בראשית כ"ג
תקציר
מותה של שרה מאלץ את אברהם להתמודד לראשונה עם האחריות לדאוג לקבורת בני משפחתו. אברהם מסיים את תקופת אבלותו ויוצא לעשות עסקים עם בני חת (העם החתי) היושבים באזור מגוריו, כדי לרכוש מהם אחוזת קבר ספציפית עבור שרה אשתו ועבור יתר בני המשפחה בהמשך. רק אז הוא מביא אותה לקבורה.
סיכום הפרק
סיפור זה עוסק במותה של שרה (בפרק י"ז שמה הופך משרי לשרה), וצמידותו לסיפור העקדה שבפרק כ"ב כמו חושף קשר בין אשר קרה ליצחק לבין מות אמו. חז"ל מצביעים על כך שאולי מותה של שרה נבע מצער לאחר שגילתה מה עשה אברהם ליצחק. פסוק א' נפתח בסיכום שנות חייה של שרה: 127 שנים, אשר נחלקות, לדברי המספר, ל"שני חיי שרה". הערה תמוהה זאת מכוונת ככל הנראה, לחיים שהיו לה כאישה עקרה ולחיים שהיו לה מאז שילדה את יצחק. אירוע ההיריון והלידה היו משמעותיים כל כך עבורה, עד שסומנו כאירועים מכוננים שחילקו את חייה ל"לפני" ו"אחרי".
אברהם (בפרק י"ז שמו הופך מאברם לאברהם) כואב את מות אשתו ומבין שעליו לדאוג לחלקת קבורה עבורה ועבור בני משפחתו בעתיד (וכמובן, גם בעבור עצמו). בעת ההיא הקבורה הייתה נהוגה במערות אבן שנחצבו למספר חדרים לכלל בני המשפחה. אברהם, כאדם עשיר ומכובד, מתעניין בקבר מובחר ('אחוזת קבר'), ולשם כך פונה לאנשי חת, המתגוררים בקרבת מקום (חברון). מן הדיאלוג עם בני חת ניתן ללמוד כי אברהם ערך בדיקה מוקדמת ולמד כל פרט עד שהחליט באיזו חלקה לקבור. הוא ביקש מהחתים למכור לו חלקה ספציפית, הנקראת מערת המכפלה.
בדיאלוג זה ניכר פער בין גישתו הצנועה של אברהם, המפחית ממעמדו כיורש הארץ מאת האלוהים ואף משתחווה להם, לבין גישת בני חת, המאדירים אותו ונענים לכל בקשה מצדו (מעיד על הכרה במעמדו של אברהם באזור). אברהם פונה לחתים ומציג עצמו כ"גר ותושב", שהם שני ביטויים סותרים: גר הוא אדם החי בתוך עַ ם שהוא אינו שייך אליו, וזכויותיו מופחתות משל בני העם, ואילו תושב הוא אזרח בן העם ובעל זכויות מלאות. בדבריו אלה מנסה אברהם להשיג קרבה ומציאת חן בעיני החתים וגם לשקף להם את האמת: מצד אחד, בשונה מהם הוא אינו יליד המקום. מצד שני, בדומה להם הוא כבר שנים רבות חי פה לצידם ובעל נחלה. החתים לעומתו חולקים לו כבוד רב, מכנים אותו "נשיא האלוהים" (מלך שנבחר על ידי ה'), רואים בו חלק מהם ואף מציעים לו כל חלקת קבר שיבחר בחינם וללא כל תמורה.
אברהם מכוון מטרה ומבקש אחוזת קבר ספציפית, השייכת לעפרון החתי. כאשר מגיע עפרון לשוחח עם אברהם, אף הוא מבקש להעניק לאברהם בחינם את חלקת הקבר, אך הוא מעצים את נתינתו ומציע גם את השדה והעצים אשר מסביב למערה. אברהם מתעקש לשלם בעבורם ולקיים עסקת מכר רשמית: קביעת גבולות השטח, שקילת כסף והימצאות עדים. הוא מנסה למנוע מצב שבעתיד יידרשו את השטח בחזרה, ודואג לעשות הכל באופן רשמי וחוקי כדי להבטיח דבר אחד: הקרקע בבעלותו. עפרון מבקש תמורת השדה והמערה ארבע מאות שקל כסף, ואברהם משלם לו והופך להיות בעלי הנחלה באופן רשמי בנוכחות עדים. לאחר מכן קובר אברהם את שרה במערת המכפלה.
אמצעים ספרותיים בפרק:
שורש מנחה - שמ"ע, קב"ר, מו"ת.
חזרה לשם הדגשה - ביטויים המתארים נוכחות של עדים רבים - 'באזני בני חת', 'לכל באי שער עירו', 'לעיני בני עמי', 'באזני עם הארץ', 'באזני בני חת', 'לעיני בני חת', בכל באי שער עירו'.
מקור: אביחי בן לא"ה, קמפוס אביב.
מקור התמונה: מציורי התנ"ך של גוסטב דורה, צייר צרפתי בן המאה ה19. התמונה מתארת את המסופר בבראשית כ"ג. אברהם קובר את שרה אישתו במערת המכפלה. "ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה" (בראשית כג, יט).