Embedded Files
המשבר האינפלציוני במדינת ישראל בשנים 1980-85, והמשבר בחקלאות באותן השנים הובילו להתפרקות ארגוני הקניות הגדולים של המושבים. בשנים אלה נקלעו המושבים לחובות גדולים שליוו אותם גם לאחר תוכנית הייצוב בשנת 1985. עשור זה מאופיין גם באיבוד כוחם הפוליטי של המושבים. כל אלה שינו מהותית את אופייה של תנועת המושבים.
מתוך האתר של תנועת המושבים
מבט על גורמי המשבר בחברת העובדים בשנות ה־80
התמוטטות ארגוני הקניות של המושבים באמצע שנות ה־80 - התמוטטות שגררה משבר כלכלי־חברתי עמוק בהתיישבות המושבית
המושבים, הבנקים ומשלמי המסים ספגו נזקים כספיים גדולים ביותר, ובה־בעת התערערה הלגיטימציה של מכשיר הערבות ההדדית ושל מערכות השיתוף בחקלאות בין המושבים ובין החקלאים. כלומר, מסגרות השיתוף בתוך המושבים ובין המושבים התפרקו, ורוב המושבים חדלו להקפיד על המאפיינים הקואופרטיביים שלהם
ההתמוטטות גם שיקפה את הפסקת הערבות הלא מוגבלת של המדינה לחקלאים. בעקבותיה התחוללו שינויים בדפוסי ההתנהגות של חברי המושבים: יצירת זיקה הדוקה בין הכנסות להוצאות; ביצוע השקעות על־פי שיקולים של יעילות וכדאיות כלכלית ועל־פי היכולת; התמודדות עצמאית עם קשיים וסיכונים
ארגוני הקניות של המושבים הוקמו במקורם כדי לסייע לחברי היישובים באמצעות רכישה מרוכזת של תשומות למשק החקלאי ומכירתן בהקפה למתיישבים
במרוצת השנים הרחיבו הארגונים את מעגל תפקידיהם ועסקו בגיוס אשראי למושבים ובמתן ערבויות, בייצור תשומות לחקלאות ובעיבוד תוצרת חקלאית ושימורה. כן עסקו בשתדלנות וייצגו את האינטרסים של חבריהם - אנשיהם השתלבו במוקדי הכוח המפלגתיים ובמשרד החקלאות, והיו בהם שהגיעו לכנסת ואפילו לממשלה
פרופ' יצחק גרינברג
מתוך ספרו "אנטומיה של משבר ידוע מראש
בתחילת שנות התשעים חוקק חוק גל, ע"י מי שהיה גם מזכיר תנועת המושבים בעבר, גדליה גל (1988-1985). הסכם זה עזר למושבים רבים להתמודד עם חובותיהם – אם כי לא תמיד בהצלחה מרובה. רק בעשור האחרון, עם מכירת תנובה, ופיתוח ההרחבות, הצליחו המושבים לפרוע את חובותיהם
מתוך האתר של תנועת המושבים
כל אגודה נקראה לסלק את החוב שלה. חוב זה היה מורכב מחובותיהם של החקלאים לאגודה וכן מחוב של האגודה עצמה בגין פעולותיה כאגודה. במושבים רבים שעדיין היתה נהוגה בהם ערבות הדדית נחשב החוב כחוב של האגודה, והוא התחלק באופן שווה בין כל חברי הכפר (בעלי חוב וכאלה שאינם בעלי חוב), מה שפגע קשות ביחסים שבין החברים
את משבר המושבים עברנו, במבט מרחוק, לא רע. המשבר היה גדול מאד כמו בכל המושבים, האשראי נסגר , אמרו לכל אחד " תביא כסף , אחרת לא תקבל תעוב , לא תקבל זה
מצד אחד היה לנו חוב גדול מאד לבנקים ומצד שני בארגון הקניות דוקא היינו בזכות , במושבי צפון היינו בזכות. אנחנו אחד הנושים של מושבי צפון
אנחנו היינו נושים של מושבי צפון והנושים של החברים, האגודה היתה נושה של החברים, אבל הבנקים היו נושים של האגודה. היה משבר מאד קשה , מה שעשו , הקימו חברות, את זה עשו בהרבה מושבים. היות ושדה יעקב לא יכול לתפקד , אז הקימו חברה " יתרו בע"מ" או " יקותיאל בע"מ" לקחו שמות מהתנ"ך והקימו חברה ששמה תתקיים הפעילות היומיומית ובינה ובין המושב יש מסך כאילו
הקימו למושב חברה "יתרו בע"מ" ואמרו לחברים, לכל חבר נפתח כרטיס ב"יתרו" ומעכשיו כל ההוצאות שלך הם פה וכל ההכנסות שלך הם פה, החוב נשאר פה נראה מה יהיה. אחר כך התחיל הסיפור של חוק המושבים, חוק גל , ונכנסנו למשא ומתן מאד מאד קשה. אנחנו הצלחנו להיות ללא כונס. הצלחנו לעבור את המשבר , אני לא אומר שהיה קל, אני בתחילת המשבר חיסלתי עדר כבשים לבשר, כי לא יכולתי להתמודד עם המימון של האוכל והחלטתי לוותר ואני חושב היום שזאת היתה טעות , אבל כל אחד עבר איך שעבר. היו כאלה שלקחו את זה הרבה יותר קשה , גם נפשית
נדב ז"ק
מזכיר האגודה
כשבא המשבר, פתאום התחילו להפיל על כולם את החובות הכלליים, קראו לזה אז ספטמבר ב', וזה היה משבר נוראי בשבילם. הם כל הזמן שחסכו ושמרו והקפידו. זה היה בשבילם משבר נוראי, הם היו מאוכזבים , כועסים כאלה, על זה ש-"מה עשינו שחסכנו ושמרנו ועשינו הכל ובסופו של דבר אין מזה כלום." זה עלה לנו כסף שהוא לא היה שלנו, לא אנחנו היינו חייבים את הכסף הזה. היתה אכזבה מאד קשה , באותה עת לירה זה היה הרבה , כי אנחנו לא היינו חייבים
דובי קליגר
Page updated
Google Sites
Report abuse