מוקדש למנחם מענדל - שיהיה צדיק!
הקדמה: כפי שנתבאר בהקדמה לפרק ז, הנצרות והאיסלאם מתבססות על נביאים. לכן הסביר הרמב"ם בהרחבה בפרקים הקודמים, שאמונתינו לנביא מבוססת על נבואת משה, ואינה יכולה לסתור לה. בפרק זה, יגדיר הרמב"ם במדויק, מתי נאמין לנביא, ומתי לא.
אין שינוי!
א. אחד מעיקרי הדת, שהתורה היא נצחית, ולא תשתנה לעולם ועד. לכן, אם יבוא 'נביא' ויאמר שה' שלחו ויעשה מופת, וירצה לעשות איזה שינוי בתורה (או אפילו לפרש אותה, בשונה מהמסורת המקובלת), בוודאי הוא נביא שקר, ואחת דתו להמית, בשל היותו מתחזה מסוכן (וכפי שראינו במהלך ההיסטוריה, את גודל ההרס שחוללו נביאי שקר, דוגמת שבתאי צבי שר"י).
מה כן?
ב. תפקידו של הנביא, אינו לעשות שינויים בתורה, אלא להיפך, להזהיר את העם, שיקפידו לשמור על מצוות התורה.
כמו כן, אם ציוונו הנביא לעשות פעולה שאין בה צד איסור, עלינו לשמוע בקולו. מי שאינו עושה זאת, חייב מיתה שמימית.
באופן זמני
ג. גם נביא שעובר על נבואתו שלו, או שקיבל נבואה משמים אך אינו אומר אותה - חייב מיתה שמימית.
אדם שמוכר כנביא, והורה לעבור על איזו מצווה (או כמה מצוות) באופן זמני, יש לשמוע לו. לכן שמענו לאליהו הנביא בהר הכרמל, כשהורה להקריב שם קורבנות לה', אף שבדרך כלל אין להקריב מחוץ לבית המקדש. רק אם הוא עוקר מצווה באופן קבוע, לא נשמע לו.
פסיקת הלכה
ד. גם פסיקת הלכה, והכרעה בין דיעות שונות (באופן קבוע) על פי נבואה, הרי זו נבואת שקר. אך כמובן, אם הנביא אומר לפסוק כאיזו דיעה לפי שעה, עלינו לציית להוראותיו.
יוצא מן הכלל
ה. היוצא מן הכלל היחידי, הוא האיסור לעבוד עבודה זרה. אם יאמר לנו נביא לעבוד עבודה זרה באופן זמני, לא נשמע לו, ואין זה משנה איזה ניסים יעשה. ברור לגמרי שהוא נביא שקר, והניסים שעשה הם באמצעות כוחות הטומאה, ועלינו להרוג אותו.