הקדמה:
עבורנו, במאה ה21, עבודה זרה נשמעת כדבר חסר הגיון לחלוטין. לקחת פסלון מעץ (או חומר אחר) ולהשתחוות לו? ולהתייחס אליו כאלוק-ה? למישהו כאן נפל איזה בורג?
אולי בכדי להשיב על שאלה זו, מקדיש הרמב"ם את פרק א', כדי להסביר כיצד התחילה העבודה זרה.
איך זה התחיל...
א. העבודה זרה היא עתיקה מאוד. היא התחילה כבר בימי אנוש - נכדו של אדם הראשון (!). בשלב זה, לא היה בעבודה זרה שום אלמנט של כפירה חלילה, או של טפשות. אדרבא, רעיון זה הגיע מחכמי אותו דור, וגם אנוש עצמו (שסבו דיבר עם ה' כמה וכמה פעמים), טעה בזה.
הרעיון הבסיסי היה, שמלך בשר ודם, מעוניין שנתיניו יכבדו לא רק אותו, אלא גם את שריו ומשרתיו. אם כן, ראוי לכבד גם את משרתי ה' - הכוכבים. לכן, בנו ארמונות לשם הכוכבים, מתוך מחשבה שה' מעוניין בזה ונהנה מכך.
כדור שלג
ב. בשלב הבא, הגיעו שקרנים, שהמציאו כאילו קיבלו הוראה מה', לעבוד ולפאר איזה כוכב. השקרן היה ממציא איזו צורה, ואומר שכך קיבל בנבואה שזו צורת הכוכב, ושה' הורה להשתחוות לה. לפשוטי העם נאמר, שעל ידי שיעבדו את הצורה הזו וישתחוו לה, תשרה הברכה במעשיהם, והם יצליחו.
אחר כך הגיעו שקרנים אחרים, והמציאו שהכוכב עצמו אמר להם לעבוד אותו באופנים כאלו ואחרים.
כך, במשך הזמן, נשתכח לגמרי שם ה'. פשוטי העם הכירו רק את הפסלים והצורות, והחכמים הכירו רק את הכוכבים, שאותם צורות מסמלות. רק יחידי סגולה באותם דורות, הכירו את ה', ועבדו אות.
מצב עגום זה נמשך, עד שנולד אברהם אבינו.
אברהם
ג. כשהיה אברהם קטן, היו הוריו וכל סביבתו עובדי עבודה זרה, וגם הוא עצמו עבד עימהם. אך יחד עם זאת, הוא ניסה תמיד להבין מי מנהל ומתפעל את העולם. רק בגיל 40 השיג אברהם בדעתו שה' ברא את העולם, ושכולם טועים מכיוון שהתרגלו לעבוד עבודה זרה.
בשלב זה, הוא החל להתווכח עם אנשים, ולהראות להם את האמת, שראוי לעבוד את ה' בלבד, ויש לשבור את הפסלים שמטעים את העם. בשל כך ביקש המלך להורגו, אך נעשה לו נס, והוא ניצל.
בעיקבות פעילותו של אברהם, אלפי אנשים החלו להאמין בה', ואחר מיתתו המשיכו בזה יצחק, יעקב, לוי, ונהיה עם שמאמין בה'.
אך כאשר נשתקעו ישראל במצרים, חזרו לעבוד אלילים, חוץ משבט לוי. לא היה חסר הרבה כדי שעם ישראל יתבולל לגמרי בגויים. אך ה' ריחם עלינו והוציאנו ממצרים על ידי משה רבינו, ואז גם הודיע לנו כיצד לעבוד אותו, ומה דינה של עבודה זרה, והטועים אחריה.