מטלה בראשית י"ח

בראשית פרק יח: אברהם מכניס אורחים ומתפלל על סדום

מבוא

בפרק זה נושאים רבים לעיון, אנו נקדיש את העיון להכנסת האורחים המהודרת של אברהם, לבשורה על הולדת יצחק ונרחיב על הדיון שבין הקב"ה לאברהם אודות משפטה של סדום, וזאת בשל החשיבות הרבה של האמירה האלוקית על אברהם וסיבת בחירתו: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו" (פסוק יט).

1. (א) וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם:

(ב) וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה:

רש"י בראשית יח, א

וירא אליו ה' - לבקר את החולה. אמר רבי חמא בר חנינא יום שלישי למילתו היה, ובא הקדוש ברוך הוא ושאל בשלומו.

פתח האהל - לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו.

כחום היום - הוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים, ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים, הביא המלאכים עליו בדמות אנשים (ב"מ פ"ו).

רשב"ם בראשית יח, א

וירא אליו ה' - היאך? שבאו אליו שלשה אנשים שהיו מלאכים. שבהרבה מקומות כשנראה המלאך קורהו בלשון שכינה,

כדכתיב ("הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ... וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ) כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ" - שלוחו כמותו (שמות כג, כ).

וכן "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה ", ו(מיד בהמשך) כתוב שם "וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת" (שמות ג, ב-ד)

עיין בפסוקים א-ב ודברי המפרשים רש"י ורשב"ם, וענה:

א. מה הקושי (בעיה/שאלה) בפסוק א, שאליו מתייחסים גם רש"י וגם הרשב"ם?

ב. (1) כיצד רש"י מיישב (פותר) את הקושי בפסוק א?

(2) לפי רש"י, מדוע מציין הכתוב את מקום ישיבתו של אברהם ואת מזג האוויר?

ג. כיצד מיישב (פותר) רשב"ם את הקושי בפסוק א?

ד. מה ההבדל בין רש"י ורשב"ם בקשר בין פסוק א לבין פסוק ב?

v הכנסת אורחים- פס' ב-ח

קראו את פסוקים א-טז וכתבו פעלים ומילים המתייחסות לאורחיו של אברהם בלשון רבים ופעלים ומילים המורות על אורח יחיד.

פעלים ומילים ביחיד

פעלים ומילים ברבים

2. עיין בפסוקים ב-ח ומלא את המשימות הבאות:

א. בפס' אלה יש ריבוי פעלים. מה מטרת ריבוי הפעלים?

ב. מהם השורשים המנחים בקטע, ומה תפקידם?

ג. אברהם משתף את כולם במצוות "הכנסת האורחים" ואף יש ניגודים ("אומר מעט ועושה הרבה"). הוכח טענות זו מתוך הכתוב.

· מי נראה אל אברהם בקטע זה?

· מעט מים, מנוחה בצל ופת לחם

· איך אפשר להסביר את המעבר מלשון יחיד ללשון רבים בפסוקים אלה?

· אלוהים או אדונים שלי – רבותיי

· אל מי פונה אברהם בפסוק ג? מהן שתי המשמעויות האפשריות של המילה 'אדני' בהקשר זה?

· אברהם מגלה במעשיו רוחב לב, חסד

וכבוד רב לה' ולשלוחיו

· מה מציע אברהם לאורחיו?

· יש שלש אפשרויות:

-הסבר ראשון הוא שמדובר בשני ביקורים

מקבילים: של ה' ושל שלושת האנשים והסיפור

משלב בין שני הביקורים; -אפשרות שנייה היא

שמדובר בביקור אחד של אלוהים שמיוצג על ידי

שלושת האנשים – אלוהים מתגלה לאברהם דרך

שלושת האורחים;

-ההסבר השלישי הוא שכל הדו-שיח הוא בין

שלושת האורחים-מלאכים לבין אברהם, ופעמים

בלשון המקרא מתייחסים לרבים בלשון יחיד

· מה מודגש בתיאור מעשיו של אברהם בפסוקים ב-ח?

· פוסקת הווסת

· מה מלמדת ההשוואה בין מה שהציע אברהם לאורחיו למה שנתן להם בסופו של דבר?

· ה', שלושה אנשים

· מה הכוונה במילים "חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים"?

· המהירות שבה פעל

· מהו הקשר בין הבשורה על הולדת בן לאברהם ושרה ובין ההבטחה המוזכרת בפסוקים יז-יט?

· נדיבות, מעשיות, "אומר מעט ועושה הרבה", מארח

"מכל הלב"…

· מה עשוי להיות הקשר בין התנהגותו של אברהם בפרק ובין התכונות שמיוחסות לו בפסוקים יז-יט?

· ברכת הזרע מתחילה להתממש בהולדת בן לאברהם

העבר קו בין השאלה לתשובה

v הבשורה על לידת יצחק- פס' ט-טו

3. רש"י בראשית יח, יג: ואני זקנתי - שינה הכתוב מפני השלום, שהרי היא אמרה "ואדוני זקן" (בפסוק יב).

מה היה קשה לרש"י בפסוק יג, וכיצד הוא מיישב אותו?

4. מה דומה ומה שונה תגובת אברהם (בראשית י"ז פס' טז-יט) ותגובת שרה, בשומעם על בשורת הולדת יצחק?

v ה' משתף את אברהם במשפטה של סדום

בראשית יח, יז

וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה:

רש"י

המכסה אני – בתמיה (בפליאה)

אשר אני עושה - בסדום, לא יפה לי לעשות דבר זה שלא מדעתו:

אני נתתי לו את הארץ הזאת, וחמשה כרכין הללו שלו הן, שנאמר: "וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע" (בראשית י, יט).

קראתי אותו אברהם "אב המון גוים", ואשמיד את הבנים ולא אודיע לאב שהוא אוהבי.

רש"ר הירש

כי ידעתיו - כי לא למענו בחרתי בו, לעשותו אולי לאמיר (שליט) גדול ועשיר, אלא להיות מייסדה ומחנכה של אומה זו, אשר כה נעלים תפקידיה; ולא לטובתו, - אלא לטובת אומה זו; לתמכו לסעדו בתפקידו כמחנך - עם. ורק בעבור זה חייב אני לגלות לו את עצתי ולהעמיד אותו על סוד דרכי. הן שומה עליו, לחולל את הנס החינוכי הגדול - היחיד במינו - לנטוע בלב יחידו, בן הזקונים, את יסוד דרך העם ברוח ובמעש; וכאשר הוא, האב, כבר יהיה שוכב זה עידן ועידנים עם אבותיו, - הרי בניו וביתו אחריו, עוד יעמוד איתן על יסוד מוצק זה... כדי לתמכו בתפקיד חינוכי נפלא זה - נפתח לו עתה פתח להבנת דרך ה', כצוואה לבניו אחריו.

5. עיין בפסוק יז, ובדברי רש"י רש"ר הירש, וענה:

א. סמן בכתוב וכתוב בלשונך את שני ההסברים של רש"י, מדוע ה' בוחר ה' לשתף את אברהם במשפטה של סדום?

ב. סמן בכתוב כתוב בלשונך את ההסבר של רש"ר הירש, מדוע ה' בוחר ה' לשתף את אברהם במשפטה של סדום?

רש"י בראשית יח, כא

"ארדה נא ואראה - למד לדיינים (שופטים) שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראייה... דבר אחר 'ארדה נא'- לסוף מעשיהם"

6. עיין בפסוקים כ-כא ובדברי רש"י וענה:

מה הקושי התיאולוגי (דתי/אמוני) בפסוק כא? ומהם שני הפירושים שרש"י מביא ליישב את הקושי?

"אֵֽרֲדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה" (פסוק כא)

ý ספורנו – "עשו כלה עשו כולם שאין ביניהם מוחה..."

ý רשב"ם- "עשו כלה...אם כן עשו, אעשה אותם ככלה, מלשון כליון".

7. הסבירו את דבר ה' בפסוק עפ"י כל אחד מהפרשנים הנ"ל, ופסקו (סימני פיסוק) את הפסוק, לפי כל פרשן.

חז"ל למדו מפסוק כא, מהמילה " הַכְּצַעֲקָתָהּ", על רשעותם של אנשי סדום. רש"י לעיל מביא בקיצור מעשה אחד של רשעותם, מעשה שנזכר בחז"ל במסכת סנהדרין. מעשה המלמד על העוולות החברתיות שהיו בסדום:

ý מדרש פרקי דרבי אליעזר כה

הכריזו בסדום ואמרו: כל מי שהוא מחזיק בידו בפת לחם לעני לגר לאביון יישרף באש. פלוטית בתו של לוט הייתה נשואה לאחד מגדולי סדום. ראתה עני אחד מדוקדק ברחובות העיר ועגמה נפשה, מה הייתה עושה? בכל יום כשהייתה יוצאת לשאוב מים, הייתה נותנת בכדה מכל מזון הבית ומכלכלת אותו, אמרו אנשי סדום: העני הזה מאין הוא חי? עד שגילו הדבר והוציאו אותה להישרף. אמרה: ריבונו של עולם, עשה משפטי ודיני! ועלתה צעקתה לפני כיסא הכבוד.

בראשית יח כ"ב- תיקון סופרים " וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי יְהוָה".

תיקון סופרים: תיקון שהסופקים ביצעו בטקסט המקראי עצמו (החליפו מילים), כדי למנוע פגיעה בכבוד ה'.

לפני התיקון: וה' עודנו עומד לפני אברהם (ה' מתארח והוא צריך ללכת), אותם זה מנמיך ופוגע בכבוד ה' שמא ה' עומד וממתין לבן-אדם?! ולכן תיקנו ושינו וכך שמרו על כבוד האל.

v אברהם מבקש על סדום ותשובת ה'

רד"ק בראשית יח, כז

ואנכי עפר ואפר - ואף על פי שאנכי עפר ואפר לדבר כנגד כבודו ודבורו וכנגד משפטו, לא באתי אלא ללמד ולדעת משפטו איך הוא.

8. לפי הרד"ק, מדוע אברהם הרשה לעצמו לדון עם ה' על משפטה ועונשה של סדום?

בקשות אברהם ותשובת ה'

9. עיין בפסוקים כג-כו.

בסיפור שלפנינו אברהם כולל בדבריו כלפי ה' שלוש טענות הבאות לידי ביטוי בשלושת הפסוקים:

"הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?"

"הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?" / "וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע?"

"הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ?"

התאם את ההסברים הבאים לפסוקים הנ"ל: על ה' להימנע מהריגת הצדיקים שלא חטאו / על ה' לבדוק את הנעשה מקרוב לפני שהוא שופט / על ה' לסלוח לכל סדום בזכות הצדיקים שבה.

א. אברהם מבקש שתי בקשות שונות מאת ה'. כתוב בלשונך מה אברהם מבקש בכל פסוק? את מי הוא מבקש להציל בכל אחד מהפסוקים הבאים?

· "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?" / "וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע?"

· "הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ?"

לאברהם אין אינטרס אישי בהצלת סדום, ומלחמתו היא על עשיית צדק ומשפט (גם אם מדובר בחוטאים).

ב. צטט מהכתוב את העניינים הבאים:

· אברהם דורש מה' לפי שיטת גמול אישי.

· אברהם עובר לבקש לפי שיטת גמול קיבוצי/קולקטיבי.

· יחס דו ערכי לה'.

· שאלה רטורית.

· סגנון תקיף ונוקשה.

· סגנון של תחנונים, בקשה והתרפסות.

· סגנון מתפייס.

· אמצעים ספרותיים:

-הדרגתיות (מצטייר כסוחר המתמקח על כל נפש)

-חזרה על ביטויים (ללמד על ניסיונות השכנוע והלא מתפשר של אברהם להצלת סדום ועמורה)

-מילים מנחות (מילים מתחום הצדק והמשפט לחיזוק מאבקו הבלתי מתפשר של אברהם לצדק)

-שאלות רטוריות (באמצעותן תוהה אברהם לגבי הצדק האלוהי)

ג. על בסיס איזו מידה (דין או רחמים) אברהם מבקש שה' יענה לבקשותיו?

ד. בפסוק כו, ה' משיב לאברהם. לאיזה מבקשותיו ה' נענה?

מה צריך לאפיין את הצדיקים שימצאו בסדום?

בראשית יח, כו

וַיֹּאמֶר ה' אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם:

אבן עזרא

וטעם (ופירוש) "בתוך העיר" שהם יראים את השם בפרהסיא, וכן "שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם (וּרְאוּ נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה - וְאֶסְלַח לָהּ". (ירמיה ה, א).

10. עיין בפסוק כו ובדברי אב"ע, וענה:

א. לפי אב"ע, מהו התנאי שהציב ה' כדי שהצדיקים של סדום יצילו את כל העיר? וכיצד הוא למד זאת מהפסוק?

ב. לפי דעתך, מה הנימוק להצבת תנאי זה על ידי ה'? (היעזר בדברי של נחמה ליבוביץ)

ý נחמה ליבוביץ', עיונים חדשים בספר בראשית, עמ' 131-132

אמנם יש בכוח המיעוט להכריע גורל המקום לכף זכות, אבל רק אם אותם מעטים בודדים צדיקים הם "בתוך העיר", מעורים ומעורבים בחיי העיר, בעסקיה, במשאה במתנה, אם מופיעים ומשפיעים הם בציבוריותה, אבל אם אין אותם בודדים אלא נחבאים וחיים חיי צדקות בחדרי חדרים, הם את נפשם - אולי - יצילו, אך בוודאי אין זכותם יכולה להגן על "העיר", ואין "העיר", אשר דוחקת אותם מתוכה ומכריחה אותם להיסגר בחדרי חדרים לבל תפריע צדקותם לרשעה המתרוננת ברחובות קריה, אין אותה עיר יכולה לדרוש חסות בזכות צדיקיה הנחבאים.

· עבודה זו נבנתה על בסיס עבודתו של עמירם דומוביץ