בית הספר היסודי

הילדים הראשונים של המושב נזקקו לבית ספר כמעט מיום עלייתם של המתיישבים לשדה יעקב.פרט לר' שלמה לוין שילדיו הגיעו לארץ בעת שהמתיישבים ישבו עדיין בשיח' אבריק והם כבר היו מעל גיל 10, הם נשלחו ללמוד בחיפה וגרו במשפחות אומנות

עם העליה לשדה יעקב, הועבר גם הצריף ששימש כבית כנסת וחלקו המזרחי שימש ככיתה ללומדים

אני את כיתה א' למדתי בחלק המזרחי של הצריף הזה, הוא היה חצוי לשניים ללא התוספות האלה של הרדיו והמרפסת שהיתה מקדימה, זה שמה לא היה. זה היה ב- 1938

אוריאל כהן

במחזור הראשון היו כ- 3 תלמידים

במחזור השני שנכנס שנתיים מאוחר יותר היו כבר כ- 7 תלמידים

שניים בכלל לא היו מהמושב. ילדים שבאו מחיפה . אחד מהם למד איתנו והשניה שהיתה לא מאיתנו הם היו עולים חדשים והיתה לה פה משפחה, אז הם היו פה עד שהם התארגנו. היינו מלכה גולדזק , יונה מיצמכר, אני , בנימין הויט, יוסף גרינברג, והיתה אחת חנה שטולברג, זו שהיו לה פה קרובים, ואחד היה מחיפה יעקב שנפרברג.

היה לנו חדר נפרד. בשנים יותר מאוחרות , לא בזמני, אז כבר צרפו כיתות.

המורה בהתחלה היה קופיץ, אבל אני לא זוכרת איך הוא היה נראה. אחר כך היה לנו מורה שמו היה בוקשפן, אבל הוא החליף את שמו לבן נון, אני חושבת. הוא היה ב"הצופה לילדים" הרבה פעמים כותב. אחריו היה פה אחד שהיה עוד סטודנט ושמו היה שלמה ספיר. היה רווק וגר פה אצל מישהו. אחריו הגיעו שני מורים , הרב מן ההר והשני היה יוסף ולק.

מאירה פלטנר (ז"ק)

במחזור השלישי כבר נהגו לצרף כיתות, כל שנתיים נפתחה כיתה א', וכך היה שבבית הספר היו 4 כיתות, באותה שנה בה נפתחה כיתה א' היו בבית הספר כיתות א' ג' ה' ו-ז' ואילו בשנה שאחריה היו כיתות ב',ד',ו' ו-ח'. באותה תקופה היה הרב מן ההר מנהל בית הספר

בשנת תש"ד (1944) סיימו את לימודיהם 10 תלמידים . ביניהם : אהרון ז"ק , אהרון טורטון, אביעזר ארנוב, דב ברנובסקי , ש. ברוקר, י. גרוסמן , א. זקבך, עלי כהן, מ. שצברג ור. מאירי

ב- 1940 היה המבנה הראשון של בית הספר מוכן. הוא כלל 4 חדרי כיתות

ארבע כיתות פלוס שני חדרים קטנים. זה היה בית ספר מדורג כל שנתיים כיתה

יהודה כהן

הבניין הראשון של בית הספר נבנה ב 1938

באדיבות עודד אבן

בנו בניין נוסף ב- 45' ואנחנו המשכנו ללמוד בבניין החדש

בבניין החדש שתי כיתות עשו עם מחיצה מעץ שזה גם שימש כאולם גדול לכפר

יהודה כהן

סיום הלימודים בכיתה ח' היווה בעיה לבוגרים . חלקם נשארו לסייע בעבודת המשק וויתרו על המשך הלימודים, ומיעוטם יצאו אל פנימיות מחוץ למושב. עלתה יוזמה של אנשי המושב להוסיף עוד שתי כיתות המשך לבית הספר היסודי בשיתוף עם בית הספר התיכון דתי שבעפולה. לעיתים נסעו התלמידים לעפולה ללמוד, ולפעמים הגיע מורה מעפולה לשדה יעקב כדי ללמד את אותה כיתת המשך. הסידור הזה החזיק מעמד שנה אחת בלבד.

כשאני גמרתי ח', אז פה בשדה יעקב אבא שלי יזם לעשות כיתת המשך. אז עשו ט' ו-י' פה, ואחרי זה עברנו לירושלים , כל קבוצת הבנות עברנו לסמינר "אפרתה" זה היה תיכון, כי המנהל באפרתה היה מנהל בשדה יעקב, יוסף ולק, אז עברנו לשם, גמרנו שם י'ב. הסידור הזה של כיתת ההמשך לא המשיך עוד, זה היה רק מחזור אחד, רק אנחנו.

שרה מצר לבית יודנפרוינד

יסודי למדנו פה . אחר כך תיכון היו פה שנתיים כיתות המשך. שזה היה מצורף. למדנו חלק בעפולה וחלק פה. פעם בשבוע נסענו לעפולה.

יהודה כהן

הילדים הראשונים בשדה יעקב שעלו משייח' אבריק

באדיבות יצחק בן יוסף

סיום הלימודים בכיתה ח' היווה בעיה לבוגרים . חלקם נשארו לסייע בעבודת המשק וויתרו על המשך הלימודים, ומיעוטם יצאו אל פנימיות מחוץ למושב. עלתה יוזמה של אנשי המושב להוסיף עוד שתי כיתות המשך לבית הספר היסודי בשיתוף עם בית הספר התיכון דתי שבעפולה. לעיתים נסעו התלמידים לעפולה ללמוד, ולפעמים הגיע מורה מעפולה לשדה יעקב כדי ללמד את אותה כיתת המשך. הסידור הזה החזיק מעמד שנה אחת בלבד.

כשאני גמרתי ח', אז פה בשדה יעקב אבא שלי יזם לעשות כיתת המשך. אז עשו ט' ו-י' פה, ואחרי זה עברנו לירושלים , כל קבוצת הבנות עברנו לסמינר "אפרתה" זה היה תיכון, כי המנהל באפרתה היה מנהל בשדה יעקב, יוסף ולק, אז עברנו לשם, גמרנו שם י'ב. הסידור הזה של כיתת ההמשך לא המשיך עוד, זה היה רק מחזור אחד, רק אנחנו.

שרה מצר לבית יודנפרוינד

מחזור ו

באדיבות עודד אבן'

שנת 53' כנראה

באדיבות עודד אבן

סידור זה של פתיחת כיתה א' נמשך עד שנת 1974 כשגבר לחץ ההורים לפתוח כל שנה כיתה א'. כל שנה הצטרפו כ- 10 ילדים חדשים לבית הספר, אך בית הספר עדיין נאלץ לצרף כיתות, כדי ליצור כיתות בגודל סביר. הרבה מחשבה ותכנון הושקעו בבניית תוכנית שתאפשר פתיחת כיתה א' כל שנה ויחד עם זאת לצרף כיתות. שושנה כהן היתה המנהלת שבנתה תוכנית מורכבת.

צרפנו כיתות , אבל הכלל היה א' לומדים עם עצמם. כיתה קטנה, לא מצורפים. היה לנו תקציב של משרד החינוך לפי מספר התלמידים, ושום דבר יותר ושדה יעקב הוסיפו בהרבה מאד. הם השקיעו המון בבית הספר. המון . לא היה להם מספיק בכדי שהוא יהיה יפה מבחינה חיצונית, אבל היו משכורות למורים. מורים קיבלו משכורות משדה יעקב. הם הוסיפו שעות והשתמשנו בשעות האלה. כיתה א' לומדת עם עצמה, בסוף כיתה א' הם כבר יודעים קרוא וכתוב. בניתי תכנית מיוחדת שהם עכשיו כבר יודעים להתפלל , התפללנו ביחד, חשבון היה נפרד, בתורה היינו מצרפים כבר , קצת הכנו בסוף כיתה א' כבר הכנו אותם קצת שיוכלו איכשהו להצטרף אל אלה שכבר ללמדו בראשית. בצרוף הוא של ב' וג', ואחרי שהם הצטרפו לב'-ג' הם כבר הלכו ביחד. קודם כל , האיחוד בין הכיתות היה מדורג , והיו מקצועות נפרדים ממש. כמו חשבון , לאורך כל הדרך, כל כיתה היה שיעור משלה בחשבון. בחשבון לא היה חיבור. בתורה היינו צריכים שכולם יגיעו לאיזו נקודה. אז ב' למדה בפני עצמה בראשית , באותו זמן ג' למדו שמות. היה סידור שכולם יוכלו מבחינה כרונולוגית ללמוד יחד. בשנה הראשונה כיתה א' לחוד, ב'-ג' יחד, ד'-ה' יחד, ו'-ז' יחד וח' לחוד. שנה אחרי זה , כיתה א' וב' לחוד. ג'- ד' יחד , ה'-ו' יחד ו- ז'-ח' יחד. בשנה השלישית זה חוזר על עצמו

בכיתה ב' למדו בראשית לפי תכנית הלימודים ללא צירוף, כיתה ג' שמות , כיתה ד' במדבר, במצורף ה'-ו' למדו דברים. ה' לא למדו ויקרא וילמדו בכיתה ח

שושנה כהן

היתה תוכנית מובנית והיה מסודר, בדיוק איך מאחדים. אחר כך נכנסו גם המבחנים הארציים , למשל , בכיתה ד' יש מבחן ארצי בספר "במדבר" , אד צריך להכין את הילדים

היתה כיתת ספח כזאת שלשם יצאו הילדים לשיעורים נפרדים. כשאני התחלתי לעבוד אני הייתי בשיעורים האלה שלקחתי כיתה שהיו מצורפים, אבל לימדתי לחוד

בלהה בוצין

לקראת 1980 עלה מספר הילדים והכיתות היו מאוכלסות יותר, ואז החלו להפריד כל כיתה לחוד, ועד שנת 1984 היו בבית הספר 8 כיתות מא' עד ח'

היה לנו תקציב של משרד החינוך לפי מספר התלמידים, ושום דבר יותר ושדה יעקב הוסיפו בהרבה מאד. הם השקיעו המון בבית הספר. המון . לא היה להם מספיק בכדי שהוא יהיה יפה מבחינה חיצונית, אבל היו משכורות למורים. מורים קיבלו משכורות משדה יעקב. הם הוסיפו שעות והשתמשנו בשעות האלה

שושנה כהן