על משמעות מילים:
"באופן מהותי, משמעות מילים מורכבת ממושגים או ידע על העולם. מילים אינן משיימות דברים באופן ישיר אלא מצביעות לעבר מושגים. המורכבות המושגית נבנית באמצעות התנסויות רבות עם הישויות (referents) עצמן וכן באמצעות התנסויות בשימוש במילים במסגרת מילולית ושיחתית"
Owens, 2009 P.299
ממבעיהם של ילדים עם ליקוי-שמיעה עמוק
בגלאי 3.8-5.8 שנים:
"סתכלי, הוא עושה ככה"
(מילים רב-תכלתיות במקום מילים ספציפיות)
במשחק דמיוני: ..."והגיע כריש והוא אכל אותי " (במקום נשך אותי)
במשחק דמיוני:
"על הסוס מהר!...ואבא ישב...ורצו רצו..."
(במקום ודהרו או רכבו)
קטע מתרחיש הכנת לביבות בגן משולב לילדים עם ליקוי שמיעה - הקניית הפועל "לחתוך":
הילדה ר': מציעה בג'סטות לחתוך את תפוח האדמה.
הגננת: מדגימה עם סכין תנועת חיתוך ושואלת: "מה אמרנו, מה הפועל?"
הילד מ': מסמן ואומר "לחתוך".
הגננת: "נכון - לחתוך בסכין".
שאר הילדים מצטרפים בסימן ובקול ואומרים "לחתוך".
הגננת: "נכון, ר' אמרה שצריך לחתוך בסכין".
קשיים אופייניים של ילדים כבדי שמיעה וחירשים ברכישת אוצר מילים:
החסך השמיעתי גורם לחשיפה חלקית לאוצר המילים הן במצבים של תקשורת יום-יומית, הן במצבי למידה. המילים עלולות להיקלט באופן משובש וכתוצאה מכך התארגנות המילון המנטלי נפגעת. מספר גורמים בילד ובסביבה משפיעים על השונות ברכישת אוצר המילים של ילדים עם ליקוי בשמיעה ומובילים לכך שמידת הפער שונה מילד לילד. בין הגורמים המרכזיים הקשורים בילד: גיל התרחשות הליקוי בשמיעה (לפני או אחרי רכישת השפה), גיל תחילת השיקום השמעתי וההתערבות החינוכית, סוג העזר השמעתי (מכשירי שמיעה/ שתל כוכלארי), משך הניסיון השמעתי בעקבות השימוש בעזרי שמיעה, חומרת לקות השמיעה ואפיוניה, יכולת זיכרון העבודה, כישורים קוגניטיביים. בין הגורמים המרכזיים הקשורים בסביבה: העקביות והאינטנסיביות של הטיפול, איכות התקשורת במסגרת החינוכית ובבית, מידת מעורבות ההורים בטיפול, התאמה של שיטת התקשורת לצורכי הילד. ממצאי מחקרים מצביעים על הקשיים האפשריים הבאים בביסוס הלקסיקון המנטלי של הילד:
צמצום בגודל הלקסיקון המנטלי בהבנה ובהבעה. מפות סמנטיות חלשות.
אטיות בקצב הכניסה של מילים חדשות ללקסיקון (עכוב ב fast mapping)
העדר גמישות בדרכי השימוש במילים מוכרות ודבקות במשמעות הטיפוסית בלבד
שדות סמנטיים מצומצמים
מבנה היררכי של קטגוריות לעתים חלקי ולא מלא (קטגורית –על, בסיס, מפורטת).
העדר שליטה במנגנון המורפולוגי לחילוץ משמעות מילה לא מוכרת (מנגנון מרכזי בשפות שמיות)
הארגון הלקסיקלי אינו מבוסס, הכרות חלקית עם ניגודים, נרדפות, ביטויים, משמעות מושאלת (אתה חמוץ היום?) ועוד.
חסרה היכרות והבחנה בין מילים עם משמעויות קרובות (קטן לעומת דק לעומת צר)
המבנה הפונולוגי של המילה, הן הסגמנטלי והן הפרוזודי, לא תמיד מבוסס דיו
חסר ידע פרגמטי ומודעות להבחנות משלביות על-מנת לבחור במילים במשלב המתאים לנסיבות. לעתים הבחירה תהיה במשלב נמוך מזה המתאים לנסיבות ולעיתים להפך- תתכן בחירה במשלב גבוה מזה ההולם את הנסיבות (הנמען, הקשר השיח, הסוגה).
יתכנו פערים בלקסיקון המנטלי שאינם אפייניים ברכישה התקינה - ידע של מילים ממשלב גבוה מחד וחוסרים בידע של מילים יום יומיות או ביטויי סלנג מאידך.
תכנית ההתערבות 'קשר ושיח מורחב' מציבה את עקרון העבודה על-פי מודל הרשת הסמנטית כעקרון-על בהתערבות בתחום הסמנטי ובייחוד בהבניית אוצר המילים של ילדים כבדי שמיעה וחירשים (ראה לשוניות העמקת הרשת הסמנטית, מטרות ההתערבות ודרכי ההתערבות).
המלצות קריאה:
Aceti, K.J. & Wang, Y. (2010). The teaching and learning of multimeaning words within a metacognitively based curriculum, American Annals of the Deaf, Vol. 155, No. 2
Mann,W., Sheng, L & Morgan, G. (2016). Lexical-Semantic organization in bilingually developing deaf children with ASL-dominant language exposure, Language learning, 66:4, 872-879.
Luckner, J, L. & Cook, C. (2010). A summary of the vocabulary research with sdtudents who are deaf or hard of hearing, AAD, 155(1), 38-67.
Williams, (2012). Promoting vocabulary learning in young chuldren who are d/Deaf and hard of hearing: Traslating research into practis, American Annals of The Deaf, 156(5) , 501-508.