתֵר מִמֶּנִּי, כִּי אַתָּה הֵיטַבְתָּ עִמִּי וַאֲנִי גָּמַלְתִּי לְךָ רָעָה. 18 וְאַתָּה סִפַּרְתָּ לִי הַיּוֹם עַל הַטּוֹב שֶׁעָשִׂיתָ בְּכָךְ שֶׁלֹּא הָרַגְתָּ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר הִסְגִּיר אוֹתִי יְהֹוָה לְיָדְךָ. 19 כִּי אֵיזֶה אִישׁ מוֹצֵא אֶת אוֹיְבוֹ וְשׁוֹלֵחַ אוֹתוֹ לְדַרְכּוֹ לְלֹא פֶּגַע? יְהֹוָה יְשַׁלֵּם לְךָ טוֹבָה עַל מָה שֶׁעָשִׂיתָ לְמַעֲנִי הַיּוֹם. 20 הִנֵּה כָּעֵת אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלָּבֶטַח תִּמְלֹךְ, וְשֶׁבְּיָדְךָ תַּעֲמֹד מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל. 21 כָּעֵת הִשָּׁבַע לִי בִּיהֹוָה שֶׁלֹּא תַּכְרִית אֶת צֶאֱצָאַי* אַחֲרַי וְלֹא תַּשְׁמִיד אֶת שְׁמִי מִבֵּית אָבִי”. 22 לְפִיכָךְ דָּוִד נִשְׁבַּע לְשָׁאוּל, וְשָׁאוּל הָלַךְ אֶל בֵּיתוֹ. אַךְ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עָלוּ אֶל הַמְּצוּדָה.
מקור: https://www.jw.org/he/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90/nwt/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%B3%E2%80%8F/24/