מרכז הכפר

מגדל המים

לא לשוא נקבע מקומו של המושב על הגבעה, צפונית למקום ההתיישבות הראשוני בשייח' אבריק, כדי להציב בראשו את מגדל המים ולהסדיר את אספקת המים בגרביטציה לכל בתי החברים. ואכן, לאור הקשיים המרובים עם אספקת המים הזדרזו המתיישבים להשלים את בניית מגדל המים וב- 1935 הוא היה מוכן

זכורה לי אותה שבת, בשעות אחר הצהריים, כשאריה יודנפרוינד הודיע שאפשר ומותר לעלות אל " הברכה" ( כך כונה המגדל בלשונם של אנשי הכפר, שכן עיקר תפקידו היה לאגור מים. הורינו, אנשי דור המייסדים היו אז צעירים, יפים וחזקים. ובשעה זו של בין ערביים, בין תפילת מנחה למעריב, יצאו מצריף בית הכנסת לכיוון הבריכה, התייצבו בזה אחר זה לפני סולם הברזל, וחיכו איש לתורו לטפס אל המגדל, ולהתפעם ממראה הכפר והעמק ממעוף הצפור

הייתי אז ילד כבן ארבע, ובקשתי מאבי שירשה לי לעלות עימו. עד היום אני מכיר לו תודה על כך: עטוף בין שתי זרועותיו כבמעקה מגן, עלינו שנינו אט אט במעלה הסולם, שלב אחרי שלב, עד אל ראשו של המגדל. זכיתי , איפוא, להיות הילד הראשון בכפר שעלה על המגדל. לימים, כשהייתי לנער, הרביתי תעלולים בגבהי המגדל. וככל שאני זוכר, תמיד השתדלתי שחברי בני גילי, הבנים והבנות יתקבצו לרגלי המגדל להיות לי לקהל הצופים

בשנותיו הראשונות של המגדל, יש שהיה מתנהג כגביע של הבדלה שעלה על גדותיו. מפתח הניקוז של העודפים היו מתפרצים אז המים בלילה ומציפים את המגרשים של יודנפרוינד ושל כהן, כשבדרכם היו חוצים את דרך העפר המרכזית של הכפר (בטרם היסלל כביש ה"סולינג"), והופכים אותה לעיסה של בוץ חורפי באמצע הקיץ ולמטרד תעבורתי לגלגלים הצרים של עגלות העץ ולמחרשות הביסוק הנגררות אחריהן בדרכם אל השדות ובחזרה. והמים לא נחו משצפם ומזעפם עד שלא הזעיקו את קסטנבוים, מכונאי הכפר, שהיה מזכיר להם פסוק מפורש מתהילים:" גבול שמת בל יעבורון, בל ישובון לכסות הארץ ". אי אפשר לומר שקסטנבוים שהיה חלש באמונתו. מכל מקום, ליתר בטחון נהג לסגור את השיברים

אוריאל כהן

בריכת המים

גבעה זאת היא מרכז הכפר, מסביבה נמצאים משקי החברים ומאחוריהם חלקות האדמה. על הגבעה ממוקמים כל השירותים לחבר ולחקלאי , בית הכנסת ובית הספר. תחילה העבירו את הצריפים, וכעבור מספר שנים החלו להקים את המבנים הקבועים