מאגר כפר ברוך

בשנת 80' הוחלט לבנות מאגר של הכפר שינקז מי גשמים מנחל צבי היורד ממגדל העמק. נחל צבי הוא אחד היובלים המצטרפים אל הקישון ואת המאגר הוחלט להקים לא הרחק ממקום כניסתו אל הקישון. לשם כך היה צורך להטות מעט את אפיקו וליצור לו אפיק אחר שיכנס לקישון. יחד עם זאת חפרו גם תעלה המחברת את הקישון אל המאגר. המאגר בנוי מבריכה תפעולית שאליה מגיעים המים מנחל צבי ומבריכה זו יש משאבה השואבת את המים אל המאגר.

בניית המאגר החלה בסתיו 1980 תוך שאיפה לסיים את העבודה לקראת תחילת הגשמים, מתוך שתי סיבות: קשה לעבוד באדמה הבוצית של כפר ברוך, ומתוך תקווה להספיק לתפוס את הגשמים של אותו חורף. מכורח לוח הזמנים הצפוף נוצר צורך לעבוד 24 שעות ביממה, כשמספר כלים של עבודות עפר עובדים במקביל. עיקר העבודה בוצעה ע"י מגרדות החופרות בקרקעית ואת העפר שהוציאו הן שופכות ובונות סוללה כדפנות מסביב למאגר. האדמה שנחפרה היא קרקע חרסיתית שהיא הטובה ביותר עבור בניית מאגר מאחר שהיא אוטמת היטב , ויוצרת בידוד בין מי התהום למי המאגר.

מי המאגר נועדו להשקיה ולכן היה גם צורך לרשת את השטחים הקרובים למאגר בצנרת להשקיה. במקביל לבניית המאגר בוצעה גם עבודת הרישות של הצנרת.

גשמי החורף של 1980 איחרו להגיע, מה שאפשר לסיים את העבודה. אותו חורף היה מבורך בגשמים והמאגר התמלא עד תום.

כפר ברוך אינו הישוב היחידי שמנקז מים מתוך נחל צבי, ובדרכו של הנחל מהגבעה עליה יושבת מגדל העמק יש גם שני מאגרים לקיבוץ יפעת. כך שלמעשה, עם רדת הגשמים מתמלאים קודם שני מאגרים אלו ואילו המאגר של כפר ברוך מקבל מים רק בתנאי שיש מספיק גשמים. יתרה מכך, דרושים גשמי זעף כדי שהמים לא ייספגו לקרקע בדרך אל המאגרים.

ההחלטה לייעד את המאגר למי גשמים בלבד נועדה לאפשר לגדל כל גידול שהוא, מאחר שבמי קולחין, למשל , או מים מושבים, קיימת הגבלה של משרד הבריאות לגבי סוג הגידולים. לגבי מי גשמים אין כל הגבלה.

במים הנמצאים במאגר מתפתחות אצות הסותמות את הפילטרים במוצא המים מן המאגר. הפתרון לכך הוא הכנסת דגים למאגר שניזונים מאצות אלו, כך שבמאגר של הכפר יש כסיפים ואמנונים. הם נקנים כדגיגים ודרושים להם שנתיים להגיע לגודל של דג הניתן לשיווק.

בסתיו ובאביב חולפות בשמי הארץ להקות גדולות של ציפורי נדידה, וביניהן גם להקות שקנאים שמזונם העיקרי הוא דגים. להקה כזאת יכולה תוך זמן קצר לחסל את כל הדגים שבמאגר. אין פתרון ממשי וטוב לנזק הזה מאחר שאסור לפגוע בהם, הם עופות מוגנים, נותר רק לחפש דרך להרחיק אותם מהמאגר. נעשה ניסיון לסדר תורנות שבכל פעם יצא מישהו אחר עם סירים וכלי הקשה כדי להרחיקם באמצעות הרעשה. בבריכות דגים בארץ נעשה ניסיון למתוח חוטים מפלסטיק וליצור מעין רשת מעל המים ובכך לא לאפשר לשקנאים להגיע אל המים. בשני המקרים הפתרון אינו יעיל.

בני לייטמן אומר :

"זאת משימה בלתי אפשרית. זאת מלחמה אבודה מראש."

בצל הנזק של הלהקות השקנאים , לא נותרת ברירה אחרת , אלא לקנות שוב דגיגים ש"יטפלו" באצות.

במהלך השנים נבנו מאגרים רבים בעמק גם למים מטוהרים מאזור חיפה ונוצר פער במחירי המים המיועדים להשקיה, דבר המפריע כלכלית במקרים רבים.

בכל מקרה, לקראת בוא החורף שנת 2010 – 2011 לא נותר אלא, לקוות ולהתפלל שיהיו מספיק גשמים.

מאגר כפר ברוך לפני עונת הגשמים של 2010- 2011 צולם בסתיו 2010