הרחבת כפר

הגדלת מספר המשקים דרש התארגנות מחודשת של האדמות, כך שגם המשקים החדשים יהיו בעלי אדמות. כל משק קיים נדרש לוותר על חלקות אדמה לטובת המשקים החדשים . בנוסף לכך, לאחר מלחמת השחרור התפנו האדמות שהיו מעבר לקישון ושעובדו קודם בידי הערבים שישבו שם ,שטח זה נקרא " השטח הנטוש". שטח זה יחד עם האדמות שנלקחו מהותיקים חולקו שווה בשווה בין המשקים החדשים

תהליך זה של ויתור על קרקעות למען המתיישבים החדשים, לא מצא חן בעיני המתיישבים הותיקים, ולעיתים נוצרה עוינות בין אלה לאלה. לאחר חלוקת המשקים, הסתבר לעולים החדשים שהם קיבלו 90 דונם אדמה , בעוד שלותיקים היו 120 דונם. בנוסף לכך סברו חלק מהמתיישבים שהם קיבלו את האדמות הפחות טובות, את החלקות המרוחקות יותר, וכו', וניסו בכל דרך לרכוש משק קיים ממישהו שעמד לעזוב את הכפר. כך עשתה משפחת פרקש, קרנט, לייטמן, נחמן, חיימוביץ', אדלר, בדרכם להתבסס בכפר.

כאשר הכינו את תכניות ההרחבה של הכפר תוכנן להקציב גם 5-6 מגרשים לבני הכפר שהקימו משפחה ורוצים להמשיך לחיות בכפר.

דב ברקוביץ'

יוסף נתנוב

חיים קופרמן

נעמי וקלמן וחנדלובסקי – ורדי

שושנה מזרחי נישאת לדן זילברשטיין – אבני והם בונים ביתם בכפר.

חוה צדקיאלוב נישאת ליעקב כופר והם בונים את ביתם בכפר.

מלכה מזרחי נישאת למשה סגלוביץ' והם נשארים בכפר.

בית חדש בהרחבה באדיבות סבינה מרש ברק

שורת הבתים החדשים מהמוסך ימינה באדיבות סבינה מרש ברק