הפתגם נודף ריח של עבודת האדמה ושל חיי הכפר. הבצל בנוי כידוע שכבות שכבות וככל שסגריו נפתחים - ריחו יוצא החוצה. כך האדם הבוחש בענייניהם של אחרים סופו להיפגע ו"להדמיע"