רקע

אהרן זק

מספר את הסיפור ההיסטורי

"בשנים 1925-1926 , פועלים דתיים שעבדו במושבות ראו שיש התארגנויות של קבוצות שונות לצורך התיישבות. מעט קודם לכן הסוכנות היהודית הקימה את המחלקה להתיישבות, שתפקידה היה ליישב את הקבוצות הללו. בכך הצטרפה הסוכנות לקרן הקיימת, שעסקה בכך עוד קודם לכן, אלא שהיא התמקדה בעיקר ברכישת הקרקע. הסוכנות הציבה שלושה תנאים בפני כל קבוצה שרצתה ללכת להתיישבות

ניסיון קודם בחקלאות

החלטה על צורת ההתיישבות (מושב, קבוצה או קיבוץׂׂ ׂׂׂ

והגשת מסמך ובו רשימת החברים, ותכניות הקבוצה בתחום ההתיישבות

חברת יק"א, שעסקה ברכישת קרקעות עוד לפני קק"ל, לא הצליחה לרכוש קרקעות בעמק יזרעאל, בגלל שסורסוק, האפנדי בעל הקרקעות, התנגד

בהמשך, כשכבר הסכים התורכים התנגדו. רק מאוחר יותר, כשהקרן הקיימת נכנסה לתמונה, נרכשו קרקעות בדרום מערב הגליל התחתון, ואלכסנדר זייד מונה

לשמור על האדמות. יהושע חנקין החל לרכוש אדמות במרכז העמק, באזור עפולה, והתקדם ברכישה מערבה. היישוב היהודי הראשון באזור, שהיה גם מושב העובדים הראשון בארץ, נהלל, עלה על הקרקע בתרפ"א. בתרפ"ו יושב גם כפר יהושע.

קבוצה מקרב אנשי 'ארגון א'' מטעם המזרחי, כפי שכונה 'הפועל המזרחי' באותם ימים, רצו גם הם משבצת להתיישבות. משנת תרפ"ג ) 1923 ( פניותיהם לא נענו ". " במוסדות חשבו שדתיים לא יכולים להיות חקלאים", אומר עלי כהן

רק בתרפ"ו ) 1926 ( הציעה להם הסוכנות את אדמות וורקני ) היום כפר ברוך, בין עפולה לכפר יהושע. אולם הקרן הקיימת התנגדה, כיוון שהכסף לרכישת האדמות הגיע מיהודי מרמרוש ויועד להתיישבות של יוצאי רומניה. חברי הקבוצה היו אמנם עולים ממזרח אירופה, אך לא ילידי רומניה . כיוון שבינתיים עלו להתיישבות באזור ארבעה ישובים, ותביעתם להיכלל במהלך ההתיישבותי לא נענתה, החליטו 25 חברים שהיו מפוזרים בירושלים, פתח תקווה וכפר סבא לקבוע עובדות בשטח, ועלו בכסלו

תרפ"ז ) 1926 על דעת עצמם לאדמות וורקני

מתוך ראיון שערך יואל יעקבי עם אהרון זק , שושנה כהן ועלי כהן

פורסם ב"שבע" של ערוץ שבע

בתאריך 11.9.2117