המחלבה

יצחק ורחל מונין. לא חקלאים. הם באו למושב והוא שימש פה כמנהל הצרכניה, כמנהל מחסן האספקה, בשנים הראשונות גם מי שקיבל את החלב

אהרון ז"ק

אני יודע שבהתחלה העבירו את הכדים דרך הרכבת. בהמשך היה האוטו של פרידמן מכפר חסידים, היתה לו משאית , והוא היה נכנס לכפר ולוקח את הכדים ואת התוצרת החקלאית שזה תמיד היה משהו כמו חצי משאית כזו למעלה, הוא היה לוקח את זה ל"תנובה" לחיפה

אוריאל כהן

הובלת כדי החלב על מזחלת בוץ (דב ברנובסקי)

באדיבות עודד אבן

לא היה קירור חשמלי כמו שיש היום , אז היה צורך להקים את המגדל הזה של לוחות העץ שהמים זורמים עליהם וזה היה מייצר את הקירור לקבלת החלב. קרור ע"י מכונות חשמליות במחלבה

אוריאל כהן

בית הקירור נבנה בשנות ה- 40' בכסף שנתן הצבא הבריטי. פחדו שתהיה פלישה גרמנית איגוף מסוריה וממצרים, הצבא הבריטי נתן כסף לבנות בתי קירור לשמור מזון. בכסף הזה בנו בית קירור. המחלבה היתה צמודה אליו.

יהודה כהן

במחלבה עבדו חלבנים שונים בתקופות שונות, שלמה אילת היה חלבן, אברהם ופרנץ וחזקיהו מיטלמן

יצחק בן יוסף

החליבה היתה ידנית עד אמצע שנות ה- 50' כאשר נכנסה לשימוש מכונת החליבה הראשונה שהיתה כד חליבה שהועבר מפרה לפרה

.' אנחנו הראשונים שהיה לנו מכון חליבה, בנינו אותו בשנת 66 , 6 עמדות עם 2 יחידות חליבה. על הבמה עלו 6 פרות , אבל היו 3 צנצנות, כל שתי פרות נחלבו לאותה צנצנת

חיים כהן

המחלבה השניה קיימת עד היום. היכן שתחנת הדלק, במקום שעמד הצריף של בית הכנסת. היא נבנתה ב- 64

חיים כהן

חלב של שבת היו עושים במוצאי שבת , מפרידים את זה עם ספרטור ועושים אחר כך מזה גבינה וחמאה

מאירה פלטנר

אני זוכר שב- 73' . היתה אז התלבטות במשק כי המחלבה כבר לא התאימה, היו צריכים לחדש אותה והיו צריכים להשקיע הרבה כסף. אז בדיוק התחילו להשתמש במיכלי קירור ברפתות, והתלבטו מה לעשות , ולבסוף הגיעו להחלטה לקנות לחברים הרפתנים, במקום לחדש את המחלבה, מיכלי קירור.

חיים כהן