מוקדש לזכות החפץ בעילום שמו - לעשירות מופלגה
הנבראים שלמטה
א. בפרק הקודם, תיארנו את מבנה העולם כולו, וכדור הארץ שבאמצעו. בסוף הפרק הוסבר, שכדור הארץ מורכב מארבעה שכבות. שכבות אלו, הם אבני הבניין של כל הנבראים תחת השמים. ובמילים פשוטות, רק ארבעת היסודות עצמם - אש, אוויר, מים, ועפר, מורכבים מגוף שעשוי מחומר אחד בלבד, וצורה. לעומת זאת, הגוף של כל שאר הנבראים, מורכב משילוב וקומבינציה של ארבעת היסודות.
טבע היסודות
ב. לכל יסוד, יש טבע מסויים. האש והרוח, טבעם להתרחק ממרכז העולם (= מוקד כדור הארץ), ולעלות. ואילו המים והעפר, טבעם הפוך - להימשך לכיוון מרכז העולם.
האש יבשה וחמה, הרוח חמה ורטובה, המים קרים ורטובים, והעפר יבש וקר. האש הוא היסוד הקל ביותר, אחריו הרוח, המים, ולבסוף העפר. כל הנבראים מורכבים מיסודות אלו, ולכן יש בהם קרירות, חום, רטיבות ויובש. אך אין זה ערבוב של מים חול אש ואוויר, אלא הרכבה אמיתית. לכן, לא ניתן למצוא בנבראים, רק חול או רק מים וכדו'. עם זאת, ניתן לראות נבראים שעיקרם עפר (כמו אבנים - שהם יבשות מאוד), ונבראים שעיקרם אש (כמו בעלי החיים - שיש להם חום טבעי). הבדלי המינון, יוצרים את ההבדל בין נברא לנברא.
{לא אוכל להימנע מלציין כאן במאמר המוסגר, השערה ששמעתי משמו של פרופסור מפורסם, שארבעת היסודות הן ארבעת הפרמטרים שיש בכל חומר. אש - טמפרטורה, רוח - נפח, מים - אלסטיות, עפר - מסה.
אינני אומר שזהו ביאור מושלם לשיטת הרמב"ם, אבל יש כאן בהחלט כיוון מעניין, ולא שגרתי....}.
הכל מתפרק
ג.הכל מורכב מיסודות אלו, והכל גם מתפרק במוקדם או במאוחר. אין חומר גשמי שישאר לעד באותו מצב, בלי שום שינוי. אפילו החומרים החזקים ביותר, יתפרקו בסופו של דבר
האדם
ד. על האדם נאמר "ואל עפר תשוב", כי עיקרו מהעפר, ולכן הוא חוזר אליו.
ההתפרקות יכולה להתרחש בהדרגה. החומר משתנה באיטיות לחומרים אחרים, עד שבסופו של דבר הוא יתפרק לארבעת יסודותיו.
שינויים
ה. גם ארבעת היסודות עצמם, משתנים מזה לזה. אך השינוי הוא הדדי, ולעולם לא יתבטל אחד מארבעת היסודות.
למה?
ו. סיבוב הגלגלים העליונים, גורם לשינוי היסודות מזה לזה, וכן לחיבורם, וליצירת גופי הנבראים. וה' נותן לכל גוף את הנשמה המתאימה לו, על ידי המלאכים הנמוכים ביותר - אישים.
צורה וחומר
ז. ההפרדה בין חומר לצורה, היא הפרדה שכלית. לא ניתן לראות חומר בלי צורה, או צורה בלי חומר. רק הלב מבין, שברמת העיקרון אלו שני דברים נפרדים, וכפי שיש צורות עם חומר שעשוי מארבעת היסודות, וצורה עם חומר שעשוי מיסוד אחד, כך תיתכן גם צורה בלי חומר כלל.
נפש ונשמה
ח. הצורה הפיזית של האדם, נקראת 'תואר'. בנוסף, יש לאדם נפש כמו לכל בעלי החיים, באמצעותה הוא חי ואוכל וכו', והיא נקראת 'נשמה'. אך ה'צורה' האמיתית של האדם, זו הדיעה שנתן לנו ה', ובאמצעותה ביכולתינו להבין דברים מופשטים.
המשך
ט. בעת פטירת האדם, הגוף מתפרק לארבעת היסודות, מהם הוא מורכב. ממילא, הנשמה אובדת, כי כל קיומה הוא רק למען הגוף. אך הצורה אינה מורכבת מהיסודות, ואינה מיועדת עבור הגוף. לכן היא נשארת קיימת לנצח.
אינדקס
י. העניינים האלוקיים שנתבארו בשני הפרקים הראשונים, הם עמוקים מאוד, ונקראים 'מעשה מרכבה'. העניינים שנתבארו בשני הפרקים שלאחר מכן, נקראים 'מעשה בראשית'. הם גם כן עמוקים, אבל פחות. חכמינו ציוו לא ללמד זאת ברבים, אלא רק ביחידות.
הבדלים
י"א. מעשה מרכבה, מלמדים רק מי שיכול להבין מעצמו, ומוסרים לו רק את ראשי הפרקים. לעומת זאת, מעשה בראשית, אפשר ללמד את היחיד, את כל מה שיוכל לדעת. רק לרבים לא מלמדים זאת, כי לא כל אחד יכול להשיג דברים אלו.
אהבה
י"ב. כעת חוזר הרמב"ם לנקודה שבה פתח את פרק ב':
על ידי שהאדם יתבונן בנבראים, ויראה את חכמת הבורא ניכרת מהם, תתעורר בו אהבה לה', והוא יידע את פחיתותו אפילו ביחס לכוכבים והגלגלים, ועל אחת כמה וכמה לגבי המלאכים.
פרד"ס
י"ג. מה שנתבאר בארבעת הפרקים האלו, זהו המבוא לחמשת המצוות הבסיסיות - לדעת שיש ה', ושהוא אחד, ואין זולתו, לאהוב אותו, ולירא ממנו. לימוד דברים אלו בהרחבה, נקרא פרדס, ולא כל אדם יכול ללמוד זאת, אלא אם כן הוא מלא כבר בפשט התורה והלכותיה, שהם מתאימים לכל אדם.