לפנינו טבעת זהב בה משובצת אבן אופל (Opal) גולמית. ברגיל עונדים תכשיט או טבעת כאשר מקפידים על שלמותה ומיצוי גילוי שקיפותה ואורה הזוהר של האבן, כלומר דגש והקפדה על ההיבט האסתטי החיצוני המוגמר כערך. אבני חן זכו לאורך ההיסטוריה להתייחסות סופרלטיבית כמייצגות אורות שמיים. ביהדות רווחה אמירתו של רבנו בחיי: שאין לך כל אבן ואבן מן האבנים היקרות שלא תמשוך כח עליונים. שמות אבנים פיארו שמות בני אדם וספרים. ואילו כאן, בפנינו טבעת בה משובצת אבן חריגה. המוקפד בה שלא תהיה "מושלמת", שכן שלמותה באה לביטוי דווקא בחוסר גימורה, דבר המשרת את המטרה שלה נועדה כתכשיט.