החקלאות בשנות ה- 40
מאז הקמתו של הכפר עיקר ההתפתחות החקלאית התבטאה בענפי החי. יש הטוענים שהגידול הטבעי הוא הסיבה, אך כנראה שהאמונה כי פרה נוספת תשפר את המצב הכלכלי היא זו שדחפה את החקלאי להוסיף עוד פרות. העלייה הפולנית הביאה איתה הרבה מרץ לעבודה וגם ניסיון בגידול בקר. ברפתות היו כבר מספר פרות, 6-7 פרות חולבות, והמחלבה תפסה מקום מרכזי וחשוב בחיי הכפר. בוקר בוקר וערב ערב, לאחר החליבה היו מגיעים הרפתנים החלבנים אל המחלבה למפגשם הקבוע. המחלבה שכנה במרכז בכפר בסמוך לבית הכנסת, וכאשר נזקק מישהו להשלים מניין מתפללים לשם אמירת קדיש על נפטר, תמיד היה מישהו במחלבה שנעתר לבא לבית הכנסת. בשנות ה- 40 הוסב חלקה האחורי של המחלבה לנקודת השמירה של הכפר, ה"נוקטה".
מאז הקמתו של הכפר עיקר ההתפתחות החקלאית התבטאה בענפי החי. יש הטוענים שהגידול הטבעי הוא הסיבה, אך כנראה שהאמונה כי פרה נוספת תשפר את המצב הכלכלי היא זו שדחפה את החקלאי להוסיף עוד פרות. העלייה הפולנית הביאה איתה הרבה מרץ לעבודה וגם ניסיון בגידול בקר. ברפתות היו כבר מספר פרות, 6-7 פרות חולבות, והמחלבה תפסה מקום מרכזי וחשוב בחיי הכפר. בוקר בוקר וערב ערב, לאחר החליבה היו מגיעים הרפתנים החלבנים אל המחלבה למפגשם הקבוע. המחלבה שכנה במרכז בכפר בסמוך לבית הכנסת, וכאשר נזקק מישהו להשלים מניין מתפללים לשם אמירת קדיש על נפטר, תמיד היה מישהו במחלבה שנעתר לבא לבית הכנסת. בשנות ה- 40 הוסב חלקה האחורי של המחלבה לנקודת השמירה של הכפר, ה"נוקטה".
בפתח המחלבה באדיבות סבינה מרש ברק
בפתח המחלבה באדיבות סבינה מרש ברק
עמי אוסובסקי זוכר:
עמי אוסובסקי זוכר:
"במחלבה היה בור גדול עם קרח וכל אחד היה מביא ומניח שם את כדי הפלדה. זה היה לפני שהגיעו כדי האלומיניום של ה- 30 ליטר".
"במחלבה היה בור גדול עם קרח וכל אחד היה מביא ומניח שם את כדי הפלדה. זה היה לפני שהגיעו כדי האלומיניום של ה- 30 ליטר".
במהלך השנים היו סידורים שונים לשיווק החלב. היו תקופות שלוי הוברמן היה מגיע מעפולה לקחת את כדי החלב עם אופנוע הסירה שלו. מאוחר יותר קנה רכב ואחיו בנימין נרתם לעזור לו. מסוף שנות ה- 30 הובלת הכדים נעשתה ברכבת לחיפה, עד 14.5.48 "ליל הגשרים" בו פוצצו גשרים לאורך המסילה ופעילות הרכבת פסקה סופית. בעקבות האירועים הכפר קנה משאית בנוסף לטנדר והובלת החלב ל"תנובה" בחיפה הייתה ממשימותיו העיקריות של נהג הטנדר. קניית הטנדר והמשאית הייתה כרוכה בלבטים רבים מאחר שבכפר לא היה כביש ראוי לנסיעה, והבעיה החריפה מאד בחורף עם הבוץ. בשנת 1949 עם סלילתו של כביש הגישה אל הכפר, נסלל גם הכביש שהגיע עד למחלבה.
במהלך השנים היו סידורים שונים לשיווק החלב. היו תקופות שלוי הוברמן היה מגיע מעפולה לקחת את כדי החלב עם אופנוע הסירה שלו. מאוחר יותר קנה רכב ואחיו בנימין נרתם לעזור לו. מסוף שנות ה- 30 הובלת הכדים נעשתה ברכבת לחיפה, עד 14.5.48 "ליל הגשרים" בו פוצצו גשרים לאורך המסילה ופעילות הרכבת פסקה סופית. בעקבות האירועים הכפר קנה משאית בנוסף לטנדר והובלת החלב ל"תנובה" בחיפה הייתה ממשימותיו העיקריות של נהג הטנדר. קניית הטנדר והמשאית הייתה כרוכה בלבטים רבים מאחר שבכפר לא היה כביש ראוי לנסיעה, והבעיה החריפה מאד בחורף עם הבוץ. בשנת 1949 עם סלילתו של כביש הגישה אל הכפר, נסלל גם הכביש שהגיע עד למחלבה.
את התבואה או תירס, או גרעיני החמניות נהגו החקלאים למכור מראש, טרם זריעת השדה בכדי שיהיו בידם מזומנים לקיום. עם הבשלת התוצרת השדות היו הסוחרים מגיעים לקחת את היבול
את התבואה או תירס, או גרעיני החמניות נהגו החקלאים למכור מראש, טרם זריעת השדה בכדי שיהיו בידם מזומנים לקיום. עם הבשלת התוצרת השדות היו הסוחרים מגיעים לקחת את היבול
לקראת שנת 1940 התארגנו 22 משפחות בכפר לעבודה משותפת בפלחה. היו יוצאים מספר אנשים לחרוש חלקה אחת ואחר כך עוברים יחד לחרוש חלקה אחרת. השיתוף היה בעבודת הפלחה אך לא ביבולים. לכל אחד היו את החלקות הרשומות על שמו שמהן התפרנס. יצחק ויינר מונה להיות רכז הפלחה בשכר. השיתוף הזה נקרא מאז "פלחה משותפת", למרות שפירושו שונה מהמושג "פלחה משותפת" שהשתרש במושבים בתקופה מאוחרת יותר.
לקראת שנת 1940 התארגנו 22 משפחות בכפר לעבודה משותפת בפלחה. היו יוצאים מספר אנשים לחרוש חלקה אחת ואחר כך עוברים יחד לחרוש חלקה אחרת. השיתוף היה בעבודת הפלחה אך לא ביבולים. לכל אחד היו את החלקות הרשומות על שמו שמהן התפרנס. יצחק ויינר מונה להיות רכז הפלחה בשכר. השיתוף הזה נקרא מאז "פלחה משותפת", למרות שפירושו שונה מהמושג "פלחה משותפת" שהשתרש במושבים בתקופה מאוחרת יותר.