משק המכונות הוקם בשנת 1934 בידי קסטנבאום שהגיע לשדה יעקב כמכונאי
אחד המבנים הראשונים שאנחנו קראנו לו " הסככה" היה משק המכונות. אני חושב שזה היה אחד מהמבנים הראשונים. בנו אותו מקרשים של 10על 5 , לא מעמודי ברזל, מקרשים בנו אותו
היו גם כלים שונים לשימוש חברי המושב.: מקצרות, מגובים, מכבשי קש, מכשירי עבודה שנמשכו על ידי הפרדות, על ידי בהמות העבודה
בילדותי, היינו , אני וחברי הילדים , מבלים בשבתות אחר ארוחת הצהריים במשחק על המכונות והמכשירים החקלאיים שעמדו בסככה או בחצרות שלפניה ואחריה. מי על הטרקטור, מי על הקומביין, מי על כל כלי ששבת שם. כל הכפר היה נם אז את שנתו, מנוחת צהריים של שבת, פיצוי על עמל של שבוע עבודה, שעליו אמר לנו המורה שלמה מן ההר שהמילה "שבת" היא ראשי תיבות של "שינה בשבת תענוג
אוריאל כהן
אני זוכר את ה-T-20 וה- TD-35 ואת ה- International. אותם אני זוכר טוב , אחר כך היו האינטר עם גלגלי ברזל שאבא היה נוסע איתו ל"יצחקיה" לשאוב את המים.
יהודה כהן
ה- טי 20
עם יוסף גרינברג, חיים קרייטמן, מיכאל אמיתי, מ. מרמלשטיין, דב ברנובסקי ועל מושב הטרקטור נפתלי אופנהיימר
באדיבות עודד אבן
מכבש חבילות, אמצע שנות ה- 40
באדיבות עודד אבן וברנובסקי'
40' קומביין נגרר קייס שנות
באדיבות עודד אבן
אברהם סנדובסקי ויצחק פינגר על הקומביין הנגרר
באדיבות חיים כהן
קומביין סלף מסיי האריס 1947
באדיבות עודד אבן וברנובסקי
קומביין סלף מסיי האריס 1948
באדיבות עודד אבן וברנובסקי
מפזרת זבל אורגני. שנקר (על הטרקטור) ואברהם בן זכאי (גולוב( ראשית שנות החמישים
באדיבות חיים כהן
בנוסף לצריף שהיה ממש המוסך היה בצד אחד צריף נוסף שבו היה הטריאר , המזרה, שב ניקו את התבואה אחרי הקציר, היו צריכים לנקות אותו מזרעי הבר
יהודה כהן
הטרייר היה מכונת ניפוי ומיון שהיתה מנפה את התבואה מן המוץ ומפנה את גרגרי החיטה הנקיים לתוך שקים, שנתפרו והוכנו למשלוח, וכן לכל מיני הדגן והגרעין
בסמוך לטרייר עמד המגרס, מטחנה רבתי שטחנה את גרעיני התירס למאכל לעופות. (במשפחות של יוצאי רומניה והונגריה בשלו מקמח התירס ממליגה). אולם, בה בשעה שהטרייר הופעל על ידי מנוע חשמלי, המגרס הופעל על ידי חגורה שנמשכה מן הטרקטור אליו, לצורך זה הושבת הטרקטור ליום שלם מעבודת החריש. באותו יום היו אנשים עומדים עם עגלותיהם העמוסות ממתינים לתורם למגרס
אוריאל כהן