משניים אין האדם יכול להשתחרר: הוא אינו יכול להפסיק לחשוב והוא אינו יכול להפסיק לרצות. כל חשיבה קשורה בקידום איזו רצייה, ועצם הרצייה מצביעה על מצב של חסר.

הפילוסוף רנה דקרט נודע בקביעתו המפורסמת: "אני חושב משמע אני קיים". מכאן, אם חשיבתי היא זו המוודעת אותי לקיומי - משמע שעצם הקיום שלי הוא פאזה של חסר מתמיד