בתכשיט, החריג מן המקובל באמנות זו, מושם דגש מיוחד על יחסי הגומלין בינו ובין העונד אותו. הדבר בא לידי ביטוי באפשרות ענידתו גם במהופך, פשוט על ידי סיבוב ראשו כלפי מטה.

היפוך צורני זה מחולל תמורה. העונד מגלגל את הטווס מישות חיה אחת לישות חיה אחרת - הטווס הופך לפרפר, שהוא כשלעצמו התגלמות רעיון המטמורפוזה, ההשתנות, על המאפיינים הסמליים והארכיטיפיים המונכחים עתה בפאזה החדשה. בכך מעביר העונד את הנענד טרנספורמציה, וכמו מעניק לו נשמה חדשה