Embedded Files
מאז קום הכפר חלו מספר שינויים משמעותיים לגבי אדמות הכפר
מאז קום הכפר חלו מספר שינויים משמעותיים לגבי אדמות הכפר
הכפר נתבקש לתרום מאדמותיו לשם הקמת שדה התעופה לראשונה בשנת 42'.
הכפר נתבקש לתרום מאדמותיו לשם הקמת שדה התעופה לראשונה בשנת 42'.
ב- 1950 נלקחו אדמות לטובת בניית אגם ברוך. מכל הישובים הסובבים , כמו : יפעת , שריד , רמת דוד, גניגר וגבת.
ב- 1950 נלקחו אדמות לטובת בניית אגם ברוך. מכל הישובים הסובבים , כמו : יפעת , שריד , רמת דוד, גניגר וגבת.
בשנות ה- 60' נבנה בשדה התעופה מסלול נוסף ושוב נאלץ הכפר לוותר על שטחים.
בשנות ה- 60' נבנה בשדה התעופה מסלול נוסף ושוב נאלץ הכפר לוותר על שטחים.
בשנות ה- 80' הוקמו ישובים חדשים בצפון מערב עמק יזרעאל : עדי, אלוני הגליל וחנתון ושוב נלקחו אדמות מהישובים הקיימים.
בשנות ה- 80' הוקמו ישובים חדשים בצפון מערב עמק יזרעאל : עדי, אלוני הגליל וחנתון ושוב נלקחו אדמות מהישובים הקיימים.
בשנת 51' עת שהרחיבו את הכפר לקליטת העלייה והבנים השבים, נלקחו אדמות מהמשקים הותיקים, מה שפגע באווירה החברתית הטובה שהייתה בכפר מאחר שהותיקים נאלצו להיפרד ממספר דונמים שהיו עד כה שלהם, ומאידך , העולים קיבלו פחות אדמות מהותיקים.
בשנת 51' עת שהרחיבו את הכפר לקליטת העלייה והבנים השבים, נלקחו אדמות מהמשקים הותיקים, מה שפגע באווירה החברתית הטובה שהייתה בכפר מאחר שהותיקים נאלצו להיפרד ממספר דונמים שהיו עד כה שלהם, ומאידך , העולים קיבלו פחות אדמות מהותיקים.
בתחילתו של מושב כפר ברוך האדמות היו מחולקות בהתאם למשקים בצורה של נקניקים ארוכים. ברוחב ממוצע של של 35 מטר מה שאיפשר עיבוד עם הכלים הקטנים וסוסים או פרדות, אז לא היה בעיה עם זה. עם התקדמות הטכנולוגיות וכניסת טרקטורים וכלים רחבים יותר ואמצעי השקיה , החלקות היו צרות מדי וכל פעם היו גלישות משדה לשדה או קושי בסיבובים, והוחלט במושב בהתייעצות עם משרד החקלאות , ועם מינהל מקרקעי ישראל ועם הקרן הקיימת שעושים פרצלציה בכל הנושא של הקרקעות. מה שהוחלט, זה להשאיר חלקה א' בערך ב- 10 דונם בערך מתוך ה- 25 שהיו בעבר, להשאיר לכל אחד 10 דונם שזו החלקה שקרובה לבית וניתן לה הכינוי חלקה א' ולשאר ה- 15 דונם השייכים לתושב ניתן הכינוי חלקה א1. הווה אומר לכל אחד יש חלקות א' ו- א'1.
בתחילתו של מושב כפר ברוך האדמות היו מחולקות בהתאם למשקים בצורה של נקניקים ארוכים. ברוחב ממוצע של של 35 מטר מה שאיפשר עיבוד עם הכלים הקטנים וסוסים או פרדות, אז לא היה בעיה עם זה. עם התקדמות הטכנולוגיות וכניסת טרקטורים וכלים רחבים יותר ואמצעי השקיה , החלקות היו צרות מדי וכל פעם היו גלישות משדה לשדה או קושי בסיבובים, והוחלט במושב בהתייעצות עם משרד החקלאות , ועם מינהל מקרקעי ישראל ועם הקרן הקיימת שעושים פרצלציה בכל הנושא של הקרקעות. מה שהוחלט, זה להשאיר חלקה א' בערך ב- 10 דונם בערך מתוך ה- 25 שהיו בעבר, להשאיר לכל אחד 10 דונם שזו החלקה שקרובה לבית וניתן לה הכינוי חלקה א' ולשאר ה- 15 דונם השייכים לתושב ניתן הכינוי חלקה א1. הווה אומר לכל אחד יש חלקות א' ו- א'1.
בתחילת שנות ה- 70' ביצעו חלוקת קרקעות מחודשת.
בתחילת שנות ה- 70' ביצעו חלוקת קרקעות מחודשת.
תהליך הפרצלציה היה ממושך ויסודי וכרוך במדידות מחודשות של כל שטחי הכפר ותכנון מחודש. באותו תהליך נוצר גם הצורך ברישות מחודש של מערכת המים. כמו כן, כל השבילים שהפרידו בין החלקות נטמעו בין השטחים המיועדים לעיבוד ובכך גדלה כמות הקרקע המיועדת לעיבוד.
תהליך הפרצלציה היה ממושך ויסודי וכרוך במדידות מחודשות של כל שטחי הכפר ותכנון מחודש. באותו תהליך נוצר גם הצורך ברישות מחודש של מערכת המים. כמו כן, כל השבילים שהפרידו בין החלקות נטמעו בין השטחים המיועדים לעיבוד ובכך גדלה כמות הקרקע המיועדת לעיבוד.
התהליך לקח שנה או שנתיים, אך בסופו של דבר נעשה סדר, ולכל משק, מגרש בית ארוך וצר בגודל של כ- 10 דונם ומגרש א1 בעל צורת מלבן בגודל כ 15 דונם
התהליך לקח שנה או שנתיים, אך בסופו של דבר נעשה סדר, ולכל משק, מגרש בית ארוך וצר בגודל של כ- 10 דונם ומגרש א1 בעל צורת מלבן בגודל כ 15 דונם
ההבטחה הייתה, גם מהקרן הקיימת וגם ממינהל מקרקעי ישראל שבגמר המדידות והביצוע, יאושרו מפות חדשות עם השינוי על ידי גופים אלה. ואז, כשהתהליך נסתיים, מינהל מקרקעי ישראל התכחש לכל ההסדר הזה, למרות שיש את זה בכתב ובחתימתם. מאז 1993 ונכון ל- 2010 הם לא מחדשים את החוזים של הנחלות. בשנת 2010 התחלנו במהלך חדש בו אנו מקווים שבסופו יחדש המנהל את חוזי הנחלות לדורות.
ההבטחה הייתה, גם מהקרן הקיימת וגם ממינהל מקרקעי ישראל שבגמר המדידות והביצוע, יאושרו מפות חדשות עם השינוי על ידי גופים אלה. ואז, כשהתהליך נסתיים, מינהל מקרקעי ישראל התכחש לכל ההסדר הזה, למרות שיש את זה בכתב ובחתימתם. מאז 1993 ונכון ל- 2010 הם לא מחדשים את החוזים של הנחלות. בשנת 2010 התחלנו במהלך חדש בו אנו מקווים שבסופו יחדש המנהל את חוזי הנחלות לדורות.
כל משבצת אדמות הכפר מסתכמת ב- 6,700 דונם, נכון ל – 2010
כל משבצת אדמות הכפר מסתכמת ב- 6,700 דונם, נכון ל – 2010
Page updated
Google Sites
Report abuse