העמקת הרשת הסמאנטית

"הסתכלות לתוך המוח מגלה שבמוח אין קופסאות לצבירת חומר, אלא רשתות נוירונים מסועפות המייצגות עצי אסוציאציות נרחבים ורב ממדיים. רשתות נוירונים דומות בצורתן ובתכונותיהן לרשתות דרכים, הנבנות, מתוחזקות, מסתעפות או נזנחות על פי השימוש" 

(אהוד נורי, יעל עדיני ואבי קרני, 2009).

תיאוריות פסיכולינגוויסטיות הנשענות על מודלים של מערכות דינמיות מדגישות את התרומה של רמזים מסוגים שונים להבניית ייצוגי המשמעות באוצר המילים המנטלי. רמזים אלה נשענים על הזנה הדדית פנים לשונית בין הסמנטיקה לתחביר, למורפולוגיה ולפרגמטיקה. לאחרונה הוצע שגם רמזים חוץ לשוניים ובעקר הידע על אירועים ותרחישים, מרכיביהם והקשרי התרחשותם תורמים להתבססות הרשת הסמנטית ולתהלוך הלקסיקלי (Elman, 2009). ההשערה שמשמעות המילה נבנית תוך חשיפה מגוונת למילה בהקשרים לשוניים (ההקשר התחבירי והקשר השיחה והשיח) ובהקשרים חוץ לשוניים עולה בקנה אחד עם הנחות הגישה הטבעית בהתערבות שפה (למשל, בלום-קולקה וחמו, 2010). 

העמקת הרשת הסמנטית והרחבתה בשלב הדקדוקי המאוחר:  האתגר בהתערבות עם ילדים כבדי שמיעה וחירשים

במהלך השלב הדקדוקי המאוחר אוצר המילים ההבנתי וההבעתי של הילד מתרחב. יתר על כן, הלקסיקון המנטלי הולך ומתארגן כך שהקשרים ברשת הסמנטית מסתעפים ומעמיקים. על הילד לבסס ולהפנים את היחסים הסמנטיים בין הפריטים בלקסיקון - למשל, יחסים של נרדפות, ניגוד, רב-משמעות, יחסים קטגוריאליים של היכללות ועוד. מגוון השדות הסמנטיים וכמות הפריטים הלקסיקליים בכל שדה גדלים אף הם. הארגון ההיררכי של הלקסיקון צומח באופן דו-כיווני; מצד אחד רוכש הילד עוד ועוד פריטים מקטגורית העל (superordinate) ומצד שני מתרחב הידע של מילים בעלות משמעות ספציפית (subordinate) באופן המחדד הבחנות דקות בין מושגים המיוצגים באמצעות המילים. אל הלקסיקון המנטלי נוספות מילים מורכבות ומופשטות יותר בד בבד עם העלייה בגיל וביכולת הקוגניטיבית (צור,סגל ורום , 2013). העמקת הרשת הסמנטית, ביסוסה והרחבתה מתרחשים במשולב עם ההתפתחות הקוגניטיבית והרחבת ידע העולם של הילד. 

העמקת הקשרים בתוך הרשת הסמנטית כרוכה אף בבניית ידע דקדוקי סמוי (Tacit knowledge', Karmiloff-Smith 1992') אודות כללי תצורת המילים כגון ידע על כללי גזירה בתחום הבניינים, המשקלים והתארים בצד ידע מילוני הכולל היכרות עם ביטויים, צירופי מילים ומצמדים כמו גם ידע של מילים הניטות באופן החורג מן הכלל הדקדוקי (יוצאי הדופן). 

מחקרים מראים שילדים עם כבדות שמיעה או חירשות עלולים להראות קושי בביסוס הלקסיקון המנטלי בשל חשיפה מצומצמת לגירויי שפה או שיבושים באופן התפיסה של מילים דבורות. החסך השמעתי עלול להוביל לצמצום התשומה השפתית בהקשרים תקשורתיים שונים (שיחות יום-יום, שפה סביבתית, מדיה, הקשרי למידה) ולבוא לידי ביטוי בהפחתה בגודל הלקסיקון ובמגוון של אוצר המילים, בידיעה חלקית של משמעות המילה ולבסוף ברשתות סמנטיות דלות ורופפות יותר בהשוואה לבני גיל. קושי נוסף יתכן ויתבטא בכך שהילד יכיר את המילה במשמעותה הטיפוסית בלבד. ההשלכה של מצב זה הנה חוסר הבנה של המילה במכלול ההקשרים בהם היא עשויה להופיע ושימוש נוקשה בשפה. הקושי בתפיסה השמיעתית אף עלול להוביל לייצוג פונולוגי שגוי של המילה ובעקבות זאת לבלבול בין משמעויות של מילים דומות אשר לא נקלטו באופן מלא ומדויק בתהליך הלמידה השמיעתית   (Marschark, 2011).