סקירה על מצבו של הכפר בסוף 1930

ב-14.12.1930 התפרסמה ב"הארץ" כתבה ממצה על כפר ברוך.

(היא מובאת כאן במלואה וכלשונה. סיכום מצבו של הכפר במלאת 4 שנים לקיומו.)

למצב המחלבה

מצבו של ענף החלב בכפר ברוך עדיין ירוד כשהיה בשתי השנים הראשונות לקיום המושב, מספר הפרות שבידי המתיישבים בראשית תרצ"א הוא חמישים וארבע, בהן רק עשר פרות גזעיות ועשר מעורבות, השאר- פרות ערביות רגילות שחלבן מועט.לא כל המתיישבים שווים במספר בהמות החלב, לעשרת המתיישבים הראשונים מיוצאי רומניה שתי פרות לכל אחד, גזעית ומעורבת,אך לשבעה עשר המתיישבים מבני העדות המזרחיות וחמישה מהמתיישבים מיוצאי רומניה שהתנחלו רק בראשית תר"ץ יש רק פרה ערבית אחת. לכך יש להוסיף, שאחד עשר מהמתיישבים מהעדות המזרחיות רכשו את הפרות היחידות שברשותם רק לפני שני חדשים, מכל האמור למעלה נקל להבין , שכמות החלב המסופקת מאת הפרות ביום היא מועטת מאד.

המארס ש.ז. נעשה נסיון לפתוח מחלבה במקום. בחדשים מארס ואפריל הגיעה כמות החלב ביום לשישים ליטר, אחר כך הלכה ונתמעטה עד שהגיעה לי"ח ליטר ליום , ומכיון שההוצאות עלו עד לשבעה עשר מא"י הליטר היה הכרח לסגור את המחלבה, ומאז היא לא נפתחת עוד.

כיום מספיק החלב המועט אך בקושי לצרכי המתיישבים. מהם קשה במיוחד מצבם של אלה שרכשו להם פרה ערבית בלבד, מפני שהכמות הניתנת אינה מספיקה אף לצרכי כלכלת בני ביתם, שמספרם גדול, (בפרט מבני העדות המזרחיות) . מלבד חוסר בבהמות חלב מורגש מחסור גם מזון מרוכז, דבר המשפיע לרעה על התקדמות הענף הזה.

גידול ירקות

מחוסר מים לא היתה שום אפשרות למתיישבים לטפל עד עתה בגידול ירקות. מסבה זו אין גם חצי ירק לכלכלת הבהמה והעוף.

שאלת המים

שאלת המים בכפר ברוך אף היא עדיין לא נפתרה. לפי שעה מקבל המושב את המים הדרושים לו לשתיה מן הבאר שנקדחה על ידי הקרן הקיימת לפני שנים אחדות סמוך לוואראקאני, המספיקה מים בשיעור מטר וחצי לשעה. לשם הספקת המים הותקנו במושב ברזים שמהם מובאים המים אל החצרות. הואיל ומי הבאר האמורה אינם מספיקים אף לגידולי שלחין במידה המצומצמת ביותר, נעשו במשך הזמן כמה נסיונות למצוא מים בסביבות המושב. נעשו נסיונות בקדיחת באר בתל טורה , ממערב לכפר ברוך, אך מים לא נמצאו. באבגוסט ש.ז. הוחל בקדיחת באר באתר המגרשים הצבוריים שבחלק המערבי של המושב. וסוף סוף נמצאו מים בעומק שלושים וחמישה מטר. לפי הבדיקות שנעשו מגיעה כמות המים שבבאר זו לשנים עשר מטר מעוקבים לשעה, אך מקוים שכמות זו עוד תגדל. על כל פנים גם לאחר שיתחילו לשאוב מים מבאר זו יוכלו תושבים להשקות בערך רק דונם אחד מאדמתם לשם גידולי שלחין. המים הראשונים שנשאבו מן הבאר היה בהם משהו מטעם "קיראמיט" , אבל הבדיקות הוכיחו, שאפשר יהיה להשתמש בהם גם לשתיה בשעת הצורך. דרישת המושב היתה שעתה , עם מציאת המים בבאר החדשה , יושם סוף סוף קץ לעניין המתיישבים , שמחוסר נים לא יכלו לגדל ירקות אף במדה הפחותה ביותר ( ומשום כך הוכרחו לקנות ירקות בכסף מלא). הקרן הקיימת צריכה בהקדם להתקין בריכה לרכוז ולהניח צנורות להביא את המים אל המגרשים.

כפר ברוך (מאת סופרנו בעמק)

שאלת הבניינים

מלבד עשרים וחמש הרפתים, שהוקמו בכפר ברוך בשנים הראשונות לקיומו , יגמר בקרוב בניין חמש רפתים נוספות. לכשיגמר בנין רפתים אלו יהיו לכל המתיישבים רפתים בנויים ביטון.

מן הבנינים הצבוריים הולך ונבנה בית הספר . הבית יבנה ביטון ויהיו בו ארבעה חדרים וחדרי שימוש. הוא יעלה בסך 800 לא"י ובנינו יגמר בסוף יאנואר. העבודה נעשית על ידי המשרד הקבחני , שעל י.מ.פ.ה שלו נמסר גם בניין חמש הרפתים האמורות. הכסף הדרוש לכך נלקח מתרומה של אלף לא"י שנתנה מאת נדבו מרומניה, שהוא ברשותה של המחלקה להתיישבות. מלאכת הבניין התחילה בחודש ספטמבר, ומשום כך לא היה הבית מוכן לראשית שנת הלימודים, ולפי שעה ממשיך המוסד את קיומו בצריף.

שאלת הצריפים, המשמשים דירות למתיישבים, היא גם שאלה חמורה וכואבת מאד,במשך שנות קיומו של המושב לא הוקם כאן אף בנין אחד, וכל המתיישבים דרים זה ארבע שנים בצריפים, שברובם הגדול רעועים, ואינם ראויים עוד לשמש בתי דירה. ולא זה בלבד, הצפיפות בצריפים אלה היא גדולה עד ללא נשוא. למחצית המתיישבים יש צריף של חדר אחד, שבו דרה כל המשפחה (לעיתים קרובות מחמש עד שבע נפשות). ואשר למצב הצריפים, יש להזכיר עובדה זו: בתחילת הקיץ שעבר נשלח מהנדס מטעם המחלקה להתיישבות אל המושב , כדי לראות במקום המעשה לאילו תיקונים זקוקים הצריפים, והנה בקר השליח בכמה מהם התברר לו מיד, שהם רעועים במדה כזו שאינם ראויים עוד לשמש דירות. ובא לידי מסקנה שמגוחך בכלל לחשוב על תקון "הבניינים" האלה. בכמה מן הצריפים אין תקרה הראויה לשמה., באחרים – הקירות סדוקים , ויש גם כאלה שאין בהם רצפה כלל. לדעת המומחה יש רק שתי דרכים לפתרון שאלת הדירות במושב – או לבנות בתים מביטון או להקים צריפים חדשים. כפי הנראה לא ראתה המחלקה להתיישבות צורך לעצמה לקבל לפי שעה אחת מן ההצעות שהוצעו לה מאת המומחה שלה , לעומת זה קבלה, כנראה את ההצעה השלילית שלו, היינו שלא כדאי עוד להשקיע סכומים נוספים ב"בנינים" הקיימים. גם השנה לא נקצבו שום סכומים לתיקון הצריפים הרעועים, כתוצאה מכך סובלים המתיישבים גם בשנה זו , כמו שהורגלו לכך גם בשנים עברו בעונת הגשמים והרוחות.

לפרשת סבל זו , יש להוסיף, כי בשעה שהוקמו הצריפים הקיימים בשעת עלית המתיישבים לכפר ברוך בתרפ"ז, הביע מדריך המחלקה להתיישבות ח' גפנר את דעתו שלא כדאי להשקיע סכומים הנוגעים להקמת צריפים טובים , הואיל ובדעת המחלקה לגשת בקרוב לבנין בתים במושב. וה"בקרוב" הזה נמשך זה כמה שנים והתוצאה היא שהצריפים הרעועים שאף בשעת הקמתם לא היו טובים ביותר, במקומם עומדים.

עד כמה אין הצריפים האלה ראויים לשמש דירה לבני אדם מן הבחינה הסניטרית, תעיד העובדה , שרופא "קופת חולים" , הנותן את העזרה הרפואית למושב קובל מרה על מצב הבריאות הגרוע והמצב הסאניטרי הירוד שנגרמו על ידי הצריפים, אך שומע אין לו , וזו רעה חולה, שלפי המצב של עכשיו אין לראות אף מתי יגשו סוף סוף לבנין בתים כאן.

השאלה על תחנת מסלת הברזל

גם בני המושב כבני המשקים הסמוכים קובלים על חוסר תחנה מסודרת ופסים נוספים בתחנת מסלת הברזל לשם פריקת קרונות משא והטענתם. בני המקום מטעימים , כי מלבד המושב משמשת תחנת כפר ברוך עד חמש נקודות בסביבותיו (קבוצות שרונה ושרון, גבת, שריד ותחנת הנסיונות). מפני חוסר פסים נוספים לקרונות המשא נשלחות רוב הסחורות לתחנת כפר יהושע , ומשם הן מובלות בעגלות , דבר הכרוך בהוצאות יתרות וביטול זמן . כדאי שהנהלת מסלות הברזל תתן דעתה למלא צורך זה ובפרט שההכנסה מתחנת כפר ברוך תוכל על ידי כך לעלות בהרבה.

תקציבי תר"ץ ותרצ"א

תקציב המושב הגיע אשתקד לסכום של 3200 לא"י ( במספרים עגולים) . " חלק הארי" שבתקציב זה נבלע כמובן על ידי ההון החוזר בסכום של 1956 לא"י לבניינים 380 לא"י ( בנין חמש הרפתים), בהמות חלב ועבודה – 396 לא"י , כלי עבודה – 202 לא"י, מטעים 34 לא"י , הכשרת קרקעות – 189 לא"י , שונות 62 לא"י. מן התקציב הנזכר הוצאו, איפוא רק 40 למאה להשקעות במשקים , דבר שלא היה בו , כמובן , לחזק את מצבם הכלכלי של המתיישבים .

תקציב תרצ"א נקבע בסכום של 4046 לא"י , זה משתתפת המחלקה התיישבות בסך ??? לא"י העודף שנשאר במחסנים מאשתקד נע 1160 לא"י לערך ומצדם נדרשים המתיישבים להתחייב בשטרות שיסולקו בעונת הגורן בסכום 1180 לא"י. תקציב השנה כולל הסכומים להוצאות אלו :כלכלה , קמח, תשלום מסים , הספקה לבהמות , בהמות לגידול , מיקח זרעים , מיקח זבל כימי , מיקח בהמות עבודה נוספות ועוד. חוץ מזה מבטיחה המחלקה לבנות השנה את י"ז הלולים החסרים ולתקן לט"ו הצריפים הרעועים ביותר. במילים אחרות , תקציב זה נועד למלא רק את הצרכים הכרחיים ביותר של המושב בשנה זו. אולם ," הצרה" העיקרית שבתקציב זה היא דרישת המחלקה להתיישבות , שהמתיישבים יתחייבו בשטרות , לסלק את הסכום 1200 לא"י בקירוב בסוף השנה . דבר זה פירושו , שכבר מעתה משתעבד היבול למחלקה להתיישבות , מכל הגורן לא ישאר למתיישבים ולא כלום. דעת המתיישבים היא, כי לאחר כל התלאה שבאה עליהם עד עתה, ובפרט לאחר התוצאות ה"מזהירות" של תר"ץ , אי אפשר לדרוש מהם דבר כזה. רוב המתיישבים (20) עומדים בתוקף על דעתם שלא לחתום על השטרות ורק שנים עשר מהם מסכימים לכך , כנראה אין ברירה. לפי שעה , בשל סירוב הרטב חהיענות לדרישה בדבר השטרות, מעכבת המחלקה את הסכומים , שנועדו למילוי הצרכים התכופים וההכרחיים של השעה לכל המתיישבים, ואת המצוקה השוררת בגלל זה במושב אין לתאר בדברים.

לכך יש להוסיף שלפי החלטת המחלקה להתיישבות הרי חמשת המתיישבים הרומנים, שהתנחלו בכפר ברוך לפני שנתיים, יקבלו מהתקציב השנה רק את הסכום הדרוש למיקח זרעים והספקה לבהמות. מצבם של אלה קשה עוד ממצב שאר המתיישבים . מתיישבים אלה קובלים מרה על המחלקה ומציינים שפקידה הראשי ה' ב. לא ראה חובה לעצמו אפילו לקבל אחד משליחי חמשת המתיישבים הנזכרים, שבא לתנות בפניו את משאלותיהם.. לא זו בלבד, מהמחלקה הנזכרת הודיעו לצעירים האלה , שזה שנים אחדות השקיעו מאמצים רבים , כדי להאחז בכפר ברוך- שהרשות בידם לעזוב את המושב...

מכל הפרטים , שנמסרו למעלה ובמכתבי הראשון , ("הארץ" מיום כ'ד בכסלו) יש לראות , שמצב המתיישבים בראשית השנה החמישית להיווסדו הוא עגום עד למאד. תוצאות העבודה של השנה שעברה , היחס מצד המוסד המיישב למקום זה , שעד עתה עדיין לא ניגש ברצינות לבסס אף אחד מן הענפים , שמהם היו המתנחלים צריכים להתקיים ( מה שעתה המחלקה לפיתוח ענפי המחלבה וגידול העופות – על כך סופר במכתב הראשון), ולבסוף – הדרישות בדבר ההתחייבות על ידי שטרות – כל אלה דיכאו את רוח המתיישבים. ואין פלא התחילה כבר תנועת עזיבה במקום. במשך הזמן האחרון עזבו שלושה מתיישבים את המושב ועוד כמה עומדים ללכת בעקבותיהם.

שאלות יום יום אלו , המטרידות עתה את המתיישבים , דחו מפניהם לפי שעה את השאלה העיקרית העומדת בפני המתיישבים , מן היום הראשון לעלייתם על אדמת כפר ברוך, והיא – עניין הביסוס , שרק מעט מאד נעשה מאת המוסדות המיישבים להגשימו. לדעת ועד המושב צריכה המחלקה להתיישבות לספק למתיישבים דברים אלה לשם ביסוסם המוחלט : בניין שני רפתים לשני מתיישבים ,שעדיין לא נבנו בשבילם הרפתים , בניין מתבנים ( עד עתה מתגולל התבן בחוץ מחוסר מתבנים ), הוספת פרות ( בפרט לאלה שיש להם רק אחת ), בניין מזוות לתבואות , גידור החצרות , בניין מחלבה , המצאת כלי העבודה החסרים , הכשרת שטח של דונם אחד לפחות לכל מתנחל לשם הגדלת שטח מטעי הגפנים ומתן אפשרות לחמשת המתיישבים לנטע כרם. וכל זה , מלבד בניין שבעה עשר הלולים החסרים , בניין הבתים ופתרון שאלת המים. נוסף לכל השאלות האלה עומדת על הפרק השאלה על הגדלת המושב עד 80 משפחות לפי התכנית הראשונה , כי גם כאן כמו במושבים מיעוטי האוכלוסין, מעיקות ההוצאות הכלליות על המתיישבים.

לזה יש להוסיף , שגם דר' רופין וה' בבלי ממחלקת ההתיישבות שביקרו במושב באבגוסט ש.ז. נוכחו בצדקת רוב הדרישות והבטיחו למסור את כל שאלת ביסוס המושב " לועדת המפתח" שעל יד המחלקה להתיישבות , שעליה הוטל לברר את השאלה לפרטיה. אך לפי מצב העניינים כעת קשה לדעת מתי תגש סוף סוף המחלקה להתיישבות לביסוס המקום , דבר שהיה פותר את המתיישבים מכל הפגעים והתלאות שהם מנת חלקם כיום. על כל פנים, צריך המוסד המיישב ליתן את דעתו על העובדה , שבפרוס השנה החמישית להיווסדו של כפר ברוך ,צריכים המתיישבים להתחבט במלחמת קיומם הקשה, הרבה יותר מאשר בשאר נקודות ההתיישבות, שנוסדו בזמן אחד עם כפר ברוך. ולפיכך יש לאחוז בכל האמצעים הדרושים לתיקון המצב. כתב : י. כ.