פר אחד היה בכפר ואליו הביאו את הפרות להרבעה. זה לא היה תענוג. (היום ההרבעה על מגש נירוסטה). להביא , למשל, מבכירה, שעוד לא ידעה את עובדות החיים ושלא היתה מודעת לחובתה למין האנושי או למין שלה עצמה, היינו, פרו ורבו ואחר כך לתת הרבה חלב , לא ראה מחול שדים מעולם
מזיכרונותיו של אשר צופר
הפריה היתה בין מבנה המקווה ומשק המכונות, ואברהם פרנץ היה אחראי עליה. בנוסף הוא עבד גם בבית האריזה
כאשר התחילו להשתמש בשרותיה של האגודה להזרעה מלאכותית, נהג להגיע לשם מדי יום מזריע. את הפרות הובילו ברגל באמצעות חבל עד לפרייה ובחזרה לרפת גם מי שמשקו היה בקצה המושב. לא היו אז עגלות להובלת בקר וכמובן לא טרקטורים שיגררו אותן
חיים כהן