Embedded Files
למתיישבים נמסר מידע שונה לגבי מהות תרומתו של ברוך כהנא.
למתיישבים נמסר מידע שונה לגבי מהות תרומתו של ברוך כהנא.
וכך כותב אברהם רוטנשטיין ז"ל, מראשוני המתיישבים:
וכך כותב אברהם רוטנשטיין ז"ל, מראשוני המתיישבים:
"יהודי אמיד מרומניה, ברוך כהנא שמו, החליט לתרום כסף למען קניית אדמה בארץ ישראל , ולהקים מושב. הוא מסר סכום גדול של כסף לחבר בית הנבחרים הרומני הוריא קרפ, והלה בא לארץ ישראל וקנה אדמה בעמק יזרעאל. לאחר מכן חזר לרומניה וסיפר שם לקבוצת חלוצים שקנה אדמה ושיסעו להקים מושב.
"יהודי אמיד מרומניה, ברוך כהנא שמו, החליט לתרום כסף למען קניית אדמה בארץ ישראל , ולהקים מושב. הוא מסר סכום גדול של כסף לחבר בית הנבחרים הרומני הוריא קרפ, והלה בא לארץ ישראל וקנה אדמה בעמק יזרעאל. לאחר מכן חזר לרומניה וסיפר שם לקבוצת חלוצים שקנה אדמה ושיסעו להקים מושב.
קבוצת החלוצים הגיעה לארץ והתאחדות עולי רומניה כיוונה אותם למקום. הסוכנות היהודית קבעה תקציב עבורם ונתנה להם עצים לבניית צריפים. ובשנת 1926 נר ראשון של חנוכה עלו 15 חלוצים לאדמה בקרבת פסי הרכבת העוברת מחיפה לדמשק, במרכז עמק יזרעאל. הם הקימו צריף אחד למגורים. מים לא היו להם , הם הביאו מים על גבי חמור מתחנת הרכבת בכפר יהושע שמנהלה היה ערבי , למקום ממנו הביאו את המים קראו "תל שמם". על גבי חמור הביאו יומיום 4 פחים של מים."
קבוצת החלוצים הגיעה לארץ והתאחדות עולי רומניה כיוונה אותם למקום. הסוכנות היהודית קבעה תקציב עבורם ונתנה להם עצים לבניית צריפים. ובשנת 1926 נר ראשון של חנוכה עלו 15 חלוצים לאדמה בקרבת פסי הרכבת העוברת מחיפה לדמשק, במרכז עמק יזרעאל. הם הקימו צריף אחד למגורים. מים לא היו להם , הם הביאו מים על גבי חמור מתחנת הרכבת בכפר יהושע שמנהלה היה ערבי , למקום ממנו הביאו את המים קראו "תל שמם". על גבי חמור הביאו יומיום 4 פחים של מים."
אשתו של אחד מהם הצטרפה אליהם והיא בישלה לכל הקבוצה."אחרי מספר חודשים מצאו החלוצים שהמקום לא מתאים, ובמרחק של 1 קילומטר מפסי הרכבת , על גבעה קטנה , הקימו חלוצים אלה ישוב חדש וקראו למושב בשם כפר ברוך על שם התורם הנדיב ברוך כהנא.
אשתו של אחד מהם הצטרפה אליהם והיא בישלה לכל הקבוצה."אחרי מספר חודשים מצאו החלוצים שהמקום לא מתאים, ובמרחק של 1 קילומטר מפסי הרכבת , על גבעה קטנה , הקימו חלוצים אלה ישוב חדש וקראו למושב בשם כפר ברוך על שם התורם הנדיב ברוך כהנא.
כל המקום היה מכוסה בקוצים גבוהים ולרגלי הגבעה ביצות שיתושי הקדחת שרצו בהם.
כל המקום היה מכוסה בקוצים גבוהים ולרגלי הגבעה ביצות שיתושי הקדחת שרצו בהם.
מחסה ראשון שהקימו המתיישבים מהמזוודות שהביאו איתם באדיבות נירה רווה - רוטנשטיין
מחסה ראשון שהקימו המתיישבים מהמזוודות שהביאו איתם באדיבות נירה רווה - רוטנשטיין
ומתיישב אחר מתאר את המקום "בתוך השממה הנוראית הזאת, מקצה העמק הזה בין נהלל למשמר העמק , זה היה מישור אינסופי, ריק, ריק לחלוטין ,שום דבר."
ומתיישב אחר מתאר את המקום "בתוך השממה הנוראית הזאת, מקצה העמק הזה בין נהלל למשמר העמק , זה היה מישור אינסופי, ריק, ריק לחלוטין ,שום דבר."
העבודה היתה רבה: היה צורך לבער את כל הקוצים, לטעת אקליפטוסים לייבש את הביצה ,להקים את הצריפים ויחד עם זאת לשמור על המקום מפני מתנכלים, לפנות את הכפר וורקאנייה שישב שם. בשני מקומות היתה ביצה , אחת בסמוך לקישון והשניה במקום הקרוי תל ת'ורה.
העבודה היתה רבה: היה צורך לבער את כל הקוצים, לטעת אקליפטוסים לייבש את הביצה ,להקים את הצריפים ויחד עם זאת לשמור על המקום מפני מתנכלים, לפנות את הכפר וורקאנייה שישב שם. בשני מקומות היתה ביצה , אחת בסמוך לקישון והשניה במקום הקרוי תל ת'ורה.
בין המתיישבים הראשונים היו צעירים בודדים בשנות ה-20 לחייהם, היתר אנשים מבוגרים בעלי משפחות ואפילו מבוגרים מאד. בנוסף בניגוד להתיישבויות אחרות הם לא היו בתקופת הכשרה, וגם לא עברו גיבוש חברתי ואידיאולוגי
בין המתיישבים הראשונים היו צעירים בודדים בשנות ה-20 לחייהם, היתר אנשים מבוגרים בעלי משפחות ואפילו מבוגרים מאד. בנוסף בניגוד להתיישבויות אחרות הם לא היו בתקופת הכשרה, וגם לא עברו גיבוש חברתי ואידיאולוגי
משה ודש , נכדו של ורטהיימר מספר:
משה ודש , נכדו של ורטהיימר מספר:
היתה בעיה לקבץ במהירות עשרים "רומנים" לפחות . החליטו שרומניהוא כל מי שנשא אי פעם דרכון רומני, נכללו בהם יוצאי טרנסילבניה , הונגריה, בוקובינה ויוצאי בסרביה. חבורה מגוונת, רובם עם רקע תעסוקתי הקרוב לחקלאות. כלומר, חוכרים זעירים , סוחרי דגן ובקר לשעבר, על כל פנים עם התנסות בחיי הכפר. פרייברגר היה יוצא דופן שכן היה ברומניה בעל טחנה ועיבד חלקת קרקע משלו יחד עם שני בניו המבוגרים שעלו ארצה איתו. היו גם שני יוצאי דופן "רומנים" בעלי ותק בארץ האחד יצחק וינר מראשוני ה"שומר" וכן וורטמן מקבוצת הרועים בשיח' אבריק.
היתה בעיה לקבץ במהירות עשרים "רומנים" לפחות . החליטו שרומניהוא כל מי שנשא אי פעם דרכון רומני, נכללו בהם יוצאי טרנסילבניה , הונגריה, בוקובינה ויוצאי בסרביה. חבורה מגוונת, רובם עם רקע תעסוקתי הקרוב לחקלאות. כלומר, חוכרים זעירים , סוחרי דגן ובקר לשעבר, על כל פנים עם התנסות בחיי הכפר. פרייברגר היה יוצא דופן שכן היה ברומניה בעל טחנה ועיבד חלקת קרקע משלו יחד עם שני בניו המבוגרים שעלו ארצה איתו. היו גם שני יוצאי דופן "רומנים" בעלי ותק בארץ האחד יצחק וינר מראשוני ה"שומר" וכן וורטמן מקבוצת הרועים בשיח' אבריק.
היתה בעיה כלכלית, כל חלוצי כפר ברוך היה חסרי אמצעים. מחלקת ההתיישבות סיפקה אמנם את חומרי הבניין המינימליים להקמת צריף ראשוני אך לא מעבר לזה. אבי הילווה 15 לא"י לקניית מצרכי מזון בסיסיים מלוא העגלה. הכל הועמס לרכבת וחלוצי המושב הצליחו להשפיע על נהג הרכבת (כרוך בבקשיש) לעצור אחרי תחנת שמאם (כפר יהושע) ובזריזות זרקו את קרשים וחומרי הבניין המעטים , לוחות וקרשים למקום ששיערו שהוא המקום שמיועד למושב. בו ביום ולמחרתו הקימו צריף גדול. ב-11 במרס ( שבועיים לפני ליל הסדר ) עלו על הקרקע רק הגברים , בלי הנשים והמשפחה. היתה הרגשת סיפוק גדולה מהמעמד, אך הגשם היורד והשממה מסביב דיכאו אותם עד שסבא פתח במזמורי פסח. לסבא היה קול עמוק , צלול ורם , החברים הצטרפו אליו ומצב הרוח התעלה למרומים.
היתה בעיה כלכלית, כל חלוצי כפר ברוך היה חסרי אמצעים. מחלקת ההתיישבות סיפקה אמנם את חומרי הבניין המינימליים להקמת צריף ראשוני אך לא מעבר לזה. אבי הילווה 15 לא"י לקניית מצרכי מזון בסיסיים מלוא העגלה. הכל הועמס לרכבת וחלוצי המושב הצליחו להשפיע על נהג הרכבת (כרוך בבקשיש) לעצור אחרי תחנת שמאם (כפר יהושע) ובזריזות זרקו את קרשים וחומרי הבניין המעטים , לוחות וקרשים למקום ששיערו שהוא המקום שמיועד למושב. בו ביום ולמחרתו הקימו צריף גדול. ב-11 במרס ( שבועיים לפני ליל הסדר ) עלו על הקרקע רק הגברים , בלי הנשים והמשפחה. היתה הרגשת סיפוק גדולה מהמעמד, אך הגשם היורד והשממה מסביב דיכאו אותם עד שסבא פתח במזמורי פסח. לסבא היה קול עמוק , צלול ורם , החברים הצטרפו אליו ומצב הרוח התעלה למרומים.
וזאת רשימת המתיישבים הראשונים:
וזאת רשימת המתיישבים הראשונים:
פרייברגר בן ציון ורחל הגיע בהיותו בן 48 והיא בת 46. הם הגיעו עם 4 בנים בוגרים : מרדכי , גיזו אנדור ולוצי
פרייברגר בן ציון ורחל הגיע בהיותו בן 48 והיא בת 46. הם הגיעו עם 4 בנים בוגרים : מרדכי , גיזו אנדור ולוצי
רוטנשטיין אברהם הגיע בן 29 , לאחר הגעתו התחתן .
רוטנשטיין אברהם הגיע בן 29 , לאחר הגעתו התחתן .
חונוביץ' יעקב ושרה, הגיע בהיותו בן 40 והיא בת 35. משפחה עם 3 ילדים משה בן 10 יונה בן 3 ויוסף בן שנתיים.
חונוביץ' יעקב ושרה, הגיע בהיותו בן 40 והיא בת 35. משפחה עם 3 ילדים משה בן 10 יונה בן 3 ויוסף בן שנתיים.
אקרמן מאיר ורחל, הגיע בהיותו בן 51 והיא ואשתו בת 51 , הוא נפטר ב- 29. לא ידוע על צאצאים.
אקרמן מאיר ורחל, הגיע בהיותו בן 51 והיא ואשתו בת 51 , הוא נפטר ב- 29. לא ידוע על צאצאים.
לוי שלמה ומלכה, הגיע בהיותו בן 50 אב לשני בנים וזאת אשתו השניה. הוא נפטר ב- 31'. ואשתו נשארה בכפר.
לוי שלמה ומלכה, הגיע בהיותו בן 50 אב לשני בנים וזאת אשתו השניה. הוא נפטר ב- 31'. ואשתו נשארה בכפר.
ורטהיימר אהרון ושרה הגיע בהיותו בן 63 והיא בת 59. הגיעו לכפר ללא ילדים הגיעו לארץ ב-1920 עם בנם ומשפחתו.
ורטהיימר אהרון ושרה הגיע בהיותו בן 63 והיא בת 59. הגיעו לכפר ללא ילדים הגיעו לארץ ב-1920 עם בנם ומשפחתו.
ויינר יצחק ופרומה הגיע בהיותו בן 30 בערך עם 3 ילדים. עלה לארץ ב- 1909 בתור נער והיה בארגון "השומר".
ויינר יצחק ופרומה הגיע בהיותו בן 30 בערך עם 3 ילדים. עלה לארץ ב- 1909 בתור נער והיה בארגון "השומר".
סימון ינקו הגיע עם אשתו וילדים.
סימון ינקו הגיע עם אשתו וילדים.
כמו כן הגיעו:
כמו כן הגיעו:
אברמוביץ'
אברמוביץ'
שמואלביץ'
שמואלביץ'
מילר
מילר
רוסטוקר
רוסטוקר
רנצלר
רנצלר
ברקוביץ'
ברקוביץ'
יעקובוביץ'
יעקובוביץ'
שאין פרטים אודותם.
שאין פרטים אודותם.
תיכנון הכפר הופקד בידי האדריכל ריכרד קאופמן שתיכנן צורתם של ישובים רבים בארץ באותה תקופה, כמו את נהלל וכפר יהושע.
תיכנון הכפר הופקד בידי האדריכל ריכרד קאופמן שתיכנן צורתם של ישובים רבים בארץ באותה תקופה, כמו את נהלל וכפר יהושע.
בפסיפס שנבנה בכפר יהושע לציון מפעלו, רשומים 50 ישובים מתוך 130 שתוכננו על ידי ריכרד קאופמן, וביניהם גם כפר ברוך
בפסיפס שנבנה בכפר יהושע לציון מפעלו, רשומים 50 ישובים מתוך 130 שתוכננו על ידי ריכרד קאופמן, וביניהם גם כפר ברוך
צולם ב- 2010
צולם ב- 2010
יתכן ששרטוט זה הוא פרי תיכנונו, ואילו המתיישבים הראשונים שיבצו את שמם במגרשים שבמפה
יתכן ששרטוט זה הוא פרי תיכנונו, ואילו המתיישבים הראשונים שיבצו את שמם במגרשים שבמפה
המפה באדיבות נירה רווה
המפה באדיבות נירה רווה
את העליה לקרקע בקיץ 1927 תיאר בועז רביוב ז"ל בן ה- 7 :
את העליה לקרקע בקיץ 1927 תיאר בועז רביוב ז"ל בן ה- 7 :
"אני ומשפחתי הגענו לכפר יהושע ברכבת . מכפר יהושע נסענו בעגלה למקום ההתיישבות הארעי של המושב ליד הואדי, בקרבת מסילת הברזל. נסענו במרחבי העמק, לא ראיתי לא עץ ולא שיח, מישור יבש, זה היה בקיץ. פניה של אמא היו מודאגות מאד וכל הזמן שאלה :" איפה זה ? איפה זה ?" ואבא הרגיע :" עוד מעט נגיע, עוד מעט נגיע" הגענו למקום שהיו בו אוהלים ואבא אמר :" זה פה !" פניה של אמא התכרכמו, להתחיל חיים במקום שומם וזר ?"
"אני ומשפחתי הגענו לכפר יהושע ברכבת . מכפר יהושע נסענו בעגלה למקום ההתיישבות הארעי של המושב ליד הואדי, בקרבת מסילת הברזל. נסענו במרחבי העמק, לא ראיתי לא עץ ולא שיח, מישור יבש, זה היה בקיץ. פניה של אמא היו מודאגות מאד וכל הזמן שאלה :" איפה זה ? איפה זה ?" ואבא הרגיע :" עוד מעט נגיע, עוד מעט נגיע" הגענו למקום שהיו בו אוהלים ואבא אמר :" זה פה !" פניה של אמא התכרכמו, להתחיל חיים במקום שומם וזר ?"
נוצר צורך דחוף להוסיף מתיישבים להתיישבות החדשה. אל הסתדרות הספרדים העולמית הגיעה שמועה שיש התיישבות בעמק ולהם היתה דרישה מימים ימימה לעלות להתיישבות שלא נענתה, אבל עכשיו היתה להם הזדמנות. נמצא להם מליץ יושר, מורה מזכרון יעקב בשם אברהם אבן צור, אדם משכיל שהיה הדובר של הקבוצה הספרדית. תקציבי הסוכנות היהודית היו דלים ביותר באותה תקופה וההצטרפות של הסתדרות הספרדים הבטיחה גם הזרמת תקציבים ממקור נוסף. קבוצה גדולה של יהודים קווקזים שהיו ותיקים בארץ ועסקו בחקלאות במושבות החקלאיות. אברהם אבן צור הצליח להשפיע ובלחץ התאחדות הספרדים העולמית להעלות קבוצה של ספרדים. היו ביניהן שתי משפחות מכורדיסטן, היו םקווקזים, היו בולגרים היה תורכי. בקיץ 1927 הצטרפו המשפחות הספרדיות במוצאן, אל המתיישבים הרומני
נוצר צורך דחוף להוסיף מתיישבים להתיישבות החדשה. אל הסתדרות הספרדים העולמית הגיעה שמועה שיש התיישבות בעמק ולהם היתה דרישה מימים ימימה לעלות להתיישבות שלא נענתה, אבל עכשיו היתה להם הזדמנות. נמצא להם מליץ יושר, מורה מזכרון יעקב בשם אברהם אבן צור, אדם משכיל שהיה הדובר של הקבוצה הספרדית. תקציבי הסוכנות היהודית היו דלים ביותר באותה תקופה וההצטרפות של הסתדרות הספרדים הבטיחה גם הזרמת תקציבים ממקור נוסף. קבוצה גדולה של יהודים קווקזים שהיו ותיקים בארץ ועסקו בחקלאות במושבות החקלאיות. אברהם אבן צור הצליח להשפיע ובלחץ התאחדות הספרדים העולמית להעלות קבוצה של ספרדים. היו ביניהן שתי משפחות מכורדיסטן, היו םקווקזים, היו בולגרים היה תורכי. בקיץ 1927 הצטרפו המשפחות הספרדיות במוצאן, אל המתיישבים הרומני
מתוך ספרו של בעז רביוב :
מתוך ספרו של בעז רביוב :
המייסדים הראשונים של כפר ברוך היו מרומניה שחיו בתחילה באוהלים ובצריף אחד וחיו בפחד מהתנפלויות הבדואים. המתיישבים הראשונים היו מעטים ובלחץ ההתאחדות הספרדית בהנהלה הציונית צורפו אליהם יהודים מבולגריה, כורדיסטאן , טורקיה, מהאי קרים ויהודים הרריים מקוקז ובודדים מארץ ישראל. עם הצטרפותם של אלה נועד הישוב להיות ישוב של יהודים ספרדים וקיבל עזרה כספית מטעם ההסתדרות הספרדית הציונית העולמית. רוב מניין התושבים היו מעולי הקווקז ומתוך 17 המשפחות הראשונות שהתנחלו במקום ב- 1926 היו 9 משפחות מבני העולים ההרריים של הקווקז , ואלה שמותיהם: שאול שאולוב , רבא אברמוב, חיים אגרונוב , שאול רביוב , שמעיה נתנוב , צדקי צדקיאלוב , יונתן אפריימוב , מאיר דדשוב וזבולון יעקובוביץ'
המייסדים הראשונים של כפר ברוך היו מרומניה שחיו בתחילה באוהלים ובצריף אחד וחיו בפחד מהתנפלויות הבדואים. המתיישבים הראשונים היו מעטים ובלחץ ההתאחדות הספרדית בהנהלה הציונית צורפו אליהם יהודים מבולגריה, כורדיסטאן , טורקיה, מהאי קרים ויהודים הרריים מקוקז ובודדים מארץ ישראל. עם הצטרפותם של אלה נועד הישוב להיות ישוב של יהודים ספרדים וקיבל עזרה כספית מטעם ההסתדרות הספרדית הציונית העולמית. רוב מניין התושבים היו מעולי הקווקז ומתוך 17 המשפחות הראשונות שהתנחלו במקום ב- 1926 היו 9 משפחות מבני העולים ההרריים של הקווקז , ואלה שמותיהם: שאול שאולוב , רבא אברמוב, חיים אגרונוב , שאול רביוב , שמעיה נתנוב , צדקי צדקיאלוב , יונתן אפריימוב , מאיר דדשוב וזבולון יעקובוביץ'
גם בקבוצה הזאת, היו מעט מאד צעירים, היו בעלי משפחות , גם ברוכות ילדים, ואנשים מבוגרים מאד
גם בקבוצה הזאת, היו מעט מאד צעירים, היו בעלי משפחות , גם ברוכות ילדים, ואנשים מבוגרים מאד
שאולוב שאול ובנו , הגיע בהיותו בן 47 והיא בת 46. הגיעו עם 3 ילדים , 2 בוגרות נותרו נשואים בקווקז, עלו לארץ ב- 1918.
שאולוב שאול ובנו , הגיע בהיותו בן 47 והיא בת 46. הגיעו עם 3 ילדים , 2 בוגרות נותרו נשואים בקווקז, עלו לארץ ב- 1918.
אברמוב רבא ורות הגיע בהיותו בן 48 והיא בת 44. הגיעו עם 4 בוגרים בנם נפטר ממלריה בן 22 ונכד קטן נפטר בשנת 48' מעקיצת דבורים .
אברמוב רבא ורות הגיע בהיותו בן 48 והיא בת 44. הגיעו עם 4 בוגרים בנם נפטר ממלריה בן 22 ונכד קטן נפטר בשנת 48' מעקיצת דבורים .
חיים הכהן – אין פרטים
חיים הכהן – אין פרטים
רביוב שאול ושרה הגיע בהיותו בן 32 והיא בת 30. הגיעו עם 2 ילדים . עלה לארץ ב- 1908 בתור ילד.
רביוב שאול ושרה הגיע בהיותו בן 32 והיא בת 30. הגיעו עם 2 ילדים . עלה לארץ ב- 1908 בתור ילד.
נתנוב שמעיה הגיע בהיותו בן 47 עלו עם 9 ילדים והאחרון נולד בכפר ונפטר מכת חום , כנראה. עלה לארץ ב- 1897
נתנוב שמעיה הגיע בהיותו בן 47 עלו עם 9 ילדים והאחרון נולד בכפר ונפטר מכת חום , כנראה. עלה לארץ ב- 1897
צדקיאלוב צדקיאל ואבישג השונמית הגיע בהיותו בן 34 ואשתו בת 26. הגיעו עם בת אחת קטנה. עלו לארץ בערך ב- 1920
צדקיאלוב צדקיאל ואבישג השונמית הגיע בהיותו בן 34 ואשתו בת 26. הגיעו עם בת אחת קטנה. עלו לארץ בערך ב- 1920
אפריימוב יונתן וזינה הגיע בן בהיותו 57 והיא בת 43. הגיע עם 3 ילדים בוגרים, עלה לארץ פעמיים, פעם ראשונה ב- 1910 ופעם שניה ב- 1917
אפריימוב יונתן וזינה הגיע בן בהיותו 57 והיא בת 43. הגיע עם 3 ילדים בוגרים, עלה לארץ פעמיים, פעם ראשונה ב- 1910 ופעם שניה ב- 1917
דדשוב מאיר ובת ציון הגיע בהיותו בן 38 והיא בת 27. הגיעו עם 3 בנות , עלו לארץ בערך ב-1924.
דדשוב מאיר ובת ציון הגיע בהיותו בן 38 והיא בת 27. הגיעו עם 3 בנות , עלו לארץ בערך ב-1924.
זבולון יעקובוביץ'
זבולון יעקובוביץ'
ואלה שלא היו מהקווקז ההררי:
ואלה שלא היו מהקווקז ההררי:
גבאי שמעון וסולטנה הגיע בהיותו בן 30 והיא בת 27. הגיעו עם 3 ילדים. עלו לארץ ב- 1922
גבאי שמעון וסולטנה הגיע בהיותו בן 30 והיא בת 27. הגיעו עם 3 ילדים. עלו לארץ ב- 1922
אברהם הררי,הגיע בהיותו בן 62. הגיע אלמן עם 10 ילדים , חלקם בוגרים כבר. עלה ארצה עם אשתו והילדים ב- 1921 בערך.
אברהם הררי,הגיע בהיותו בן 62. הגיע אלמן עם 10 ילדים , חלקם בוגרים כבר. עלה ארצה עם אשתו והילדים ב- 1921 בערך.
מליקוב – אין פרטים.
מליקוב – אין פרטים.
מזרחי אליהו וטובה הגיע בהיותו בן 26 והיא בת 21 עם שני ילדים קטנים
מזרחי אליהו וטובה הגיע בהיותו בן 26 והיא בת 21 עם שני ילדים קטנים
מזרחי שמשון הגיע בהיותו בן 17
מזרחי שמשון הגיע בהיותו בן 17
חובש ניסים שהגיע כבחור צעיר ורווק.
חובש ניסים שהגיע כבחור צעיר ורווק.
המשפחות הקווקזיות באדיבות יונה הררי
המשפחות הקווקזיות באדיבות יונה הררי
וכך כותב מרדכי פרייברגר ז"ל
וכך כותב מרדכי פרייברגר ז"ל
"ב- 1927 הגיעו טרקטורים מ"הקרן הקיימת" והתחילו לחרוש את כל השטחים שהיו עד אז לא מעובדים. כל האדמות, מהקישון-פסי הרכבת עד 4 קילומטר לפני עפולה היו בור.
"ב- 1927 הגיעו טרקטורים מ"הקרן הקיימת" והתחילו לחרוש את כל השטחים שהיו עד אז לא מעובדים. כל האדמות, מהקישון-פסי הרכבת עד 4 קילומטר לפני עפולה היו בור.
הם קודם כל חרשו את כל השטח, אחר כך באו מודדים ואז הקימו את הישובים. לאחר המדידות בכפר ברוך היו שתי קבוצות של מתיישבים, ספרדים ורומנים. באו מההנהלה הציונית, וכך משום שהיתה דרך באמצע הכפר, חילקו. מצד פסי הרכבת התיישבו הרומנים ומצד הקישון הספרדים."
הם קודם כל חרשו את כל השטח, אחר כך באו מודדים ואז הקימו את הישובים. לאחר המדידות בכפר ברוך היו שתי קבוצות של מתיישבים, ספרדים ורומנים. באו מההנהלה הציונית, וכך משום שהיתה דרך באמצע הכפר, חילקו. מצד פסי הרכבת התיישבו הרומנים ומצד הקישון הספרדים."
מרדכי פרייברגר ז"ל
כל משפחה קיבלה 22 דונם על יד הבית. את שאר האדמות חילקו לחלקות, מכיוון שטיב הקרקע אינו שווה בכל המקומות. וכך ישנן חלקות א' וחלקות ב' עד חלקות ו', ועשו הגרלה כדי לחלק באופן שווה את האדמות.
כל משפחה קיבלה 22 דונם על יד הבית. את שאר האדמות חילקו לחלקות, מכיוון שטיב הקרקע אינו שווה בכל המקומות. וכך ישנן חלקות א' וחלקות ב' עד חלקות ו', ועשו הגרלה כדי לחלק באופן שווה את האדמות.
"לא היה בכפר ברוך תקנון. היה בא מדריך מטעם ההנהלה הציונית, היה אומר מה לזרוע וכו'. כל אחד עשה לפי מיטב הבנתו. בהתחלה כל משק קיבל פרד או פרדה, עבדו יחד שני משקים בזוג פרדות, הרוב היו פרדות. כל משק קיבל מההנהלה הציונית 500 לירות שטרלינג כתקציב. בשנה הראשונה קבלו גם פתק ל"משביר לצרכן" לצרכי קיום. יותר מאוחר כל אחד קיבל פרה אחת , אחרי שנה פרה ביירותית מעורבת. היתה פרה כזו מגיעה ל- 5-6 ליטר חלב ביום. קיבלו תקציב בהדרגה , להקמת רפת , סכום ידוע , לבניה עצמית."
"לא היה בכפר ברוך תקנון. היה בא מדריך מטעם ההנהלה הציונית, היה אומר מה לזרוע וכו'. כל אחד עשה לפי מיטב הבנתו. בהתחלה כל משק קיבל פרד או פרדה, עבדו יחד שני משקים בזוג פרדות, הרוב היו פרדות. כל משק קיבל מההנהלה הציונית 500 לירות שטרלינג כתקציב. בשנה הראשונה קבלו גם פתק ל"משביר לצרכן" לצרכי קיום. יותר מאוחר כל אחד קיבל פרה אחת , אחרי שנה פרה ביירותית מעורבת. היתה פרה כזו מגיעה ל- 5-6 ליטר חלב ביום. קיבלו תקציב בהדרגה , להקמת רפת , סכום ידוע , לבניה עצמית."
מרדכי פרייברגר ז"ל
"מים היו רק לשתיה. ב- 1928, ליד הכפר הערבי ווראקני חפרו באר ומצאו 2 וחצי קוב מים לשתיה. לפני זה קבלנו מי שתיה מתחנת הניסיונות. העברנו צינור אל טנקר וכל אחד לקח שם מים. צינורות- ראשית צינור לאורך כל הכפר, העמידו ברז אחד משותף ל- 4 משפחות. זה היה ב- 1928. יותר מאוחר כל אחד העביר בעצמו מים לחצר. ב- 1931-32 חפרו באר בתוך הכפר ומצאו 12 קוב מים לשעה. אז הקימו את מגדל המים והעבירו צינורות לכל בית. "
"מים היו רק לשתיה. ב- 1928, ליד הכפר הערבי ווראקני חפרו באר ומצאו 2 וחצי קוב מים לשתיה. לפני זה קבלנו מי שתיה מתחנת הניסיונות. העברנו צינור אל טנקר וכל אחד לקח שם מים. צינורות- ראשית צינור לאורך כל הכפר, העמידו ברז אחד משותף ל- 4 משפחות. זה היה ב- 1928. יותר מאוחר כל אחד העביר בעצמו מים לחצר. ב- 1931-32 חפרו באר בתוך הכפר ומצאו 12 קוב מים לשעה. אז הקימו את מגדל המים והעבירו צינורות לכל בית. "
מרדכי פרייברגר ז"ל
מתוך ספרו של בעז רביוב :
מתוך ספרו של בעז רביוב :
בשנת 1928 חיו בכפר 84 נפשות בני ההרריים ומנו 47 נפשות , 11 נפשות מבני בולגריה, 11 נפשות מבני כורדיסטאן , 6 נפשות מבני טורקיה , 5 נפשות מבני קרים ו4 משפחות מבני ארץ ישראל. כולם שותפים לגורל. עם השנים הצטרפו אליהם מתיישבים נוספים , מספרם של הרומנים .הלך ופחת
בשנת 1928 חיו בכפר 84 נפשות בני ההרריים ומנו 47 נפשות , 11 נפשות מבני בולגריה, 11 נפשות מבני כורדיסטאן , 6 נפשות מבני טורקיה , 5 נפשות מבני קרים ו4 משפחות מבני ארץ ישראל. כולם שותפים לגורל. עם השנים הצטרפו אליהם מתיישבים נוספים , מספרם של הרומנים .הלך ופחת
את מגדל המים הקימו במרכז הכפר
את מגדל המים הקימו במרכז הכפר
בריקודים מסביב למגדל בחנוכת מגדל המים באדיבות דני חובש הבאר הראשונה ששירתה את הכפר עד 1950 צולם ב 2010
בריקודים מסביב למגדל בחנוכת מגדל המים באדיבות דני חובש הבאר הראשונה ששירתה את הכפר עד 1950 צולם ב 2010
"כשהגיעו המתיישבים הראשונים לכפר ברוך, היה שם עדיין כפר קטן בשם וורקאנייה, שהיו עובדי אדמה שלא שלהם, אלא של בעל אדמות עשיר. הם גרו בבתים פשוטים עם חומת אבנים מסביבם. הם פחדו מהמתיישבים ולא עשו בעיות, ובשנת 1929 פינו אותם, כ- 20 משפחות לאבו שושה. כשעזבו את הכפר נשארה חומת האבנים. המתיישבים פירקו אותה והשתמשו באבנים להכנת דרך אל תחנת הרכבת."
"כשהגיעו המתיישבים הראשונים לכפר ברוך, היה שם עדיין כפר קטן בשם וורקאנייה, שהיו עובדי אדמה שלא שלהם, אלא של בעל אדמות עשיר. הם גרו בבתים פשוטים עם חומת אבנים מסביבם. הם פחדו מהמתיישבים ולא עשו בעיות, ובשנת 1929 פינו אותם, כ- 20 משפחות לאבו שושה. כשעזבו את הכפר נשארה חומת האבנים. המתיישבים פירקו אותה והשתמשו באבנים להכנת דרך אל תחנת הרכבת."
אברהם רוטנשטיין ז"ל
אברהם רוטנשטיין ז"ל
בשנת 1929 הוחלט לעשות רגולציה של מי הקישון כדי למנוע הצפות של השדות. זאת היתה עבודה בשכר, ועבדו בזוגות , אחד חופר את האדמה והשני מעמיס על המריצה. בין העובדים היה גם בנו הבכור של רבא אברמוב, בנימין, שאחרי יומיים של עבודה חש ברע, ותוך מספר ימים נפטר ממלריה.
בשנת 1929 הוחלט לעשות רגולציה של מי הקישון כדי למנוע הצפות של השדות. זאת היתה עבודה בשכר, ועבדו בזוגות , אחד חופר את האדמה והשני מעמיס על המריצה. בין העובדים היה גם בנו הבכור של רבא אברמוב, בנימין, שאחרי יומיים של עבודה חש ברע, ותוך מספר ימים נפטר ממלריה.
למחרת , ל' בתמוז תרפ"ט הופיעה ידיעה בעיתון:
למחרת , ל' בתמוז תרפ"ט הופיעה ידיעה בעיתון:
חלוקת המשקים בין המתיישבים הראשונים
חלוקת המשקים בין המתיישבים הראשונים
Page updated
Google Sites
Report abuse