הפולמוס על בית הכנסת

נושא שיקומו או הריסתו ובנייתו מחדש של בית הכנסת מסעיר את חברי המושב, דעותיהם מתחלקות בין מצדדי ההריסה ומתנגדי ההריסה.

לחברים שלום

שמענו את האדריכל קומט, שמענו את מהנדס הקונסטרוקציה טומי, וקראנו את חוו"ד המפורטת של המהנדס יורם שחם

למדנו מהם ומאחרים כי ההיתכנות לשיקום אכן קיימת!

עלות הסרת הסכנה והחזרת בית הכנסת לשימוש 130.000 ₪

משך הזמן הנדרש חודש וחצי מתחילת העבודה

ובנוסף קבלנו נתונים מפורטים על ההרחבה:

המצביעים על: מענה מלא לפרורגרמה, עלות בגדר הסביר והמצוי עד 4.000.000 -ש"ח, משך זמן בנייה קצר יחסית של 16 חודשים , וכן, גם מענה הולם וראוי ל"שימור" המקום אותו בנו בזיעת אפם ובמאמץ רב, הורינו מייסדי וותיקי שדה יעקב.

המצביעים על החלופות, אנא, קחו בבקשה לתשומת לבכם כי:

בית הכנסת ניתן לקימום מיידי!

"לא הורסים אם לא מוכרחים

בית הכנסת במושב שדה-יעקב כפי שהוא עבורי ועבור בני ביתי

במעמד רבנים, אישי ציבור וחברי כנסת, נחנך בית-הכנסת במושב שדה-יעקב, ביום ראשון ג' בסיון תשט"ז.{3 במאי 1956 }

עלות המבנה 70.000 ל"י.

המייסדים השקיעו בהקמתו את הונם ומרצם, וחלומם קרם עור וגידים והפך למציאות. מבנה בית כנסת ראשון בעמק יזרעאל!

עשר סיבות מדוע אני, הח"מ, מתנגד להריסת בית כנסת זה הקיים כ-60 שנה, ובניית בית כנסת חדש במקומו :

א. בהתבסס על חוות-דעת הנדסית מיום 17/5/11 ואשר חתום עליה אינג' אורי קופמן. בין השאר נאמר באותה חוות-דעת : "המבנה כללית הוא יציב ויש בו מספר ליקויים אשר ניתנים לטיפול ולתיקון". לפיכך, אם ניתן לטיפול ולתיקון מדוע להרוס ?

ב. אשר לטענה כי מבנה זה שנחנך אי-שם באמצע שנת החמישים, כבר אינו עונה על צרכיה של קהילה מתרחבת, גם כאן

אני נסמך על חוות-דעת הנדסית, כי המבנה הקיים ניתן להרחבה, כולל טיפול באלמנטים בסיסיים ובאקוסטיקה של המבנה.

ג. עלות הריסת הקיים והקמת מבנה חדש במקומו, גבוהה מאשר השקעה בשיפוץ ותיקון ליקויים.

ד. העם היהודי לדורותיו ידע להעריך ולשמֵר מבנים עתיקים, כולל בתי כנסת, ודוגמאות לא חסר, מפני מה אצלנו שועטים בהתלהבות כזו להרוס בית-כנסת קיים במקום לשמֵר אותו ?

ה. הבניין עצמו מרשים ביופיו, פנינה אדריכלית נדירה. אומנם נכון שההזנחה של השנים האחרונות פוגעת במבנה ופוגמת בערכו האסתטי, אך עם רצון טוב, השקעה נמוכה יחסית ושילוב ידיים, אפשר להחזיר עטרה ליושנה וניתן יהיה לומר עליו גדול יהיה כבוד הבית הזה המתוקן מן הראשון...

ו. לאבות המייסדים שמורים הכבוד והתודה על מפעלם זה ולדעתי, אין לפגוע בזכותם זו, בשום צורה ובשום אמתלה.

ז. אותם חברים המעוניינים להרוס את בית הכנסת הקיים ובמקומו לבנות בית-כנסת חדש, מבטיחים חגיגית, כי במבנה החדש יישמרו אלמנטים שיזכירו את המבנה הישן. לצערי זו אמירה שאין בה ממש, לא יותר מאשר מס שפתיים, שכן כולנו יודעים כי מבנה שנהרס אין לו תחליף.

ח. לפני כשנתיים הוגשו לציבור המקומי מספר חלופות להצבעה על בניית בית-כנסת חדש. אל ההצעות הנ"ל בקשנו לצרף הצעה נוספת ועליה חתומים כ-90 חברים/ות. הצעה האומרת כי יש לשפץ ולתקן את בית-הכנסת הקיים במקום להרוס אותו. לצערנו הצעה זו נגנזה ע"י הוועד המקומי, משום שחברי הוועד רצו לקדם את החלופות העוסקות בהריסת המבנה הקיים ובמקומו לבנות בית-כנסת חדש.

ט. גישה זו {סעיף ח'}, גרמה לנזק חברתי, למחלוקת קשה בין המצדדים לבין השוללים בין התומכים למתנגדים וחבל!

י. מעבר לכל האמור יש לזכור כי בית הכנסת הקיים, עמוס בזכרונות נוסטלגיים לאלה שנולדו כאן וגדלו כאן, הן בימי שמחה והן בימי דמעה, ושום מבנה חדש לא יהיה שקול בעיניהם, למבנה המקפל בתוכו פרקי חיים.

אסיים בקטע משירו של ח.נ. ביאליק "על סף בית המדרש" :

"וְשֵׁנִית בֵּית-מִדְרָשִי, כְּפוּף ראש כְּעָנִי

וּמַשְׁמִים כָּמוֹךָ עַל סִפְּךָ אֱעֶמוֹדָה

הַאֵבְךְּ לְחֻרְבָּנְךָ אִם-אֵבְךְּ לְחֻרְבָּנִי

וְאִם לִשְׁנֵיהֶם יַחְדָּו אֵבךְּ וְאֶסְפודָה".

בברכת בשורות טובות,

שלום להב

בס"ד חנוכה תשע"ג 10.12.12

בית הכנסת בשדה - יעקב.

בית הכנסת הוא הלב של המושב. אפשר לומר שרב חיי וחיי משפחתי קשורים לבית הכנסת במושב.

כילדה השתתפתי יחד עם כל המושב בחנוכת בית הכנסת. אני עדין זוכרת את השמחה וכל המכובדים שהגיעו. אני ויתר הילדים ביקשנו חתימה מהשר בורג שהיה שר הדואר למזכרת. הוא הוציא גליות של הדואר וחתם עליהן. ( הגלויה עדין נמצאת אצלי).

זה ברור היה שהבנין הזה הוא חלק מחיינו. שם התפללתי כל חיי כמעט.(חוץ מכמה שנים של שהות בחו"ל ) קודם עם הורי ואחר כך עם בעלי וילדי. וזכיתי ב"ה שגם נכדי יתפללו שם. כך שאנחנו 4 דורות שמתפללים בבית כנסת זה.

הורי היו ניצולי שואה ואין דבר שהיו גאים בו יותר , שזכו לגור במושב בארץ- ישראל ולהתפלל במקום הגדול והמפואר - בית הכנסת. אמי גם בגיל 95 , בקושי הולכת לא ויתרה על התפילה בשבת במקומה הקבוע.

כמו השמחות - קידושים , שבתות חתן , שבתות בר- מצווה , חופות שענרכו כולם בבית הכנסת. לצערנו גם את יגוננו העברנו באותה מקום כמו להבדיל לוויות שעדין נערכות שם.

זה הבנין שכל אחד מאיתנו -אנשי מושב שדה- יעקב. העברנו בתוכו גם את השמחות שלנו וגם את היגונות והעצב. אין אדם שהוא קשור למושב שחייו וחיי משפחתו לא קשורים גם הם לבית הכנסת. נכון הוא כבר לא צעיר ורענן כפי שהיה לפני 60 שנה. אך עדין משקיף במלוא הדרו על העמק.

אינני יודעת איך העיזו אנשים חסרי לב ורגישות לרוץ למועצה ולסגור את הבניין מהיום למחר מבלי לידע את חברי המושב. כאשר ברור היה שיש אפשרות לתקן בעלות מנימלית את בית- הכנסת.

עובדה , עברו שלוש שנים . הבנין עומד שומם. אבן לא נפלה ממנו. למרות שעברו חורפים קשים וימות חמה. ואנו יושבים באוהל.

בנוסף לא נראה לי שיש תקדים לכך שבארץ ישראל הרסו בית- כנסת שעומד בגאון על תילו כדי לבנות בעתיד חדש. אפילו בטבעון כאשר נפל סקאד במלחמת המפרץ הראשונה לתוך בית הכנסת שלהם. (מזל שלא היה שם איש) הם שיפצו אותו ולא הרסו, למרות הנזק הרב.

האם אנחנו צריכים להוות תקדים לדבר עברה?

איטה מוסל

שדה- יעקב