הספר "טרופותי"- הדגמת הזדמנויות למידה בתחום הסמנטיקה

• הניתוח המוצג להלן מדגיש את היחסים הסמנטיים (להבדיל ממילים בודדות) שניתן לחשוף אליהם את הילדים כו"ח, להדגישם ולעבדם בתהליך העבודה על הסיפור בגן.

• הצוות החינוכי יבחר מתוך מכלול הזדמנויות הלמידה המוצעות כאן את אלה המתאימות ליכולות הילדים כבדי השמיעה והחירשים הלומדים בגן.

• למידה שמיעתית – ניתוח היחסים הסמנטיים בסיפור מלווה בהצעות ללמידה שמיעתית. המטרות בלמידה שמיעתית יותאמו ליכולות הילדים בגן.

• שימוש בסימון – ילדים המשתמשים בשפת סימנים או בעברית/ או ערבית מסומנת זקוקים להעשרת הידע הסמנטי באמצעות עקרונות העבודה על רשת סמנטית (למשל, לדייק בסימנים כך שיבטאו הבחנה בין מושגים קרובים, להציג ניגודים מדויקים בסימון, להעשיר שדות סמנטיים בסימון, להציג סימנים מקטגוריית על וקטגוריה מפורטת, להעשיר אמצעי תיאור בהבעות פנים וסימון – למשל בתיאור המראה והאופי של הדמויות ובתיאור רגשות). כמו כן חשוב לדרוש מהילדים הפקה מדויקת של סימנים מבחינת המשמעות בהתאמה לשלב ההתפתחותי שלהם, והבחנה בין סימנים דומים, בדומה לעבודה בשפה המדוברת.

• תיווך וגישור בין ספור מלווה סימנים ושפת הספר: הספרות המקצועית מדגישה מספר אסטרטגיות מומלצות וביניהן, שימוש באיות ידני ובייחוד בהקניית מילים חדשות, היגוי ברור של המילה, הצבעה אל המילים בטקסט, שימוש בסימון תחיליות (סימנים המתחילים באות הידנית המסמלת את ההגה הראשון של המילה המדוברת). הצגת המילה בליווי הסימן ובהמשך בקריאת דיבור ללא הסימן. לעתים השימוש בסימן מסייע לילד בשליפת המילה המדוברת (להרחבה ראה לשונית ספור בסימנים).

• קישור לפרויקט סיפורים בשפת סימנים של בי"ס ניב בתל-אביב. בקישור מודגם קטע מהספר טרופותי בשפת סימנים. 

• קישור ללשונית שיח סיפור באתר זה

  ניתוח יחסים סמנטיים המופיעים בספר "טרופותי" והצעות לחשיפה ולמידה

        א. הפכים וניגודים: אמר-אילם/  רגוע ושלו - רועד מרוב אימה 

       ב. מילים נרדפות או בעלות משמעות קרובה: רגוע – שלו/ יבלת – גבשושית/ מטריף – מדהים/ קורה - בול עץ/ פחד, אימה, בהלה, התפלץ/ נמלט, ברח, הרים רגליים/ שמח -טוב לב/ צעדו-הלכו/  תדהמה- הפתעה/ זינק- קפץ/ הציץ –ראה/ תגיד-תאמר /

       ג. שדות סמנטיים (העמקה אנכית ורוחבית) :

• חיות יער - ינשוף, שועל, עכבר, נחש (ניתן להשוות בין חיות יער לחיות בית או עיר, ולהיווכח שחיות מסוימות ניתן למצוא גם בעיר, כגון עכבר... לעידוד גמישות בחשיבה ניתן לעסוק במיונים של בע"ח לפי קריטריונים שונים, כגון גודל, טורף לעומת צמחוני, בעל כנף לעומת שוכן קרקע ועוד).

• קולות - יללה, ציוץ, הרעים, מלמול

• פעלי תנועה - לזחול, להתפתל, הזדחל, לרעוד, לפרפר, לזנק, לצעוד, לרדוף, לתקוף (אפשר לשחק עם הילדים בהדגמת דרכי התנועה השונות, בגן ובחצר, להוסיף צלילים תואמים לכל צורת תנועה)

• מקומות מסתור ומגורים ביער - בולי עץ, חופים, מחילה, בין השיחים, בין הסלעים, שפת הנחל, מתחת לקורה. אפשר לשוחח על הסיבה מדוע זקוקות החיות למקומות מסתור. אפשר להתרחק מהספור ולהשוות בין מקומות מסתור בעיר ובטבע (אפשר לבנות בגן מסלולי תנועה עם מקומות המסתור ולשחק בהם).

• מקומות לסעודה - השוואה בין בע"ח ואנשים: בבית, במסעדה בפיצרייה בגלידריה בדוכן וכו'. אפשר לעבוד על קולות הרקע השונים בכל מקום.

• מזון - עבודה שמיעתית בהתאמה ליכולות הילד: ארוחה, קפה, קינוח, גלידה, על גחלים (על האש). זיהוי שמיעתי של תבנית בניין בינוני פעול: חמוץ מתוק, קצוץ - מעוך –חתוך (ניתן להרחיב גם למבושל, מטוגן, מתובל בבניין מפועל).

• אברי גוף של בע"ח - משחקי למידה שמיעתית בהתאמה ליכולות הילד: אפו, ברך, כפות, מלתעות, קשקשים, קוצים, קרניים, שפם

     ד. תארים: תכונות ורגשות - נורא, מפחיד, מדהים,  מטריף (סלנג), טיפש ומטופש, לגלגני, טוב-לב, אהוב על, חיוור (בפעילות  בנית  'מפלצות' ניתן לדבר על התכונות של המפלצת של כל ילד)

      ה. מילות יחס: על, מעל, מתחת, בין, לתוך, ב-, ל-, אל/ מילות יחס מוטות : אצלי, ממני (אפשר לעבוד על מילות היחס במסגרת מסלולי  התנועה  ו'הטיול ביער'  שהוצעו למעלה)

      ו. מבנה קטגוריות: (מילות הכללה, מילות בסיס, מילים ספציפיות המופיעות בטקסט)

• אברי-גוף: ניבים, מלתעות, שיניים וכו'

• ביער: יער, עצים, צמחים

• ארוחה: מנות, שמות ספציפיים של מנות אפשריות במציאות ( שניצל עם פירה ….וכו' ) וארוחות דמיוניות כגון 'טרופותי קצוץ'

• קולות בעלי חיים : ציוץ , יללה, שאגה

• פעלים ספציפיים: המריא

     ז. פוליסמיה והומונימיה (מילים עם מספר משמעויות): על גחלים, כפות, מטריף, קינוח (מנה אחרונה /סיום/משהו מתוק)

     ח. צירופים רב-מיליים (קולוקציות במשלב בינוני ובמשלב גבוה):

                        משלב בינוני: שמח וטוב לב (עמ' 2)/ לשון שחורה משחור(עמ' 13)/ תעלה אליי הביתה לקפה (עמ' 6)/ראש העץ (עמ'19)/  צעד בראש (עמ'16)/ טיפש מטופש/ בדרך לקפה/ חייב לרוץ/ הרים רגליים/ פרש כנפיים/

                        משלב גבוה: אלם מתדהמה (עמ' 17)/ חיוור מתדהמה (עמ' 19) / דהר כמו רוח (עמ'22)/ רועד מאימה (עמ'21) / פתח בשאלה/

     ט. סמיכות:

                    משלב בינוני: ענפי-העץ (אפשר במאכלים כמו "גלידת ינשופים"- לפתח למאכלים נוספים במבנה סמיכות.)

              משלב גבוה: שפת-הנחל, שיחי הבר, בול-עץ

     י.  ניבים:  הרים רגלים (נמלט), דהר כמו הרוח

     יא. משפחות מילים: מדהים, נדהם, תדהמה/ צועד , צעדים/ נבהל ,בהלה/ללגלג ,לגלגני/ לחש, ללחוש/

  היבטים נוספים בסמנטיקה ומורפולוגיה

ביטויי הומור: ההומור מופיע בספור במספר היבטים: בפער בין הכוונה האמתית (לטרוף את העכבר) לבין הכוונה החבויה של בע"ח המזמינים אותו אליהם באמצעות  התנהגות חנופה. בהמשך, בפחד של בע"ח מהמפלצת "טרופותי" בשעה שטרופותי סבור שהם מפחדים מהעכבר. ההומור מופיע לאורך הסיפור גם באופן מקומי יותר - בביטויים  מומצאים כגון "גלידת ינשופים". ניתן ללמד את המושג 'להתחנף' – ובהקשר זה, -  אפשר להסביר למה לקרוא לשועל "שועלי" זה מצחיק. / היבט נוסף להומור הוא האנשה של  החיות בהתנהגות וגם כאן יש ניואנסים המרמזים על הומור. למשל: כשהחיות רוצות לאכול את העכבר הן משתמשות בתארים 'עכבר מתוק ומצייץ' – התחום נושק לתיאורית  המיינד (ToM). ניתן להמשיך עם הילדים את הרעיון של "גלידת-ינשופים" ולהמציא עמם מאכלים שאינם קיימים במציאות באותו מבנה סמיכות.

כינויי חיבה: אפשר לדבר על שמות חיבה באופן כללי וברמה המורפולוגית על כינויי חיבה נפוצים באמצעות הוספת המוספית i למילה כמו ב"גילי" או  le כמו ב"רותי'לה",  ולנסות להמציא שמות חיבה לחיות מחמד בשימוש במנגנון המורפו-סמנטי. לדוגמא, לגיל נקרא גילי (בפעילויות עם הילדים בכיוון זה יש להיזהר מהמצאת שמות חיבה לחברים בגן מאחר ואין לדעת כיצד יקבל זאת הילד עבורו הומצא שם החיבה. בחברת הילדים הצורה של שם חיבה משמשת  לעיתים בהקנטות. לכן עדיף לחפש הקשר נייטרלי כגון המצאת שם חיבה לחיה אהובה. אפשר גם לאתר שמות חיבה של אנשים או ילדים  שהילד מכיר ולהסביר את צורת כינויי החיבה).

עגה/ סלנג: "מטריף", " נו בחייך..."

הֶלחֶם: טרופותי = הֶלחֶם של "טרוף אותי". ניתן לבקש מהילדים להמציא הלחמים נוספים. כמו "עכברכם" - עכבר חכם. 

 רעיונות להתערבות במטרה לחזק את הרשת הסמנטית

     פעילויות:       

•  מקומות מסתור שונים: למשל, בניית מקומות מסתור שונים לבע"ח בגן, סיור בגינה וחיפוש מקומות מסתור.

• מאכלים ייחודיים: מרכיביהם הרגילים ואלו שהופיעו בסיפור ולהוסיף הרכבים אחרים. גלידה אמיתית, עשויה מקצפת שוקולד, פירות וניל...., גלידה של ינשופים, גלידה של אורז, קציצות..... ניתן לבצע פעילות יצירה של ציור והדבקה.

• משחק דמיוני: לבקש מהילדים להוסיף מפגש של העכבר עם בעל חיים נוסף לבחירתו, תיאור איך מרגיש העכבר, מה יאכל, היכן יאכל.

• פעילות יצירה / או משחק דמיוני: אפשר שכל ילד יבנה בפעילות יצירה (או יתחפש) – למפלצת. הקשר זה מאפשר הדגשה של היבטים סמנטיים על-פי בחירת הגננת ובהתאמה ליכולת הלשונית של הילדים: לעבוד על הפכים וניגודים בהשוואה בין המפלצות (למשל, למפלצת של יוסי זנב דק ולמפלצת של דינה זנב עבה...). באותה פעילות ניתן גם להדגיש את השדה הסמנטי של אברי - גוף של בע"ח שהם פחות טיפולוגיים או יותר טיפולוגיים בהתאמה לרמת הילדים (לדוג', ידיים/זרועות/כפות/ טלפיים / רעמה/ פרווה/כנפיים/ קוצים/מקור).

• במשחק "כאילו" בהתחפשות למפלצות: ניתן לחזור על פעלים, כאשר כל ילד בתורו "מאיים" "מפחיד" "שואג"... והילדים "נמלטים, בורחים, הרים כמו רוח...נסים למחילה …"

• תארי תכונה או צורה: אפשר שכל ילד ימציא שם מאפיין למפלצת שלו, לעשות תערוכה של המפלצות שבנו ולהוסיף כיתוב של השם של כל מפלצת לדוג' מפלצת נשכנית, מפלצת טובת-לב...)

• שיתוף הורים בפעילויות : להציע שההורים יבנו בבית עם הילד/ה מפלצת מחיות שהוא אוהב או שונא..... ולדבר על הבחירה של החיות- מדוע הוא אוהב/ לא אוהב חיות מסויימות. ( היבטים נוספים לעבודה - להתייחס לדמות ורקע כמו שהעכבר הלך ומאחוריו הייתה המפלצת- למה מתייחסים? פעילות נוספת יכולה להיות הצבת מצבים מאתגרים ורעיונות לפתרון בעיות באופן יצירתי....)

• חשיפה ממוקדת ללקסיקון ממשלב גבוה : במטרה לחזק את השימוש במילים שרכישתן מאוחרת אפשר להמחיז את הסיפור ( אפילו באופן חלקי) ואז לחזור על תארים פעלים וביטויים: שליו, חוור, רועד מ, התכווץ ,לעכב, רגוע, בולט, צועד בראש, לגלגני, נדהם.

  קשרים בין הסמנטיקה למורפולוגיה

 הקשבה והבעה  של קולות של בע"ח -  תחילה הגננת יכולה להדגים את הפעילות בהשמיעה קולות שונים ובתארה אותם, ובהמשך, הילדים ישמיעו ויתארו את הקולות. ניתן גם לשחק   במשחק  ניחוש – השמעת קול מסוים ושאלה "איזו חיה אני"? 

                        שם הפעולה והפועל:

• • אני שומעת/ או טרופותי שומע  יללה. מי מילל?

  • אני שומעת צעקה. מי צועק?

  • אני שומעת לחישה. מי לוחש?

  • אני שומעת נהימה. מי נוהם? 

 ערנות משלבית/ גמישות בהבעה 

•  עבודה על מושג החנופה - משחק תפקידים בו כל ילד מנסה "לפתות" את העכבר לבוא אליו לארוחה בדרך שונה. בספור בעלי החיים המזמינים את העכבר לארוחה במטרה לטרוף אותו. הם עושים זאת בדרכים שונות: השועל: "אולי תבוא לארוחה אצלי במחילה?"/הינשוף: "אולי אתה עולה אליי הביתה לקפה?"/נחש: "אולי תטעם אצלי קינוח בין בולי העץ?"/ בדרך זו ניתן לעבוד על מושג חנופה. (המלצה - ספר בנושא: "נונה קוראת מחשבות" של אורית גידלי).

•  יצירה משותפת של יער בגן - פעילות זו עשויה להוות פתח ללימוד מעמיק של אוצר מילים וחיזוק יחסים סמנטיים בין מושגים הקשורים ביער (למשל לקראת ט"ו בשבט) וזאת בכל ההיבטים של הסמנטיקה (שדות סמנטיים, מילים מכלילות ומילים ספציפיות, הפכים, מילות יחס וכו'. המטרות יותאמו ליכולת הילדים). אפשר להציע להורים לעשות טיול ביער/ חורשה ושכל ילד יספר מה ראה ויביא משהו שאסף שם, תמונות מהטיול, משהו לבנייה המשותפת של היער בגן.

• רעיונות להרחבת ידע עולם בגיל הבוגר- לדבר על כריתת יערות לצרכי האדם, לדבר על יערות הגשם, אפשר לדבר על יער הכרמל שנשרף ועל הזהירות שיש לנקוט כשנמצאים ביער. אפשר לדבר על דברים שאפשר לעשות ביער- פיקניק, לאסוף אצטרובלים/ עלים, תצפית על בעלי חיים, טיפוס על עצים.

 שילוב פעילויות בלמידה שמיעתית 

• • חשיפה למילים חדשות: לדוגמה הרבה ילדים כו"ח בזמן חשיפה למילים חדשות קולטים אותן בצורה משובשת, לעתים תואמת למילים שכבר נמצאות באוצר המילים המנטלי שלהם. צריך לנצל הזדמנויות אלה כדי לחדד את ההבדלים בלמידה השמיעתית. לדוג' ילדים מסוימים עלולים לבלבל בין הביטוי  "בול העץ", לעומת "מול העץ". (בשל הדימיון בין ה-/b/ ל-/m/. ניגודים אלה כדאי להדגיש על מנת לחדד את ההבדלים בינהם.

  • עבודה על השדה הסמנטי של קולות בע"ח: ניתן  להמחיש קולות בעצמות שונות/ היגדים עם כוונות תקשורת שונות המבוטאים פרוזודית כגון, קריאה או אמירה לעומת שאלה/ משחקים הממחישים כיצד בע"ח שונים בספור יאמרו משפט דומה, למשל הזמנה של העכבר לארוחה עם הבדלים בגובה הקול ובעוצמתו/ הבעת רגשות בקול הדובר, לדוג' הדגמה של קול החיה המביעה פחד או הפתעה/ התרחקות מהספור עצמו ותרגול ההבדלים בין קולות האופייניים ליער וקולות האופייניים לעיר.

  • המחשת היבטים פרוזודיים בהבעה של כוונות תקשורת בתוך משחק תפקידים של דו-שיח בין שני בע"ח. ניתן להדגים לילדים במשחק תפקידים כוונות שונות בהקשר הספור: למשל, לומר את אותו משפט בהנגנה שונה, שאלה לעומת חיווי/ איום מול פיתוי וחנופה/ הסוס לעומת בטחון וכד' בהתאמה ליכולת של כל ילד/ה.  אותה פעילות תעשה גם בהבעה.

  •  האזנה לקולות של בע"ח מהסיפור (וגם בע"ח אחרים): פעילות זו ניתן לעשות באופנים שונים, למשל תוך כדי משחק במסלולי הליכה "ביער" אשר נבנו בגן. ניתן לעבוד ברמת גילוי, אבחנה, זיהוי והבנה – כל ילד בהתאמה ליכולתו.  חשוב לחשוף את הילדים גם לשמות של הקולות של בע"ח כגון, יללה, ציוץ, שאגה וכו'.

  •  זיהוי והבנה של ההגה SH בהקשר שמות בע"ח: שמות בעלי החיים הטורפים כוללים את ההגה  /ש/: שועל, נחש, ינשוף במיקום שונה במילה ובצרוף תנועה שונה. ילדים מושתלים אמורים לזהות הגה זה טוב  יותר מהאחרים. אפשר לעבוד עם הילדים על זיהוי ואח"כ על הבנה הלמידה השמיעתית של עצור זה בשיבוצו במילה. שלב ההבנה יכול להתבצע על ידי בקשה מהילדים למצוא בעל חיים נוסף, שההגה ש' נמצא בשמו אע"פ שאינו חיה טורפת. או מציאת יוצאי דופן: נחש, ינשוף, נץ, שועל...