הסיפור האישי ככלי עבודה בגן הילדים:
הסיפור האישי מבוסס על זיכרון של חוויה ספציפית שהילד חווה בעבר ורוצה לחלוק אותה עם אחרים. לפיכך, המעורבות הרגשית בהבעה של סיפור אישי
היא בדרך-כלל גבוהה יותר מההבעה של סיפור לפי גירוי המוצג לילד על-ידי המבוגר. הסיפור האישי מעוגן בזמן ובמקום ספציפיים.
פיתוח יכולת ההבעה של הסיפור האישי חשובה כחלק מתהליך פיתוח כישורי התקשורת והשפה של ילדים עם ליקוי בשמיעה.
כל ילד נזקק לתיאור החוויות האישיות שלו בתקשורת עם חברים ועם מבוגרים, ומשימה זו היא מאתגרת במיוחד עבור ילדים עם לקות בשמיעה
בשל הקשיים הכלליים שלהם בתחום השפה. המעורבות הרגשית יכולה מצד אחד להקל על הילד עם ליקוי השמיעה, מאחר שהחוויה שהוא מספר עליה
קרובה לליבו, מוכרת לו ונחוותה בפועל אך מהצד השני המעורבות הרגשית יכולה להקשות בארגון המידע שהילד מעוניין למסור.
בעיבוד יכולת ההבעה של הסיפור האישי מעורבים מרכיבים קוגניטיביים ורגשיים נוסף על המרכיב השפתי. למשל:
יכולת ארגון המידע על-פי רצף זמן ויחסי סיבתיות והיכולת להבנת נקודת הראות של המאזין לצורך הבהרות ומסירת המידע באופן
קוהרנטי ונהיר למאזין, תפיסת תפקיד המספר, כך שהסיפור יעניין את המאזין והבחנה בין עיקר לטפל.
עיבוד סיפורים אישיים עם הילדים בגן מדגיש מטרות בתחום הפרגמטי והחברתי-רגשי ונעשה בדרך-כלל במסגרת עבודה קבוצתית.
בין המטרות הבולטות בעבודה על הבעה של סיפור אישי:
פרגמטיקה- ארגון המסר תוך התחשבות בידע המאזין
פיתוח כישורי שיח: דיאלוג, רב שיח
התמודדות עם הבעת שאלות (כמאזין) ועם הבנה של שאלות (כמספר. השאלות יכולות להשאל על-ידי החברים המאזינים) ומענה רלוונטי לשאלות
העצמה אישית של הילד
הבעה והבנת רגשות
גילוי אמפתיה לזולת ושיתוף חברים
הבנת מצבים חברתיים שונים והתנהגות הולמת מצב
דוגמה לדרכי עבודה על הסיפור האישי:
בתחילת השנה הגננת משתפת את הילדים בחוויה אישית כדי לשמש מודל לאופן שבו יש לספר "סיפור אישי".
כל אחד מילדי הגן מספר חוויה אישית במספר הזדמנויות במהלך השנה בפני שאר חברי הקבוצה בגן.
בעקבות הסיפור האישי מתפתחת שיחה בה הגננת מעודדת את יתר חברי הקבוצה לשאול שאלות שמעניינות אותם בקשר לחוויה שסופרה.
בסיום השיחה משוחזר ומתועד הסיפור בכתב ומאויר ע''י הילד המספר.
הסיפור מתווסף לאוסף הסיפורים האישיים הנמצא בקלסר הגן. הקלסר נגיש לילדים והם מדפדפים ומשחזרים את הסיפורים האישיים כרצונם.
בכל סיפור אישי בוחרת הגננת כ 2 -3 מילים חדשות להקניה, אותן היא מדגישה ומעבדת במהלך הסיפור. מילים אלו נכנסות למאגר בנק המילים של הגן, הנגיש גם הוא לילדים.
הילדים מדפדפים בין המילים ונזכרים מתי ובאיזה סיפור למדו כל מילה.
מומלץ להיעזר בהורים ולבקש שיכתבו במחברת הקשר שלהם לגן על אירועים וחוויות שהילד עבר, על מנת שהגננת תוכל לסייע בהרחבת הרקע לסיפור של הילד.
בסוף השנה מקבל כל ילד קלסר עם אוסף הסיפורים שלו.
דוגמאות לדרכי תווך של הגננת:
תיווך לילדים לניסוח שאלה ממוקדת: הגננת מבקשת מאחד המאזינים לסיפור לשאול שאלה קצרה ולהעזר במילות השאלה שנלמדו ( ניתן להציג בפני הילד המספר כרטיסיות שעליהן מופיעות מגוון מילות שאלה )
תיווך רגשי - סיפור החוויה האישית מזמן שימוש במילות רגש שונות (מודאג, מאוכזב, מתבייש, מתגעגע, נעלב, מתרגש,אוהב) הגננת תמליל את הרגשות המתלווים לחוויה האישית .לדוגמא : "איך הרגשת כשאמא ואבא נסעו לחופשה בלעדיך ?" "למה אתם חושבים שהוא בחר בספיידרמן?"
הרחקה מכאן ועכשיו : הגננת בודקת עם הילדים המאזינים אם למישהו מהם הייתה חוויה דומה ("למישהו קרה משהו דומה"?)
תיווך להומור באמצעות איתור והדגשה של הפן ההומוריסטי אם קיים בחוויה לדוגמא: "הוא אמר משהו מצחיק, מישהו שם לב מה מצחיק?....למה זה מצחיק שהוא אמר שיישן בברכה?"
תיווך קוגניטיבי באמצעות קישור לידע קודם. לדוגמא : " אתם זוכרים שגם אנחנו השקינו עם הצינור את הגינה?
למידה שמיעתית- הדגשה של מילים הדומות בצלילן. לדוגמא : "את שמעת לזחול זה דומה ללצלול...".
קישור לדף מידע בנושא הסיפור האישי ככלי עבודה בגן מאת הגננת סמדר קונקול ממרכז טיפולי מיחא ת"א והמרכז, החטיבה הקדם-יסודית.
קישור לדוגמה לדרכי עבודה בנושא הסיפור האישי בגן לילדים כבדי שמיעה וחירשים