הדרכת הורים בשיח ספור

הספרות המחקרית מצביעה על מיעוט באירועי קריאה לילדים כבדי-שמיעה וחירשים במסגרת הבית (רפרנסס). הורה עלול להימנע מאירועי קריאה אם משום שהוא אינו מודע לתרומה הרבה שלהם להתפתחות השפתית, הקוגניטיבית והרגשית של הילד, ואם משום שאירועי קריאה עם ילד עם ליקוי בשמיעה מציבים במרכז את משלב אורייני גבוה, אשר יתכן וההורה מתקשה לתווך לילדו. לכך מתווספות אסטרטגיות ייחודיות הקשורות בתזמון קשר העין בין המספר- הילד - והספר. על ההורה ללמוד אותן ולהגביר את המיומנות ביישומן. הספרות המקצועית אף מעידה על הצורך של הורים לילדים עם ליקוי שמיעה בהדרכה שוטפת בהיבטים השונים הקשורים בבחירת ספרים לילדם כבד השמיעה או החירש והקראתם לילד (רפרנס). ההדרכה להורים נחוצה בהתייחס לכל שיטות התקשורת בהן ההורה בוחר לתקשר עם ילדו: השיטה האוראלית, השיטה הסימולטנית המשלבת דיבור וסימון (עברית/ ערבית מסומנת) או שפת הסימנים.

מומלץ שההדרכה תעשה הן באופן פרטני והן באופן קבוצתי. להדרכה קבוצתית בתחום שיח הספור יש ערך מיוחד - ההורים נתרמים רבות מהשיתוף בדרכי ההתמודדות עם הורים אחרים וברעיונות שמועלים בקבוצה. ניתן להביא בפני ההורים הרצאות מומחים, לעשות סדנאות הקשורות בשיח הספור ובהתאמות לילדים עם ליקוי בשמיעה ולהראות להורים הדגמות שונות. מעבר לעקרונות היסוד הכלליים המתוארים בהמשך, חשוב לאפשר דיון פתוח עם ההורים, לעודד השמעה של עמדות שונות, להיות רגישים לערכים תרבותיים שונים ולהיות קשובים לקשיים ספציפיים של ההורים.

 אופניות תקשורת

כאמור לעיל, ההדרכה תתייחס לכל אופנויות התקשורת בהן מתקשרים ההורים עם ילדם: השיטה האוראלית, שילוב של דיבור וסימון (עברית/ ערבית מסומנת) או שפת הסימנים. בהדרכה יש להתייחס לאסטרטגיות גישור בין שפת הסימנים ושפת הספר (ראה לשונית עקרונות ספור בשפת סימנים).

מטרות בהדרכת ההורים בתחום הספר והספור

•     להסביר להורים את חשיבות חשיפת הילד עם ליקוי השמיעה לספרות ילדים החל בגיל הרך.

•     להדריך את ההורה כיצד להפוך את אירוע הסיפור לאירוע מהנה ושגרתי  בחיי הבית. 

•     להעצים את תחושת היכולת של ההורה כאשר הוא לומד אסטרטגיות בהקראת סיפור לילדו.

 הצעות לנושאים להדרכת הורים

תרומת אירועי הסיפור לילד עם לקות בשמיעה 

• הדגשת הממדים הרבים בהם הילד נתרם: 

• הנאה מאירוע הספור - תנאי הכרחי.

• הנאה מהקשר עם ההורה - אוירה נעימה, פניות ההורה לילד, מעורבות משותפת של הורה-ילד-ספר

• פיתוח שפה על כל ממדיה (פונולוגיה, סמנטיקה, מורפולוגיה, תחביר, פרגמטיקה.  חשוב לציין את התרומה של החשיפה לשפה במשלב גבוה,

• אליה אין הילד נחשף בשפת היום-יום).

• פיתוח הלמידה השמיעתית

• פיתוח ניצני אוריינות

• הרחבת מושגים וידע עולם

• תובנות בתחום החברתי (למשל, בתחום תיאוריית המיינד)

• ויסות רגשי

• ריכוז וקשב

• פיתוח הדמיון והתרחקות מ"כאן ועכשיו" 

• הכרת נכסי תרבות, ספורים נכסי צאן ברזל

• הקניית ערכים חברתיים

• שותפות בתרבות הילדים הכללית - הכרות עם דמויות פופולריות מספרים ועם ספורים שרוב הילדים בתרבות מכירים

• משפחות דו-לשוניות ועולים חדשים - דיון בתחושות ההורה ויכולתו לקרוא בשפה הזרה לו. האפשרות לקרוא בשפת המקור

     שיקולים בבחירת ספר לילד עם לקות בשמיעה 

• תוכן מותאם לגיל ולתחומי העניין של הילד - העיקרון המוביל הוא לאתר ספרים שיהוו חוויה מהנה עבור הילד

• משלב שפתי מאתגר (מעל רמת הילד) אך שאינו מתסכל (מעבר לכך, רצוי שבבית יהיה מגוון ספרים מבחינת המשלב הלשוני, כמות המלל ומורכבותו. 

• זאת מתוך גישה דינמית אל תהליכי הקריאה עם הילד. אין ההתמודדות בקריאה ראשונה דומה להתמודדות בקריאות חוזרות. 

• אותו הילד יכול ליהנות מספרים ברמות אתגור שונות, כאשר בכל אירוע קריאה הוא מועצם מזווית שונה). 

• איורים: תומכי טקסט, ברורים, לא עמוסים מדי, מעוררי עניין והנאה אסטתית

• מגוון תכנים וסוגות: אגדות, משלים, מהמסורה, ספורים על עולמם של הילדים, בדיחות, ספרי מידע, חידות, שירים ופזמונים

• תהליך בחירת הספר: לעתים יעשה במשותף, המבוגר יפגיש את הילד עם ספרים הנתפשים בעינו כמתאימים ויאפשר תהליך 

• בחירה מתוכם כתהליך ללמידה פעילה ועצמאית של הילד. לעתים, ההורה בוחר ספר שהוא אוהב ומתחבר אליו באופן רגשי.  

• לעתים - יבחר ספר בנושא הנלמד בגן ואשר יהווה חיזוק והשלמה ללמידה בגן. .  

מיקום הספרים בבית, תדירות הקריאה ושותפי הקריאה

חשוב להדריך את ההורים להפוך את אירועי הקריאה לשגרה יום-יומית עם הילד. להסביר שיש למקם את מדף הספרים, או 

     לפחות את חלקם במקום המאפשר נגישות חופשית לילד ולא להחזיקם רק על מדף גבוה. כך, גם הילד יוכל לבחור ספר ביוזמתו

הורים רבים מתלבטים האם לשתף גם את  האחים באירועי הקריאה לילד עם ליקוי השמיעה. רצוי לפתח שיחה בנושא זה 

ולבדוק אפשרויות שיענו מצד אחד לצורכי הילד עם ליקוי השמיעה מבחינה שפתית, ומצד שני לא יפגע הקשר בין האחים

והחוויה המשותפת של ספור בצוותא למספר ילדים במשפחה.

     תנאים מיטביים לאירועי קריאה עם ילד עם ליקוי בשמיעה

• ההדרכה תכלול התייחסות לשונות בין הילדים וצורכיהם מבחינה שמיעתית ותקשורתית. להלן נקודות כלליות להדרכת הורים:

• חדר שקט, הפחתת רעשי רקע, כיבוי מכשירים כמו רדיו וטלויזיה

• עזרי השמיעה תקינים

• תאורה הולמת כך שפני המטפל והספר יראו היטב

• צורת ישיבה קרובה, זווית הולמת המאפשרת קשר עין טוב עם המספר והספר (חלק מהילדים עם תפיסת דיבור טובה יוכלו להישען על

• בעקר על השמיעה בקליטת הספור ובמקרים אלה ניתן להושיב את הילד לצד ההורה או על ברכיו)

• לקות חד-צידית או כאשר יש הבדל בשמיעה בין האוזניים - ישיבה כאשר האוזן הטובה פונה למספר

• שימוש במכשיר FM - לניטור רעשי רקע או הדהוד (מרחק - באירועי קריאה הורה-ילד המרחק הוא משתנה פחות בעייתי)

• הספר מונח כך שידי המספר פנויות לשימוש בג'סטות, הצבעות וכו'

• פני המספר, ידיו וקדמת גופו גלויים לילד כך שיוכל לקלוט את שפת הגוף, הבעות פנים, שימוש בג'סטות או בסימנים.

אסטרטגיות לתזמון קשר עין מספר-ילד-ספר

• מתן שהות לילד להתבוננות באיורים ובטקסט ולחידוש קשר עין עם המספר

• אפשר לאחוז הספר מול פני הילד, מתחת לסנטר על מנת שהילד יוכל לשמור על קשר העין, לקרוא דיבור והבעות פנים של מספר

• אפשר להניח את הספר על המשטח (שולחן, רצפה, מיטה, ברכיים) ולהיעזר בתופסן לדפים או להיעזר במעמד לספרים, כך שהידיים פנויות לסימון, ג'סטות, הצבעות.

• אפשר לשבת על השטיח ברגליים פשוטות לפנים, הילד יושב על הרגליים כשפניו אל ההורה, הספר שעון על גוף ההורה פרוש מול פני הילד.  

אסטרטגיות לגישור הפער בין הגיל הכרונולוגי והגיל השפתי 

• חשיפה מוקדמת למושגים מרכזיים המופיעים בספור עוד לפני קריאתו יכולה לסייע, כך שהספור עצמו לא יהפוך לאירוע דידקטי

• כאשר הספור עוסק בחוויות ותכנים הקרובים לעולמו של הילד - קל לו יותר להתמודד עם רמת שפה גבוהה. התמודדות כפולה  עם תכנים לא מוכרים + 

• משלב גבוה היא קשה במיוחד ודורשת הכנה מתאימה. לעיתים ידרש פישוט שפתי ובהמשך התקרבות הדרגתית לשפת הספר.

• כאשר הפער בין שפת הספר והיכולת הלשונית של הילד מעבר לאזור ההתפתחות המקורב - אפשר בקריאה ראשונה לפשט את

• שפת הספר ובקריאות חוזרות להתקרב אליה (למשל, קריאת קטעים ומשפטים חוזרים) (ויגוצקי, 1978 לבדוק רפרנס)

• מבנה צביר וחוזר של הספור מקל על ההתמודדות עם שפת הספר

• איורים תומכים מסייעים לילד בהשלמת המידע והבהרתו

• הקראת הסיפור באופן ממחיז, בשימוש בהנגנה מרתקת, הבעות פנים וג'סטות מסייעים בהארכת הקשב ויצירת סקרנות על-אף 

• הפער בשפה

• שימוש באביזרים ממחישים, דמויות מהסיפור - מאריכים את יכולת הקשב.

תהליך הקריאה ואסטרטגיות דיאלוג

חשוב להדריך את ההורים בעקרונות הקריאה הדיאלוגית : כיצד לשתף את הילד בקריאה, להיענות לשאלותיו ולהפנות אליו שאלות המערבות אותו בתהליך הקריאה. 

בין האסטרטגיות הללו ניתן למנות:

השלמת מילים, משפטים, קטע חוזר בספר מוכר,

הפנית שאלות המסייעות להבנת הסיפור ומעודדות תהליכי חשיבה ברמה גבוהה כגון, העלאת השערות, הסבר, קשרי סיבתיות, 

השוואה, קישור לאירועים מחוץ לספור המוכרים לילד,

עידודו של הילד לשאול שאלות על העלילה, על מושגים לא מובנים, לבקש הבהרות לגבי אוצר מילים

אסטרטגיות לעידוד ניצני אוריינות והיכרות עם עקרונות שפה כתובה

דוגמאות:

• מעקב עם האצבע אחר הטקסט בזמן ההקראה

• דפדוף עצמאי - הילד מעביר את הדף

• התייחסות לכיתוב בשער הספר: כותרת הספור, שם הסופר, המאייר

• כשר הילד כבר מזהה אותיות או מילים מסוימות, ניתן להפנות תשומת ליבו להופעתן בטקסט.

  רעיונות להדרכת הורים באופן פרטני וקבוצתי

 הצעות להדרכת ההורה במסגרת טיפול פרטני:

• הדגמות של המטפל לגבי אסטרטגיות דיאלוגיות בהקראת סיפור

• שיתוף ההורה בסיפור בעת המפגש החינוכי: לקרוא פסקה ואז ההורה משתתף בקריאה. להדריך תוך כדי פעילות זו . 

• לשוחח עם ההורה לאחר מכן לגבי אסטרטגיות רצויות או פחות רצויות בהן עשה שימוש.

• להשאיל הביתה את אותו הספר שקראנו יחד בשיעור ולאפשר להורה לחזור אלינו עם שאלות לאחר ההתנסות המשותפת בבית.

• ילדים המתקשים בהקשבה לספרים - אפשר להתחיל בספרונים אישיים. יוצרים ספור אישי עם הילד סביב אירועים בגן ומנחים

• את ההורה לספר את הספרון גם בבית. אפשר לצור ספרונים דומים על בסיס חוויות בבית. התחלה מדורגת - אפשר לדפדף 

• להביט בתמונות, לא תמיד חייבים לסיים הספור, בחירת ספר בנושא שהילד מאוד מתעניין בו, טקסט קצר, לאפשר לילד לבחור,

• לקבל בחירה של ספר לקטנים יותר, לקבל חזרה על אותו ספור פעמים רבות- בכל פעם הילד מעבדו בדרך שונה, להוסיף דמויות 

• או אביזרים ממחישים, לקרוא באופן ממחיז ומרתק...  

• הקשבה לקשיים של ההורה ושיחה משותפת על דרכים לפתרונן

הצעות לשיתוף הורים בפעילות ספור בגן:

• פרוייקט של הורה מספר ספור בגן בשיתוף הילד/ים

• הטרמה, קישור לתכני הספורים המעובדים בגן (לדוג' לפני ספור על בע"ח לבקש לבקר עם הילד בפינת חי)

• השאלת הספר המעובד בגן לקריאה בבית

• הילד עם ההורה: כתיבת המלצה על ספר שקראו בבית

הצעות לסדנאות עם הורים:

• מתחברים לאירוע הספר והסיפור - כל הורה מספר על ספר שהיה אהוב עליו בילדותו ומה זכור לו מאירועי הקשבה לסיפורים בביתו

• כיצד לבחור ספר - מכינים תערוכה מגוונת של ספרי ילדים. כ"א מהמשתתפים בוחר ספר (ללא הכוונה מוקדמת). עושים סבב 

• כשכ"א מספר מדוע בחר בספר שלקח. בהמשך מפתחים דיון כיצד לבחור ספר המותאם לילד עם לקות השמיעה. ממחישים 

• עקרונות בבחירת הספר בספרים השונים (טיב האיורים, ספרים עם שפה במשלב בינוני לעומת גבוה, מעט שפה לעומת מלל רב, 

• מבנה צביר לעומת לא צביר, תכנים שונים וכו').

• כיצד להקריא באופן מרתק - מאזינים להקראה מרתקת בשפה זרה. נוכחים שההנגנה, הבעות הפנים בליווי האיורים יוצרים עניין 

• גם כאשר השפה לא מובנת.

• מזמינים הורים מתנדבים להמחיש עקרונות בהקראת סיפור לילד (הנגנה מודגשת וכו').

• מעודדים את ההורים להעלות שאלות, קשיים, ואף הצעות זה לזה. חשיבה משותפת.

• יוצרים ביחד דמויות ממחישות לספור ילדים לפי בחירת ההורה

• מבקשים מההורים לבקר עם הילד בספריית ילדים ולאחר מכן במפגש קבוצתי דנים באירוע