שיח ספור

אתגרים ייחודיים במפגש עם שיח הסיפור עבור ילדי גן כבדי שמיעה וחירשים

• קשב - אירוע הספור דורש מהילד עם ליקוי השמיעה הפעלה של קשב שמיעתי לאורך זמן. זאת למרות התמיכה החזותית שמספקים האיורים בספרי הילדים. לפיכך, על המספר להכיר אסטרטגיות יעילות להשגת הקשב של הילד, שימורו והארכתו. 

• תזמון בקשר העין - ילד עם ליקוי בשמיעה יתקשה לקלוט את דברי המספר בשעה שהוא ממוקד באיורי הספר ואינו צופה בפני המספר. לכן, על המספר להיות מיומן באסטרטגיות לתזמון קשר עין משולש - מספר-ילד-ספר - הנדרש בעת הקשבה של ילד עם ליקוי בשמיעה לסיפור. אסטרטגיות לתזמון הולם של הפנית קשב הילד אל המספר ואל הספר לסירוגין חיוניות כאשר שיטת התקשורת הינה סימולטנית (עברית מסומנת או ערבית מסומנת) או שפת סימנים (להרחבה ראה לשונית ספור בשפת הסימנים). 

• פער בין היכולת הלשונית לשפת הספר - לעתים קרובת יכולת השפה של הילד עם ליקוי השמיעה היא פחותה מהמצופה על-פי הגיל הכרונולוגי. פער זה מאתגר במיוחד במפגש עם שפת הספר כיוון שהמשלב הלשוני המיוצג בספרים הנו אורייני וגבוה יותר מזה הנהוג בשפת היום-יום. בדרך-כלל הפער בין היכולת השפתית של הילד עם ליקוי השמיעה לשפת הספר יהיה עמוק בהרבה מהפער עמו מתמודדים ילדים עם שמיעה תקינה. הדבר מקשה על בחירת ספרים תואמי גיל ומצריך מהמטפל החינוכי הפעלה של שיקולי דעת ייחודיים בבחירת הספר והתאמתו לילד. נוסף על-כך על המטפל החינוכי לשלוט במיומנויות תיווך לגישור בין שפת הספר ליכולת הלשונית של הילד. 

חשיבות שיח הסיפור בחינוכו של ילד כבד שמיעה או חירש

• עיסוק עקבי ואינטנסיבי בשיח הספור בגן הילדים הינו יסוד חיוני בחינוכם של ילדים כבדי שמיעה וחירשים. זוהי אחת הדרכים המרכזיות בהעמקת הידע של הילדים על אפיוני השפה הכתובה טרם הכניסה לבית-הספר כמו גם בצמצום פערים בתשתית האוריינית של הילדים. העובדה שהסיפור מיוצג באופן חזותי, בכתב ובאיור בפורמאט הקבוע של הספר, מאפשרת לשוב אל הגירוי ולעבדו באופן מדורג וחזרתי, בניגוד לגירויי השפה המזדמנת, היום-יומית הנמוגים בזמן.  המטפל החינוכי מתווך בין שפת הספר ליכולת הלשונית של הילד והעיסוק בספרים נעשה בעידוד אינטראקציה ופיתוח שיח דיאלוגי עם הילדים.

        חשיפה מתוכננת ומותאמת למגוון ספורים תורמת להתפתחותם של ילדים כו"ח במגוון רחב של היבטים:

• פיתוח שפה במשלב אורייני גבוה - שפת הספר מאפשרת להפגיש את הילד עם ליקוי השמיעה עם אפיוני שפה במשלב גבוה שאינם שכיחים בשיח הדבור היום-יומי. כיוון שהילדים עדיין אינם קוראים עצמאיים בגיל זה, ללא החשיפה לשפת הספר הם לא יזכו להיחשף למבנים אלה לפני הכניסה לבית הספר, בעוד שהטקסטים המשמשים בבית הספר מאופיינים במשלב שפתי גבוה. יש להדגיש שהאפיונים האורייניים של שפת הספר באים לידי ביטוי בכל רובדי השפה: הסמנטי (למשל, מילים נרדפות וביטויים, מילות קישור מגוונות), המורפולוגי (למשל, מבנה סמיכות חבורה, בניינים סבילים), התחבירי (למשל, משפטי זיקה נטועים ומבנים סבילים), הפונולוגי (למשל, הקפדה על קריאה על-פי כללי הניקוד, מודעות לחריזה). בהיבט הפרגמטי מעבר ללמידה על דרישות הסוגה הנרטיבית עצמה הילד אף לומד מנגנונים רטוריים בסיפור, כגון שימוש בדיבור ישיר בדו-שיח ושימוש בדיבור עקיף ברצף הסיפור. המודעות להבדלי מישלב עולה וכן הלאה. 

• כישורי שיח מורחב - ברמת כישורי השיח הילד לומד על המבנה הנרטיבי של ספורים. הוא מפנים בהדרגה את המבנה היסודי של סכמת הסיפור ושל סוגות משנה נרטיביות (כגון, מבנה צביר, אגדה, משל), הוא לומד על הציפיות מתפקיד המספר (כיצד מספרים סיפור), על הדרישה לארגון הספור על-פי רצף זמן ועל-פי קשרים של תכלית או של סיבה ותוצאה ועוד.  אף כי ברמת ההבעה עדיין אין מצופה שללא תיווכו של המטפל החינוכי הילדים יפיקו ספור שלם בנוי כהלכה, הרי שהידע הנבנה ברמת ההבנה בעקבות החשיפה המרובה לספורים ועיבודם בגן הינו חשוב ביותר. 

• ידע על אופנות הכתב - קריאה משותפת בספר בגיל הגן תורמת להבניית הידע האורייני של הילד על הקוד הכתוב. למשל, הילד שם לב לכיוון הכתיבה, לצורתן של האותיות, לקשר שבין המילה הדבורה למילה הכתובה. הוא עשוי לזהות אותיות או מילים מסוימות וכן הלאה.

• ההיבט החברתי - רגשי - סיפורים מציגים מצבים חברתיים המסייעים בהבנת כללים חברתיים וחושפים את הילד לדרכי התמודדות עם בעיות חברתיות.  הסיפור מסיע בפיתוח יכולת אמפתיה הכוללת יכולת הבנה של רצונות, רגשות, כוונות ומחשבות של האחר (תאוריית המיינד- Theory of Mind).   באמצעות סיפורים ניתן לסייע לילד בוויסות רגשות ובהעצמה של הדימוי העצמי.

• ערכים חברתיים ותרבותיים - סיפורי ילדים רבים עוסקים בעקיפין או במישרין ביחסים חברתיים ובערכים מוסריים. לפיכך, העיסוק בסיפורי ילדים מזמן למטפל החינוכי אפשרות להקנות לילדים ערכים אלה.  כיוון שילדים עם ליקוי שמיעה עלולים להשתתף פחות בשיחות והנמקות העולות בחיי היום-יום לגבי ערכים חברתיים, או לקלוט שיחות מזדמנות בנושא זה באופן חלקי, העסוק בנושא באמצעות ספורים הוא הזדמנות נוספת חשובה בחינוכו של הילד עם ליקוי השמיעה . 

• הרחבת ידע עולם - הספרים חושפים את הילד למושגים רבים שבחיי היום-יום אין הוא נחשף אליהם - דמויות, אירועים ומקומות. למשל, בעלי-חיים בטבע, אורח חיים בארצות רחוקות, עולם הדמיון והאגדה ועוד. כיוון שלמידה מזדמנת נפגעת אצל ילדים עם ליקוי שמיעה, החשיפה המכוונת להרחבת ידע העולם באמצעות ספרים חשובה במיוחד. 

• כשורי חשיבה - באמצעות עבודה עם סיפורים ניתן לטפח את כישורי החשיבה של הילדים. למשל פיתוח הדימיון והתרחקות מ"כאן ועכשיו", היכולת להבנה וזכירה של רצף אירועים, העלאת השערות, ניבוי אירועים ותוצאותיהם, השוואה (בין דמויות או מצבים), הבנת קשרי סיבה ותוצאה, הסקת מסקנות, הבחנה בין עיקר וטפל, תשומת לב למידע סמוי או נרמז בספור - כל אלה ועוד הינם כישורים שניתן לטפח בהקשר עבודה על סיפורים. 

• שמיעה - עבודה על שיח ספור מזמנת למטפל החינוכי אפשרויות רבות לקידום יכולת הלמידה השמיעתית והשמיעה הפעילה. 

שיקולים בבחירת ספרים לילדים כבדי שמיעה וחירשים בגיל הגן:

המטפל החינוכי בוחר את הספר בהתאמה למטרות ההתערבות ולמכלול רחב של שיקולים במישורים הקוגניטיבי, הרגשי, החברתי והשפתי.

• רמת השפה: רצוי לבחור בספרים המותאמים הן לרמת השפה של הילד והן לגילו הכרונולוגי. ככלל, אין לצמצם את מגוון התכנים ומורכבותם בשל הקושי השפתי של הילד על-מנת לא לפגוע בהבניית ידע העולם ובאתגור הקוגניטיבי. במידת הצורך המטפל החינוכי יגשר בין שפת הספר ליכולת השפה של הילד. רוב הספרים המוקראים לילד צריכים להיות באזור ההתפתחות המקורב שלו, דהיינו ברמת שפה מאתגרת אך ניתנת להבנה באמצעות תיווך המטפל. כאשר רמת השפה גבוהה מדיי עלול להיווצר תסכול ואובדן קשב. 

• תחומי עניין: ספרים המותאמים לתחומי העניין של הילד. כאשר התוכן מושך את ליבו של הילד הוא ייאות להתמודד עם האתגר השפתי בספור.

• הקרוב והרחוק: רצוי לזמן לילד הן ספרים העוסקים בתכנים הקרובים לעולמו של הילד (למשל, תירס חם, מעשה בחמישה בלונים) והן תכנים מרוחקים יותר המרחיבים את ידע העולם שלו (למשל, סדרת ספורים על ילדים מארצות שונות, אגדות ילדים, משלים). כאשר התוכן מוכר יקל על הילד להתמודד עם שפה גבוהה יותר וכאשר התוכן מרוחק יקשה על הילד להתמודד בו-זמנית עם תוכן חדש ושפה מורכבת. המטפל החינוכי ייקח זאת בחשבון ויתכנן דרכים להנגשת התכנים והשפה לילד. 

• איורים תומכי טקסט: האיורים מסייעים בתווך בין שפת הספר ורמת השפה של הילד. איורים התומכים בטקסט ממחישים אוביקטים, פעולות, תיאורים, מושגים ורעיונות המופיעים בסיפור. האיורים אף מסייעים בהארכת משך הקשב של הילד. 

• נכסי תרבות: חשוב שהילד עם ליקוי השמיעה יכיר ספרי ילדים הנחשבים נכסי   צאן ברזל בתרבותו, ומוכרים לדורות של ילדים בתרבות אליה הוא משתייך.

• תכנים להקנייה: ספרים הם אחת הדרכים לעיבוד מושגים ותכנים הנלמדים בגן. כך למשל, ניתן לבחור בספרים העוסקים בתכני החג.

• מטרות בשפה: לעתים, ניתן למצוא ספרים בהם מובלטים מבנים שפתיים עליהם עובדים עם הילד בתקופה מסוימת. לדוגמה, הקנייה של שדות סמנטיים וקטגוריות: בעלי מקצוע, שדה סמנטי הקשור לתרחיש אפייה, הקנייה של מטרות מורפולוגיות - לדוג' מבנה שייכות חבורה, הקנייה של מטרות בתחביר - לדוג' מבנה שאלה מסוים ועוד.  דוגמאות לספרים על-פי בולטות במטרות בשפה ניתנות בדף נוסף. (לעשות קישור לדף שנבנה)

• מטרות בלמידה שמיעתית: סיפורים מסיימים מזמנים חשיפה למטרות ספציפיות בלמידה שמיעתית. למשל, ספרים המבליטים קולות של בע"ח או רעשים וצלילים סביבתיים, ספרי שירים מחורזים המסייעים לפיתוח הזיכרון השמעתי והמודעות הפונולוגית, ספרים בהם יש מבנה חוזר של שאלה ותשובה כך שניתן להבליט את ההנגנה של מבנים אלה, ועוד ועוד... בכל סיפור על המטפל החינוכי לבחון מהם ההיבטים המזדמנים בלמידה שמיעתית בספר ולהבליטם בעבודה עם הילד על הסיפור. נוסף על כל אלה - בעקר עבור ילדים רכים אפשר לבחור בספרים המשמיעים קולות שונים ע"י לחיצה על דמות וכדומה.  

• אורך הספור: חשוב שאורך הספור יהיה בהתאמה ליכולת הקשב והריכוז של הילד על-מנת שחוויית הספור לא תהפוך לאירוע מתסכל. 

* תודה לד"ר ג'ודי קופרסמיט אשר ערכה מספר מפגשים עם צוות ההדרכה בנושא רכישת היכולת הנרטיבית בהתפתחות התקינה וחלקה עימנו ממומחיותה