פרק ו' - אלילים מיוחדים

ידיעת עתידות

א. אסור לעשות אוב וידעוני (מושגים שיתבארו בסעיף הזה ושלאחריו), ומי שעושה זאת בשוגג, צריך להביא קרבן חטאת. ואם עשה במזיד יקבל משמים עונש כרת (ימות בחצי ימיו, ללא ילדים), ואם יש עדים, והזהירוהו לפני כן, יקבל עונש מוות.

אוב - בעל האוב עומד, מקטיר קטורת בשמים, מנופף בענף הדס ולוחש לחשים, עד שהשואל אותו ישמע כאילו קול חלש עונה לו על מה ששאל. קול זה נמוך מאוד, ובעצם הוא סוג של דמיון.

בדומה לזה, יש מי שלוקח גולגולת מת, ומקטיר לה, עד ששומע קול שקט מבית השחי שלו, שעונה לו על מה ששאל.

ידעוני

ב. הידעוני מניח עצם של ציפור ששמה 'ידוע', ומקטיר לה ועושה פעולות נוספות, עד שיפול על הרצפה ויאמר בפיו דברים שעתידים להיות.

האוב והידעוני, הם סוגי עבודה זרה.

מולך

ג. עבודה זרה נוספת, שעליה מזהירה התורה בפירוש, היא ה'מולך' (שהעונש עליה דומה לעונשו של בעל אוב, דלעיל סעיף א').

עובד המולך, מדליק מדורת אש גדולה, לוקח אחד מצאצאיו, ומוסרו לכהן האליל, שמחזירו אל האב. לאחר מכן, האב מעביר את בנו מעל האש (אך אינו שורפו, כמו שהיו עושים לאליל אחר).

עבודה זו, מיוחדת למולך. אם עושים אותה לאליל אחר, פטורים.

הגבלות

ד. העובד את המולך, חייב עונש מוות רק אם מסר את הבן לכהנים, וגם העבירו בקפיצה מעל האש. אם עשה רק פעולה אחת, או שהעבירו באופן משונה, פטור. כמו כן, אם היה זה צאצא יחיד, פטור.

קרובי משפחה

ה. עבודת המולך יכולה להיעשות בכל צאצא (בן, נכד, בת, נכדה, וכדו'), ואין זה משנה אם הם פסולי חיתון או לא.

אבל אם העביר קרוב משפחה שאינו צאצא שלו (אח, אחות, אב, או אותו עצמו) פטור.

היה הצאצא עיוור, או שהעבירו כשהוא ישן, פטור. כי אינו הולך כאדם רגיל.

מצבה

ו. המצבה שאסרה התורה, היא מבנה שכולם מתקבצים סביבו. כיוון שכך נוהגים לעשות עובדי אלילים, אסור לעשות מעין זה ואפילו לשם ה'. ומי שעושה זאת, חייב בעונש מלקות.

אסור להשתחוות על אבן משכית, ואפילו לה'. כי כן הדרך, להציב אבן כזו לפני האליל, להשתחוות עליה. והמשתחווה ופשט ידיו ורגליו על האבן, עד שכולו מוטל עליה - לוקה.

בבית הכנסת

ז. בבית המקדש מותר להשתחוות על אבנים מסותתות.

בבית כנסת אסור, ולכן נהוג לכסות את האבנים בשטיחים וכדומה. ואם אין, יילך למקום אחר, או ישתחווה על צידו, ולא ידביק את פניו אל האבן.

הבדל

ח. המשתחווה לה' על אבנים, ולא פשט את ידיו ורגליו, מקבל רק מלקות מרדות מדרבנן, שמספרם אינו קצוב. אך המשתחווה לעבודה זרה, חייב עונש מוות אף אם לא פשט ידיו ורגליו.

עץ בבית המקדש

ט. הנוטע עץ מכל סוג, בשטח בית המקדש ליד המזבח, מקבל מלקות כי כך דרכם של עובדי אלילים, ליטוע אילנות ליד המזבח.

סככות

י. אסור לעשות סככות ופרוזדורים של עץ בבית המקדש, אלא רק של אבן.