השירות לחקלאי

המושב בהגדרתו הוא אגודה יצרנית צרכנית שיתופית. זה אומר שהתוצרת נמכרה במרוכז והאספקה נקנתה במרוכז

בתיאוריה השיווק היה משותף ל"תנובה". היו כאלה שחרגו ומכרו פה ושם עופות בחוץ

זה נוגד את העקרונות, אבל עשו את זה פה ושם. לא בפרהסיה ולא במודעות גדולות, אבל עשו את זה. חרגו

יהודה כהן

גזירות שלא יכולנו לעמוד בהן

בימי מלחמת העולם השניה אסרו השלטונות להוציא ביצים, חמאה ועופות מן הכפר אל העיר. בצומת הדרך לצפון ולעפולה, ב"צ'ק פוסט" שליד חיפה עמדו שוטרים אנגלים ובדקו וחיפשו בכלי הנוסעים. כיוון שהיינו לחוצים ודחוקים מחוסר כסף מזומן נאלצה בטי למצוא תחבולות כדי להעביר מתנובת המשק אל העיר בצורות שונות. המחלבה בשדה יעקב לא התה מקבלת את חלב השבת. ובכן, חיבצנו חמאה מן החלב , ארזנו 200 גרם חמאה בתוך נייר של מרגרינה ובטי מכרה אותה בחיפה. השלטונות התירו להעביר עשרים ביצים בכל חבילה. מה עשתה בטי? היא חילקה חמש חבילות כאלו בין חמישה מן הנוסעים באוטובוס. בחיפה אספה את החבילות מן הנוסעים ומכרה אותן למכרים

מתוך "פרקי חיים ועמל

זכרונות של יעקב הרץ

זקבך לפעמים הוא היה קונה ביצים מאנשי הכפר ומוכר אותם בחיפה

יהודה כהן

תרנגולת פעם, ופעם 20 ביצים. זה היה נחשב לגנאי גדול במושב

אוריאל כהן

אני זוכר בתור ילד שהיו באים אנשים מקרית עמל ומחיפה, בתקופת הצנע, וקונים פה ביצים, חלב, עופות לפעמים

חיים כהן

גם הכלים החקלאיים נקנו במרוכז וכל חבר השתמש בהם על פי תור, על כן הוקם משק המכונות