בית הכנסת

בתחילה, כבית הכנסת בכפר שימש צריף ארוך לפני החורשה שגם שימש כבית מדרש ומקום להתכנסויות. בצריף בית הכנסת מוקם גם מכשיר הרדיו הראשון שהיה בכפר ואליו הצטופפו חברי ותושבי הכפר כדי לשמוע את החדשות מן החזית בימים הקשים של מלחמת העולם השניה ותקופת השואה.

חיים כהן

תש"ז 1947 התחלנו בבניין בית הכנסת

מעזבונו של אריה יודנפרוינד

בניית בית הכנסת

באדיבות עודד אבן

מן העיתונות

הרב ש.ב. אורבאך רבה של שדה יעקב

ידיעה בעיתון "הצופה

מתאריך 1.11.1946

שעה גדולה היא לחברי ותושבי שדה יעקב שזכו לחוג היום את חנוכת בית הכנסת במושבם

ידיעה בעיתון "הצופה"

מתאריך 13.5.1956

הכנסת ספר תורה

מושב שדה יעקב חוגג 30 שנה לקיומו

נפתחה ישיבה במושב שתקלוט כבר השנה עשרות תלמידים

בשמחת המונים סוערת חגג במוצאי השבוע המושב שדה יעקב שבעמק יזרעאל את יום מלאת 30 שנה להיווסדו.

היתה זו חגיגה כפולה, שכן כוונו אנשי המושב לאותה שעה את פתיחת הישיבה שתקלוט כבר השנה עשרות ילדים, וגם את הכנסתו של ספר תורה ע"ש הרב הגאון ר' יצחק יעקב ריינס זצ"ל שעל שמו נקרא המושב עצמו לבית הכנסת החדש. ספר התורה הוא תרומת נכדתו של הרב ז"ל, מרת רייגה ריינס מניו יורק, בתו של הרב אברהם דב ריינס ז"ל.

החגיגה נפתחה בתהלוכתו של נוער המקום בהמוניו. משני עבריה צעדו נושאי הלפידים, בראשם ספר התורה החדש והעוברים בסך רקדו ושרו עד שהדי שירתם נישאו הרחק למרחבי העמק. התהלוכה יצאה מהצריף הראשון שהוקם בקצה הכפר לפני 30 שנה, שעודנו עומד היום ועשתה דרכה הצוהלת עד בית הכנסת הנהדר, פאר בתי הכנסת שבכל ההתיישבות הדתית. עם החוגגים יצאו אנשים נשים וטף מבני המקום.

כברת הדרך שעברו

במסיבה ליד השולחנות ערוכים באולם שבתחתית בית הכנסת סקר מר יעקב זק ממייסדי המושב את הדרך שהנקודה ואנשיה עברו מאז התכוננותה בלב העמק השומם של שנות העשרים ועד היום כשמסביב לה ישובים חקלאיים יהודיים לכל מלוא העין.

רבה של שדה יעקב הרב וויסבלום העלה בברכתו את נאמנותם של המתיישבים לחזונם הראשון- ישוב חקלאי שומר תורה. סימן יפה לנאמנות זו שלא מצאו בני המושב .??? לסמל בו את יום הגיעם לגיל הכוח , אלא ישיבה, גולת הכותרת של כל ישוב יהודי בכלל ושל נקודת התיישבות דתית בפרט. דברי ברכה אמרו עוד משה לוין בשם המועצה האזורית, יצחק דרורי בשם ועדת התרבות, גנדל בשם בית הכנסת, וראש הישיבה הרב אלטוב.

ברכתו של מר א. ל. גלמן

אורח הכבוד של החגיגה מר א. ל. גלמן יו"ר המרכז העולמי של המזרחי ו" הפועל המזרחי" ברך את המתיישבים לרגל חגם ונגע בדברי הרב וויסבלום שהפריך בין השאר את דיבת כמה מבני הדור הקודם " שהרב ריינס היה מן המתקנים". אף אמנם היה הרב ריינס מתקן- אמר מר גלמן, הוא תיקן את הפגמים שמצא ובכוחו ובכוח רוחו נוצרה ההתיישבות הדתית בארץ ישראל. בסמנה של זו: העם שבשדה מתאמץ שלא להיות "עם הארץ"- כפי שמעידים על כך הישיבה שהושיבו בתוכם וספר התורה שאותו הם מעלים על ראש שמחתם.

אחרי הנאומים חזרו החוגגים שירה וריקודים סוערים עד שעה מאוחרת בלילה.

מתוך כתבה ב"הצופה"

מתאריך 24.9.1957

בשנות ה 50 ' היה ויכוח אם מתפללים נוסח אשכנז או סֵפַרַד (זהו נוסח אשכנזי, חסידי), והיתה הצבעה ובסופו של דבר החליטו ספרד. זה היה הנוסח כל השנים. אבא שלי , למשל , היה מתפלל נוסח אשכנז, אז הוא אף פעם לא ניגש לתפילה . יש הבדלים קטנים , אבל יש.

עד שההרחבה הגיעה ויש הרבה ספרדים, אז היה ויכוח איזה נוסח יתפללו בבית הכנסת ובסופו של דבר החליטו שיש מניין ספרדי, נוסח עדות המזרח, ונוסח עדות אשכנז. זה לא היה בריב, אבל בחילוקי דעות.

הרב שלנו,הרב זמיר למד הרבה שנים במרכז הרב בירושלים והוא יודע את נוסח התפילה יוצא מן הכלל הוא גם בעל תפילה מעולה.. בסופו של דבר, היום יש מניין

בלהה בוצין

שלמה מיצמכר היה בעל קורא. היו פה כמה בשדה יעקב שהכינו נערים לעלייה לתורה, היה חשמונאי

והיה שלמה מיצמכר. היה אליעזר ברוך , אבל זה מניין מוקדם יותר, במניין הרגיל היה שלמה

מיצמכר בדרך כלל. הרבה שנים

יהודה כהן

כבר לפני 5 שנים היה חשש לסכנת נפשות , אי הודאות נמשכה עד לפני שנה. לפני שנה, אחרי שאיזה מהנדס קבע שזאת סכנת נפשות, אז אף מהנדס לא היה מוכן לחזור בו ולעשות בדיקה נוספת ולהגיד שאין סכנת נפשות. הוא כבר סגור שנתיים לפחות.

הפכו את מועדון הנוער ואת חדר ההנצחה לבית כנסת זמני והיה צפוף מאד ומפריע גם לבני הנוער. לצפיפות מצאו פתרון. לקראת ראש השנה האחרון, גר פה מישהו בכפר שהוא מתמחה בבניית פרגולות, אז הוא אמר :" יש היום סטנדרטים חדשים, חומרים חדשים , אתה מקים פרגולה בשבוע ימים, במקום לשלם עוד פעם 40,000 שקל, בואו נקים פרגולה" מועדון הנוער וחדר ההנצחה בנויים כמו האות ריש עם רחבה מרוצפת עד לכביש היורד, יש שם משטח יפה וגדול. מי שעסק בזה במושב , קנה את הרעיון והקימו תוך חודש ימים פרגולה ענקית. כל הכפר נכנס שם לתפילות וזה נחמד מאד, יושבים על ספסלים מפלסטיק ומתפללים שם עד שיקום בית כנסת חדש או שישקמו את הישן. מבחינת האפשרויות להתפלל היום אין בעיה. יש 3 מניינים , והמניין הספרדי מתפלל בנפרד בחדר ההנצחה, ושני מניינים של שבתות , אז יש הפרש זמן. הכל מסודר.

צריך לבנות בית כנסת, יש פה עמותה שהקימו לפני 15 שנה כשנהרג פה בתאונת דרכים מנהל בית הספר שלנו, אז הקימו על שמו עמותה שנקראת עמותת " אהל מאיר" שעוסקת בענייני צדקה ואמרו שצריך לגייס כסף לבית הכנסת. אם זה יהיה במסגרת העמותה, אז כל מי שהוא בעל אמצעים או בעל נכסים והוא נותן כסף, אז הוא יכול לקבל חזרה שליש כניכוי ממס ההכנסה , בתנאי שהוא משלם מס הכנסה, כמובן. זה יוכר כהוצאה לצורכי מס ואז יש ניכוי על שליש מהסכום שהוא שילם. אז החליטו שהעמותה תעסוק בגביית כסף לצורך בניית בית כנסת, ואז הם אמרו שמספר הבתים הקיימים בכפר קבוע סכום של 20,000 שקל ולבקש מכל אחד שיתן את ה- 20,000 שקל, ואז אם יהיה 200 בתים כפול 20,000 שקל , אנחנו מגיעים ל-4 מיליון שקל. זה כמעט בית כנסת , 60% מבית כנסת. הם אספו 2,400,000 , לא כולם שילמו.

מי שעוסק בענייני העמותה שבכפר שהוא חלק מהישוב הותיק וחלק של פעילים מאנשי ההרחבה , כי להם יש עניין , אין להם איפה להתפלל, שם אפילו אין מקום לבנות את בית הכנסת, כי לא השאירו מקום. הם לקחו ארכיטקטים והציגו תוכנית שמדברת על בין 6,500,000 ל- 7,500,000 שקל כולל הוצאות ההריסה של המבנה הקיים.

בינתיים קמה קבוצה של אנשים ואמרה :" מה אתם ממהרים? נלך למהנדס שאומר שכן אפשר לשקם את בית הכנסת הזה ונשקם את בית הכנסת הזה." נשארה דילמה שיש בו רק 150 מקומות ישיבה ואנחנו מדברים על 350 מקומות ישיבה עם ההרחבה , ועם זה שהנשים נמצאות למעלה והן מרגישות שם כמו באיזה בית סוהר, והיום בונים בתי כנסת שהנשים יושבות למטה באותו מישור עם הרגשה של שותפות, וחלק מהן אומרות שהן זקנות ומתקשות לעלות במדרגות, אין מעלית בשבת ,אין מעלית גם בחול , אין מעלית.

אהרון ז"ק