משבר המושבים בשנות ה- 80

מבט על גורמי המשבר בחברת העובדים בשנות ה־80

התמוטטות ארגוני הקניות של המושבים באמצע שנות ה־80 - התמוטטות שגררה משבר כלכלי־חברתי עמוק בהתיישבות המושבית

המושבים, הבנקים ומשלמי המסים ספגו נזקים כספיים גדולים ביותר, ובה־בעת התערערה הלגיטימציה של מכשיר הערבות ההדדית ושל מערכות השיתוף בחקלאות בין המושבים ובין החקלאים. כלומר, מסגרות השיתוף בתוך המושבים ובין המושבים התפרקו, ורוב המושבים חדלו להקפיד על המאפיינים הקואופרטיביים שלהם

ההתמוטטות גם שיקפה את הפסקת הערבות הלא מוגבלת של המדינה לחקלאים. בעקבותיה התחוללו שינויים בדפוסי ההתנהגות של חברי המושבים: יצירת זיקה הדוקה בין הכנסות להוצאות; ביצוע השקעות על־פי שיקולים של יעילות וכדאיות כלכלית ועל־פי היכולת; התמודדות עצמאית עם קשיים וסיכונים

ארגוני הקניות של המושבים הוקמו במקורם כדי לסייע לחברי היישובים באמצעות רכישה מרוכזת של תשומות למשק החקלאי ומכירתן בהקפה למתיישבים

במרוצת השנים הרחיבו הארגונים את מעגל תפקידיהם ועסקו בגיוס אשראי למושבים ובמתן ערבויות, בייצור תשומות לחקלאות ובעיבוד תוצרת חקלאית ושימורה. כן עסקו בשתדלנות וייצגו את האינטרסים של חבריהם - אנשיהם השתלבו במוקדי הכוח המפלגתיים ובמשרד החקלאות, והיו בהם שהגיעו לכנסת ואפילו לממשלה

פרופ' יצחק גרינברג

מתוך ספרו "אנטומיה של משבר ידוע מראש

כל אגודה נקראה לסלק את החוב שלה. חוב זה היה מורכב מחובותיהם של החקלאים לאגודה וכן מחוב של האגודה עצמה בגין פעולותיה כאגודה. במושבים רבים שעדיין היתה נהוגה בהם ערבות הדדית נחשב החוב כחוב של האגודה, והוא התחלק באופן שווה בין כל חברי הכפר (בעלי חוב וכאלה שאינם בעלי חוב), מה שפגע קשות ביחסים שבין החברים

כשבא המשבר, פתאום התחילו להפיל על כולם את החובות הכלליים, קראו לזה אז ספטמבר ב', וזה היה משבר נוראי בשבילם. הם כל הזמן שחסכו ושמרו והקפידו. זה היה בשבילם משבר נוראי, הם היו מאוכזבים , כועסים כאלה, על זה ש-"מה עשינו שחסכנו ושמרנו ועשינו הכל ובסופו של דבר אין מזה כלום." זה עלה לנו כסף שהוא לא היה שלנו, לא אנחנו היינו חייבים את הכסף הזה. היתה אכזבה מאד קשה , באותה עת לירה זה היה הרבה , כי אנחנו לא היינו חייבים

דובי קליגר