בראשית כ"ז
תקציר
חלון הזדמנויות חד-פעמי שנפתח בבית יצחק, מביא את רבקה, הדמות המקדמת בעלילה, לרקום מזימה שתביא את ברכת יצחק ליעקב במקום לעשו. תכנון מוקפד של התרמית מצליח להשיג את התוצאה המיוחלת, אך לכשנחשפת התרמית, נאלצת רבקה להבריח את בנה יעקב הרחק מנקמתו של אחיו עשו.
סיכום הפרק
הסיפור ממשיך את המתח בין האחים, והפעם גם ההורים מעורבים, בדרך כזו או אחרת, בנעשה. הרקע להתרחשות מופיע בפס' א'-ד', המהווים אקספוזיציה (מצג) לסיפור כולו. יצחק כבר זקן וכבד ראייה )אולי עיוור לגמרי(, ובטרם ימות הוא מזמין אליו את בנו הבכור והאהוב עשו כדי לבקש ממנו לצוד עבורו ציד ולבשל מן הציד את המאכלים האהובים עליו. זוהי בקשת ההיערכות לטקס ברכת האב, שבמהלכו מוריש האב לבן את כל אשר לו, מעביר אליו את סמכויות ההנהגה של המשפחה ומברך אותו בשם ה' להמשיך את ברית האבות. טקס חשוב ומשמעותי!
פס' ה'-י"ז מלמדים כי רבקה היא הדמות המקדמת, המובילה את העלילה ומשפיעה על כיווניה. רבקה שומעת את בקשת יצחק מעשו, וכאשר עשו יוצא לציד, היא משתפת את יעקב בדבר ורוקמת תרמית מתוחכמת: היא דורשת מיעקב לסייע לה להכין מטעמים, להגיש אותם ליצחק ולקבל את ברכת הבכור ממנו במקום שעשו יקבל. יעקב חושש לאור ההבדלים הפיזיים הקיימים בינו לבין עשו (קול, שיער גוף) שאביו יחשוף את התרמית ויקלל אותו במקום לברך. פעמיים רבקה אומרת לו: "]בני[ שמע בקולי" (פס' ח' ו- י"ג). היא משכנעת אותו לשתף איתה פעולה ואף אומרת שאם יקולל, הקללה תבוא עליה )בכך משדרת ביטחון בהצלחת המעשה(. היא מלבישה אותו בבגדים של עשו ומכסה את צווארו וידיו בעורות גדיי עזים. כך היא משווה לו מראה שעיר וריח של אחיו. רבקה נותנת בידו של יעקב את המטעמים ושולחת אותו לאוהל אביו.
פס' י"ח-כ"ט מראים איך יצחק בזקנתו נופל לתרמית של רבקה ויעקב, המנצלים את חולשותיו לשם השגת הזכות לקבל את ברכות הבכור, המיועדות לעשו. הגעתו של יעקב ליצחק בפרק זמן קצר מדי מזה הנדרש לציד, מעלה את חשדותיו של יצחק, ששואל שאלות רבות הנקשרות לזהותו של הבן (פס' י"ח, כ', כ"ד). על אף שכמעט ונחשף, מצליח יעקב לרמות את אביו הודות ללבושו ולריחו. יעקב זוכה בברכות הבכור לשפע, לעליונות, להגנה ולכוח, להמשך הברית עם ה' והמשך דרכו של האב.
פס' ל'-מ': מאמציהם המתוכננים של רבקה ויעקב משיגים אמנם את מבוקשם, אך מתגלים עם חזרתו של עשו מן השדה. יצחק המופתע לא מבין מדוע בנו מציע לו לאכול מטעמים ולברך אותו, שכן עשה זאת לפני רגע, והוא שואל לזהותו. כאשר מבין יצחק שנפל לתרמית הוא חרד מאוד ומשתף את עשו במה שקרה. עשו צועק בקול ונשבר למשמע הבשורה על נתינת הברכה ליעקב. הוא כואב את מעשיו של אחיו, שלקח ממנו את הבכורה ואת הברכה, ומבקש מיצחק שיברך גם אותו. יצחק מסביר לו שלא ניתן לברך פעמיים את ברכת הבכורה, ולכן מברך אותו בברכת ניחומים ומבשר לו שאחיו יהיה בעל המעמד והכוח, ממשיך הברית.
בפס' מ"א-מ"ו עשו מחליט בלבו להרוג את יעקב לאחר מות אביו. רבקה מבינה זאת, מזהירה את יעקב ונאלצת להבריח אותו לתקופה אל אחיה לבן בחרן, ומפללת בלבה שהוא לא יישא אישה מבנות חת ומכנען.
אמצעים ספרותיים בפרק:
שימוש בכינויים - בנו הגדול (א'), "בנו"(פס' ה'), "בנה" (ו'), "אביך" (ו'), "עשו אחיך" (ו'), "אמו" (י"א), "בנה הקטן" (ט"ו), "אבי" (י"ח).
פירוט: "כליך, תליך וקשתך" - מרמז על מורכבות הציד ועל העיכוב הצפוי של חזרת עשו מן השדה.
שורש מנחה - בר"כ.
תקבולת: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו".
ריבוי פעלים (פס' י"ד) - מלמד על מהירות, לחץ וצייתנות של יעקב.
שאילת שאלות (פס' י"ח, כ', כ"ד) - מלמדת על חשדנותו של יצחק ורצונו לקבל ודאות.
מקור: אביחי בן לא"ה, קמפוס אביב.
האם דמותו של יעקב מוצגת באור חיובי בשיר?
לאיזה אירוע ספציפי (מן הפרקים הקודמים) רומז ביאליק בבית הראשון? ולאיזה פסוק בפרקנו הוא רומז בבית האחרון?
עֵשָׂו מַשְׁכִּים לְבֵית הַמַּרְזֵחַ,
חָבִית מַשְׁקִים מִפִּיו תִּתֵּן רֵיחַ.
אוֹי, אוֹי, אוֹי,
לְעֵשָׂו הַגּוֹי!
כּוֹסוֹ – חַיָּיו,
לִשְׁתּוֹת חַיָּב,
כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי.
יַעֲקֹב מַשְׁכִּים לְבֵית הַתְּפִלָּה,
נוֹתֵן לְיוֹצְרוֹ שֶׁבַח וּתְהִלָּה.
הוֹ, מַה-טּוֹב
חֵלֶק יַעֲקֹב!
אֶל צוּר חַיָּיו
לְהוֹדוֹת חַיָּב,
כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.
עֵשָׂו חוֹזֵר לְבֵיתוֹ בַּלַּיְלָה –
אוֹי לָהּ לְאִשְׁתּוֹ מֵאֶגְרוֹף יַד בַּעְלָהּ.
אוֹי, אוֹי, אוֹי,
לְעֵשָׂו הַגּוֹי!
זְרוֹעוֹ – חַיָּיו,
לְהַכּוֹת חַיָּב,
כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי.
יַעֲקֹב חוֹזֵר בָּעֶרֶב אֶל-נָווֹ,
אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו מְשַׂמְּחִים לְבָבוֹ.
הוֹ, מַה-טּוֹב
חֵלֶק יַעֲקֹב!
בָּנָיו – חַיָּיו,
לְגַדְּלָם חַיָּב,
כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.