א. כמות הספרים, ארגונם ואופן הצגתם על המדף
קיימות אפשרויות שונות למיון הספרים. אופן ארגונם ומיונם בספריה יותאם לגיל הילדים.
דוגמאות לדרכי מיון הספרים בספריה:
מיון נושאי - ניתן למיין את הספרים לפי נושאים, ואפשר שכל תא בספרייה/ או מדף/ יהיה בצבע אחר ועל גבי כל הספרים יש מדבקה בצבע המתאים לתא.- ואפשר לעשות מעין לוח "מפתחות" איזה נושא מראה כל צבע
מיון על פי א'-ב' של שם הספר – שיטה זו תתאים לילדים בוגרים ורוב המשתתפים לא בחרו בה.
ניתן למיין לפי סוגות - שירים ופזמונים, ספרי עלילה, ספרי מידע, סיפורי הגן שלנו...
שילוט – בהתאם לאופן ארגון ומיון הספרים
כמות הספרים בגישה חופשית – חשוב שכמות הספרים של הגן תהיה גדולה ותאפשר גיוון רב בסוגות, ברמת השפה של הספר, אורך הסיפורים וכו', אך הגננת יכולה לשנות מדי פעם את התצוגה במדפי הילדים וכך לעורר תשומת לב לספרים חדשים. במיוחד בגיל הרך אין צורך להציף את הילדים בכמות ספרים גדולה שעלולה לגרום לילד להסחה ועדיפה הגשת ספרים מתחלפת.
אופן הצבת הספרים – בעיקר בגיל הצעיר - להניח עם חזית מול המתבונן
הבלטת ספרים מסוימים והגשתם – ניתן להניח שניים שלושה ספרים על השולחן בספריה, או על השטיח לפני שמזמינים ילדים לפינה, כגירוי והפנית תשומת הלב לספרים שהגננת מעוניינת במיוחד שהילדים ייגשו אליהם.
הרכב הספרים בספריה
מהם השיקולים הייחודיים לבחירת הספרים בספרייה עבור ילדים עם לקות בשמיעה? אילו סוגי ספרים כדאי לרכוש לספריה (למשל, גודל, צבעוניות, כריכה)? אילו סוגות שיח מיוצגות בהם?
מה ההבדל בבניית הספרייה לפעוטות, לעומת גילאי הגן הבוגרים יותר?
יש לקחת בחשבון את השיקולים הבאים:
ייצוג מגוון רחב של סוגות שיח: ספרי עלילה, ספרי עיון ומידע, שירים, חידות ועוד.
ספרים עם טקסט קצר ונגיש וספרים עם טקסט עשיר יותר ובמשלב גבוה הנותנים מענה להטרוגניות של הילדים בקבוצה
ספרים המבליטים היבטים לשוניים מסויימים הנמצאים במוקד ההתערבות
ספרים עם איורים מושכים וממחישים
ספרים המזמנים עבודה בלמידה שמיעתית
ספרים עם תכנים הקרובים לעולמו של הילד וספרים עם תכנים רחוקים יותר המרחיבים ידע עולם
ספרים הקרובים לעולמו התרבותי של הילד
ספרים הנוצרים בגן
ב. פינת המחשב
מצד אחד לעבודה עם המחשב היבטים ייחודיים משלה ומצד שני המחשב יכול להשלים ולהעצים את מרחב הספרייה ודרכי תפעולה.
המחשב הוא כלי חשוב נוסף לעיון בסיפורים והקשבה להם בנוסף לספר הקונבנציונלי.
הגננת תשקול האם פינת המחשב תהיה סמוכה לספריה או חלק ממנה, או שהמחשב יוצב במקום אחר בגן . בין השיקולים: האם המחשב הוא מקור להסחת דעת או רעש?
הקשבה לסיפור אלקטרוני יכולה להתאים לחלק מהילדים, בשל האתגר השמיעתי - אך לא בהכרח לכולם. חשוב שהעבודה עם ספר אלקטרוני תלווה בתיווך המטפל החינוכי!
פינת המחשב יכולה להיתפס כזרוע נוספת של הספרייה. למשל, בפעילויות חקר בעקבות ספרים, בהכנת מצגת עם הילדים המתעדת המחזה של סיפור ע"י הילדים ועוד.
ניתן לנהל את השאלת הספרים במחשב - תוך התאמת התהליך למטרות ההתערבות
ג. רעיונות לפעילויות בתחילת השנה בבניית הספרייה ופתיחתה
שיתוף הילדים בארגון הספרייה יכול לשרת את המטרות של הגננת (למשל, הגברת המודעות הפונולוגית והמורפולוגית, משפחת מילים: ספר-ספריה-ספרון/ מיון לקטגוריות, חיפוש אפיוני סוגת הספר והיכרות עם סוגים של ספרים (שירים, ספורים...)/ קידום למידה שמיעתית)
כיצד לשתף את הילדים בבניית הספרייה, ולמשוך אותם להיכרות עם הספרייה?
ארגון הספרים – בהתאם לגיל, ניתן לשתף את הילדים בארגון הספריה ולהציע הצעות לאופן מיון הספרים, היכן להציבם ועוד.
כתב סביבתי - פעילות אוריינית בתחום חשיפה לכתב פונקציונאלי- שיתוף הילדים בהצעות לשילוט בספריה, פעילות כתיבה וכדומה.
כללי התנהגות בספריה - יצירת פעילות לניסוח כללי התנהגות בספרית הגן עם הילדים
פתיחת הספרייה - רעיונות ל"פתיחת הספרייה" באופן חגיגי עם הילדים ופעילויות בתחילת השנה:
חונכים את הספריה ע"י גזירת סרט
עורכים מסיבה לכבוד פתיחת הספרייה עם ההורים או רק לילדים
עושים פעילות מיוחדת: כל ילד יבחר ספר ואח"כ יושבים במעגל והילד מראה לחברים מה בחר ומנמק מדוע הספר משך את ליבו
הצעות לפעילויות נוספות בתחילת השנה:
ביקור בספרייה העירונית (או בבית הוצאת דפוס)
לכרוך ספרים ישנים ביחד עם ההורים
המלצות ספרים ע"י צוות הגן - לבקש מצוות הגן (גננות וסיעות) להמליץ על ספר ילדים שהן הכי אהבו כדגם להמלצות שינתנו לאורך השנה ע"י הילדים
המלצות ספרים ע"י הורים - מבקשים מכל הורה לשלוח המלצה לספר שהוא אהב ותולים על לוח הספריה....
למחשבה: כיצד ניתן להפוך את הספרייה למרכז דינמי ופעיל באופן רוטיני, לאורך השנה? למשאב לפיתוח הסקרנות, פתיחת עולמות לילד? פיתוח הדמיון וההתרחקות מכאן ועכשיו? למקום של למידה הדדית? למשאב להעשרת שפה? לשיתוף בנכסי תרבות?
1. השאלת ספרים לבית :
¨ רעיונות: למנות ספרן ולהגדיר את תפקידו / בחירת ספר לילד - איך מסייעים לילד בבחירה / בוחרים ספר מנקודת המבט של הגננת שישרת את המטרות שלה מבחינה למידהשמיעתית, שפתית וחברתית וכו’ וגם מנקודת המבט של הילד שיענה לתחומי עניין שלו
¨ לדון עם כל ילד איזה סיפור הכי אהב ואיזה לא ומדוע. הילד יסביר למה אהב את הסיפור שלקח הביתה וקרא עם ההורים ומה לא אהב בסיפור
¨ עם ילדים בוגרים - חשוב לשאוף עד כמה שניתן לפעילות עצמאית של הילדים. לדוגמא: הוצאת כרטיס מספר והכנסתו לתא המכיל את שם הילד.
במידת הצורך, יאוכסנו הספרים להשאלה בארון נפרד, כדי להימנע מעומס בספרייה הפתוחה לשימוש היומיומי של הילדים.
¨ חשוב להגביל את זמן ההשאלה לזמן סביר
¨ ילדים בוגרים – ילד יכול להציג את תוכן הספר לילדים אחרים בתיווך הגננת.
2. לוח הספרייה:
למחשבה: כיצד ניתן להשתמש בו כלוח פעיל מעודד אורינות? אילו מטרות ניתן להשיג?
> ליצור ביחד עם הילדים את הדמויות של סיפור "החודש" עבור לוח הספרייה
> לניילן תמונות סיפור "החודש" ולהציג אותם ברצף בלוח הספרייה
> המלצה על ספר - כל שבוע ילד אחר ממליץ על ספר, מספר על ההמלצה במליאה, ו/או ממלא כרטיס עם תבנית קבועה להמלצה, הילד מכתיב למבוגר את ההמלצה. / ו/או הילד יוצר המלצה מאוירת בפינת הספריה כל ילד ישים את התמונה שלו מעל כריכת הספר שהכי אהב או עליו המליץ.
> ספר החודש – הספר אותו מעבדים לעומק בגן בפעילויות לאורך זמן מיוצג על לוח הספריה, עם תמונות מהמחזות הילדים.
3. למידת עמיתים :
למחשבה: כיצד נעודד למידת עמיתים ושיח עמיתים בפינת הספרייה? מה המטפל החינוכי יכול ללמוד על הילדים מצפייה בפעילויות כאלה? האם רצוי שהמטפל החינוכי ייטול בהן חלק פעיל או לא?
¨ ניתן להזמין בכל פעם קבוצה קטנה של ילדים להתבוננות חופשית בפינת הספר. הגננת צופה ומתערבת רק לעיתים רחוקות (לפעמים ילד אחד יספר לילדים אחרים בהתארגנות ספונטנית, יראה משהו מצחיק או מעניין בספר שלו וכו')
¨ ילד יבחר סיפור ויזמין את חברו לעיין בו ביחד
¨ כמה ילדים ממחיזים את הסיפור באמצעות תחפושות או תאטרון בובות
¨ תמונות ברצף שהילדים ציירו ביחד אחרי הדפדוף בסיפור
¨ ילד מתחיל לספר והאחר ממשיך וכו', והגננת כותבת , נוצר סיפור, אפשר לצייר תמונות מתאימות ולכרוך ולשים בספרייה – "פינת הסופר שלנו"
¨ הילדים מונחים לספר סיפור מוכר שקראה להם הגננת כשבכל פעם ילד מספר קטע והאחר ממשיך.
¨ אפשר להביא מהבית חוויה כתובה שההורה כתב עם הילד ואז לצייר עם החברים ציורים מתאימים לחוויה.
¨ מצפיה בפעילויות כאלה המטפל יכול ללמוד על רמת התקשורת בין הילדים, הרמה השפתית שלהם, הבנה ופענוח הסיפור והאיורים, מידת שיתוף הפעולה בין הילדים, יחסים חברתיים בין הילדים, ידע כללי המצוי ברשות הילד ועוד
¨ לפעמים מומלץ שהמטפל יתווך בין הילדים ויזמן אינטראקציה משותפת ביניהם, יכול לתת משימות בקבוצות
¨ לעתים קרובות התבוננות משותפת בספרים שנוצרו בגן ומתעדים אירועים מחיי הגן ייווצר שיח בין הילדים
¨ עיון בחומרי הגן - עיון משותף בפזמוני הגן, שירים הפותחים את המפגשים ומוכרים לילדים קלסר שירי אצבעות, דקלומים לחג, לנושאי התוכן בגן, , שירונים, ספרונים שהוכנו על ידי הילדים, קלסר פתגמים שנלמדו בגן - מעודד דיון משותף ושיח עמיתים.
¨ משחק בתיבות המילון שהלך והצטבר מעיבוד ספרים שונים.
4. בנית מילון ומשחקי מילים, חידות:
למשל: קופסה עם מילים שנלמדו בסיפור מסוים, או מצטברות מעיבוד סיפורים שונים. מלווה באיורים. ניתן לפתח למשחקים שונים (הפכים, נרדפות ועוד)
5. פעילויות עיון וספור שגרתיות
לספר ספור בבחירה חופשית ומזדמנת לקבוצות קטנות לאורך היום/ הגננת "מתישבת" בספריה, וילדים ייגשו אליה לשמוע ספור (איןלהסתפק רק בסיפור שאותו מעבדים לעומק לאורך זמן במפגשים)
6. כיצד לעודד את השימוש בספריה כמקור מידע?
דוגמאות:
> הפנית הילדים לחיפש מידע על נושא או תופעות טבע שנלמדות בגן כגון עונות השנה, חילזון...
> הכוונה לשאלות שונות – באיזה ספר ניתן לחפש תשובה לשאלה מסוימת (אטלס לעומת מתכון לעומת הסבר על החילזון...)? המטפל יתווך ויפנה - לאטלסים, למילונים.
קישור ללשונית הדרכת הורים בשיח ספור
> ספר החודש המעובד בגן יושאל לקריאה בבית, מלווה בדף הדרכה להורים
> ספרונים שנעשים בגן יושאלו לקריאה בבית
> הטרמה לפני הקראה של ספר בגן בשיתוף ההורים (קישור לדף מידע בנושא הטרמה)
> פעילות יצירה על דמויות או אירוע בסיפור בשיתוף ההורים
> פעילות עם הורים בעקבות סיפור
> הזמנת ההורים על-פי תור לספר סיפור שהם אוהבים לילדי הגן/ להמליץ על ספר אהוב
> לשלוח לגן צילומים של הילד הקרא בספר אהוב בביתו ללוח הספריה
> כתיבה משותפת של הורה וילד- המלצה על ספור שקראו בבית