אסטרטגיות תיווך בהקראת סיפור לילדים כבדי שמיעה וחירשים

תנאים מקדימים: תנאי האזנה העונים לצרכים של ילד עם ליקוי בשמיעה

• מיקום - בחירת מקום שקט ונעים 

• צורת ישיבה ואחיזת הספר - כזו המאפשרת לילד נגישות ויזואלית מיטבית אל הספר (איורים וטקסט) ואל המספר (פנים וידיים) תתרום לקליטה מיטבית של הסיפור. 

• תאורה - תנאי תאורה טובים יתרמו לקליטה מיטבית של השפה. חשוב שהילד לא יסונוור ממקור אור מכיוון המספר. 

• רקע - שקט ונעים (ללא עומס יתר ויזואלי) 

• המספר - לבוש באופן ניטרלי ללא אביזרי אופנה בולטים וזוהרים 

• אוירה - יצירת אוירה של הנאה משותפת וחוויה חיובית בעת אירועי קריאה משותפת היא תנאי הכרחי לשם חינוך הילד לאהבת הספר והסיפור

אסטרטגיות לתזמון קשר עין וקשב משותף 

• המתנה לקשר עין ספונטני של הילד - המספר ממתין ומאפשר לילד להתבונן באיור, להתרשם ממנו, ורק אז להסיט מבטו חזרה אל המבוגר. המספר מגיב כאשר קשר העין התבסס. אסטרטגיה זו עונה על הצורך של הילד בעיבוד קוגניטיבי של המידע החזותי. שימוש עקבי באסטרטגיה זו מעלה את מודעות הילד לחשיבות החזרת המבט אל המספר על מנת לקבל מידע ו(עם זאת יש לזכור שיש ילדים ששרידי השמיעה שלהם מאפשרים מעקב אחר הטקסט וקליטת הסיפור גם ללא קשר עין רצוף עם המספר, וזאת בעקר כאשר הסיפור כבר מוכר להם ותנאי ההאזנה מיטביים)

• המספר מאפשר לילד להתבונן בתמונות ובאיורים ואינו ממשיך בהקראת הסיפור כאשר הילד עסוק בעיבוד ויזואלי וקוגניטיבי של התמונות. 

• קבלת תשומת לב ויזואלית של הילד - קריאה בשם הילד, נגיעה עדינה בכתף או בירך, נפנוף היד באוויר מול פני הילד. האסטרטגיות יותאמו ליכולת השמיעתית של הילד ולא יהיו פולשניות. 

 להסבר אסטרטגיות נוספות לתזמון קשר-עין כאשר הסיפור מבוצע בשפת סימנים או עברית מסומנת - ראה לשונית ספור בסימנים (בהכנה)

כיצד לצור אירוע קריאה דיאלוגי?

"השפעת סגנונות קריאה שונים על ההתפתחות האוריינית של הילדים גילתה כי סגנונות מסוימים של קריאה משותפת יעילים יותר להתפתחות השפה בקרב ילדים שומעים. ההשתתפות האקטיבית של הילד ומעורבותו במהלך הקריאה תורמת להתפתחות אוצר המילים. ממצאים דומים נצפו גם בקריאה של אימהות שומעות לילדיהן כבדי השמיעה והחירשים " (מוסט, ארם, אנדורן, בן סימון ומה-יפית, 2011 ;DesJardin, Ambrose & Eisenberg,2009, Aram, Most & Mayafit).

עקרונות גישת הקריאה הדיאלוגית על פי המודל של  (WHITEHURST ET AL (1994

על פי גישה זו על המבוגר המספר לעודד את הילד הצעיר להיות שותף פעיל ומעורב בתהליך ההקשבה לסיפור. המבוגר עושה זאת בהפעילו סגנון אינטראקציה שיתופי המזמין את הילד לדו-שיח על אודות הספר והסיפור. בדו-שיח זה הן המבוגר והן הילד מעלים שאלות והשערות, משתפים ברעיונות ודנים בהתרחשויות בסיפור ובפרשנויות שלהן.  

הסגנון הדיאלוגי נמצא במחקר כמקדם את רמת אוצר המילים ומידת האוריינות של הילד (מוסט, ארם, אנדורן, בן סימון ומה-יפית, DesJardin, Ambrose & Eisenberg 2011 ;,2009). בקרב ילדים כו"ח חשוב מאוד לעודד את הקריאה השיתופית הפעילה, על-מנת לקדם כשורי חשיבה ולמנוע גישה פסיבית לקריאה וללמידה, אשר לעיתים היא תוצר של שאיפת המבוגרים ללמד את הילד. החשש הוא שיושם דגש יתר על הקלט ובאופן בלתי מכוון הילד יהפוך פחות יוזם ואקטיבי בתהליך הלמידה. 

דרכים לעידוד השתתפותו הפעילה של הילד באירוע קריאת סיפור:

1. השלמה: המבוגר משאיר את סוף המשפט פתוח ומאפשר לילד להשלים אותו. אסטרטגיה זו הולמת במיוחד בספרים בסגנון צביר, או עם קטע חוזר (למשל, תירס חם, מעשה בחמישה בלונים, אליעזר והגזר) ובספרים עם חריזה.

2. הבהרות: המבוגר שואל שאלות לגבי אירועים בחלק של הסיפור שהילד כבר מכיר. הבהרות מאפשרות לילד לשחזר את העלילה וללמוד לתאר רצף של ארועים. "אתה זוכר מה קרה ל..."

3. בקשות פתוחות: כאשר מדובר בספרים עשירים בציורים ובפרטים, שאלות פתוחות מסייעות לילד להעשיר את שטף ההבעה ותאור הפרטים, כמו בקשות לתאור האיורים.

4. שאלות (מי, מה, מתי, איפה, למה ואיך) : מסייעות לשחזר את העלילה, לפרש את האירועים המתוארים, לנבא אירועים ולשער השערות, לאתגר כישורי חשיבה ולהבין קשרים של זמן וסיבה וכמובן להעשיר את אוצר המילים של הילדים.

5. הרחקה מכאן ועכשיו: קישור של דמויות או אירועים בסיפור לחוויה אחרת ולידע עולם מחוץ לעולם הספורי מסייעת לילד לחבר את החוויה של הספרים לעולמו. כדאי לעודד את הילד להביע דעתו, לומר מה הוא חושב ( האם הסיפור היה מצחיק, מה יכול להיות ההמשך, האם קרה לו דבר דומה...) ולעודדו להציע רעיונות במהלך הסיפור, ולהפעיל ידע קודם על מנת לנבא אירועים בסיפור.

סגנון שיתופי זה ההופך את הילד לשותף פעיל בדיון על הטקסט מעודד את הילד להוביל, לחזות אירועים בעלילה וליזום בשיח המשותף. תפקידנו לסייע לילד במהלך קריאות חוזרות להיות מספר הסיפור ולהוות לו קהל. כמות ההבעה של הילד היא זו המעידה על מידת שיתופיותו ומעורבותו.

• דוגמה לעיבוד הסיפור טרופותי - הזדמנויות למידה ברשת סמנטית

המלצות קריאה - מחקרים שנעשו בישראל:

Aram, D., Most, T., & Mayafit, H. (2006). Contributions of mother-child storybook telling and joint writing to literacy development in kindergartners with hearing loss. Language, Speech, and Hearing Services in Schools, 37, 209–223.