מלחמת העולם נמצאת בעיצומה, עולים בודדים מצליחים לצאת מאירופה. חברים חדשים בודדים מבקשים להצטרף למושב כחקלאים, בעיקר חברים שהגיעו בשנים הקודמות ארצה.
בוצין
שוורץ ראובן וקטו טובה
אבן חיים הצטרף לדודו אבן יעקב וקיבל את המשק שהיה של אברהם אופנהיימר
עד שנות ה-40' היו במושב עובדי ציבור בודדים
יצחק מונין הצטרף אל אחותו וניהל את הצרכניה בראשית דרכה
קסטנבאום היה מנהל משק המכונות, ומפעיל את הטרקטור לחרישה
הרב שלמה מן ההר הגיע ללמד בבית הספר והיה מספר שנים במושב
פרנץ אברהם התקבל כעובד ציבור, תחילה אחראי על הפריה וכן עבד גם בבית האריזה ורצה לעסוק בחקלאות. הוא החליף את ביתו עם הרץ שהיה בעל משק, אך לא מצא את אושרו במשק ולבסוף עבד במזכירות עד שעזב את המושב
נכון לשנת תש"ג (1943)
על אדמת שדה יעקב נמצאים כיום 43 מתיישבים חקלאים נשואים , שהם 79 עובדים. נוסף על המתיישבים עוד 9 משפחות של תושבים העוסקים בתפקידים שונים, 15 פועלים זמניים,13 נער ונערה בהכשרה חקלאית ו – 30 מילדי טהרן, 120 ילדי המקום ו- 34 הורים זקנים , ביחד : 326 נפשות.
מתוך "מכורה"
מאת נחמיה עמינח
מצטרפים חדשים שהגיעו בשנות ה- 40
סנדובסקי אברהם הגיע בתחילת שנות ה- 40' קרוב משפחה של בולקא היה אחראי על המים
שלמה פריד הצטרף אל קרוב המשפחה יעקב אבן
ישראל מיטלמן שוכנע ע"י חברו קסטנבאום לעבור לשדה יעקב
חזקיהו מיטלמן הצטרף אל אחיו ישראל מיטלמן ב- 1945 ועבד במחלבה
מרדכי זקבך הגיע מחיפה לאחר שהיה איום של הפצצות על חיפה, משפחה עם 9 ילדים . אב המשפחה המשיך לעבוד בחיפה
דב רמר הצטרף לגיסו יעקב ז"ק הגיע בשנות ה- 40 'והועסק בשירות ה" אנטי מלריה
יעקב הירשמן היה מנהל המוסך משנות ה- 50' (אחרי קסטנבאום)
יוסקה שפירא אח של מלה פיינטוך היה נגר בחוץ הוא היה רווק עדיין אחר כך התחתן ועזב
מנחם המאירי היה גיסו של דרייזין היה בתחילה שומר ואחר כך מנהל חשבונות של הכפר
צבי פליקס עבד בבית אריזה וניהל את המדגרה של המושב
דוביד נובומינסקי עשה עבודות מזדמנות, היה עובד במחסן אספקה והיה בעיקר סוחב שקים
מאיר כפרי היה מנהל מחסן אספקה ומכון התערובת ואשתו היתה מורה בבית הספר
פליישמן (קישוני) דב הגיע למושב ב 1943 כפועל במשק בולקא, נישא לבת פלה וקיבל נחלה
ההחלטה שמקציבים 20% זו החלטה מתקופת המנדט, עבור מגרשים לעובדי ציבור. בשרטוט המפות שלנו העיקרי היה של 20%. אני יודע בזמנו כשאהרון טורטון היה פה מרכז המשק גזבר הוא פעל מול המינהל, לסמן איפה שרק אפשר, ואז סימנו את מה שבפועל קיים
אהרון ז"ק
המצטרפים האלה של שנות ה- 40' הצהירו במפורש שלא מעוניינים לעסוק בחקלאות, וחלקם מצאו את פרנסתם במושב אם כפועלים במשקים השונים או במתן שירות כלשהו, ואחרים מחוץ למושב.
אין עדויות מה היה השיקול בקבלתם למושב. האם הם הצטרפו לקרוביהם במושב? האם קשיי התקופה גרמו לאנשי המושב לקבל אליהם תושבים שאינם חקלאים
שנות ה- 40' היו שנות התבססות, לא נוספו משקים חדשים , אך נבנו מבנים
חיבור המושב לרשת החשמל
אני משער שזה היה בסביבות 39'. הכניסו חשמל לכפר וזה היה פלא שראינו אותו במו עינינו, אתה לוחץ כפתור, אין מנורה ואין פיח ונהיה אור
היתה הכנה לחשמל. אני זוכר שלא חפרו את הקירות בשביל להכניס חשמל
אוריאל כהן
זאת היתה בניה של הסוכנות , מסודרת. התקציב היה לכל חבר שני חדרים בית. לכהן היו הרבה ילדים אז הוא כבר בנה את כל הבית באותה הזדמנות
יהודה כהן
סלילת הכביש
ת"ש 1940 בנין הכביש לכפר
מעזבונו של אריה יודנפרוינד
בשנת תש"י הוקמו מחלבה ובית קירור ובניין חדש בשביל הצרכניה
השטח ליחידה משקית הוא 147דונם, בפועל 137 דונם, מזה לעיבוד שלחין -20 דונם. משקי שדה יעקב נשענים כיום על הפלחה, הרפת והלול
בתש"י הוקם מועדון לתרבות על שם יליד המושב ברוך ברונובסקי ז"ל שנפל במלחמת השחרור בקרב על דגניה ב'. בית זה ממלא תפקיד חשוב בחיי הכפר. כאן מתכנס נוער "בני עקיבא", נערכות הרצאות, בו שוכנת ספריה, חדריו שימשו גם בית ספר לילדי העליה החדשה שנקלטו זמנית במושב ממפעל קורת גג. בשנת תשי"א גם הוחל בנין בית כנסת מפואר. מרפאה של קופת חולים קיימת בכפר ששלושה ימים בשבוע מכהן בה רופא וכל השבוע משמשת בה את החולים אחות קבועה.
נחמיה עמינח
תמונת מצב של המשקים ב- 1939 תרצ"ט
54 משפחות ס"כ אוכלוסיה 290 נפש
118 ראש בקר מתוכם 72 פרות חולבות
7740 עופות
68 בהמות עבודה
תוצרת שנתית
138,500 ליטר חלב
650,000 ביצים
פירות שונים 205 דונם
5,748 דונם פלחה
120 דונם ירקות
49,000 מ"ק שימוש במים