החקלאות בשנות ה- 70 -90

מכונת החליבה נכנסה לשימוש ברפתות. לא עוד חליבה ידנית , והספק החליבה קופץ פלאים, רפת חלב גדולה יכולה להכיל מעתה כמעט 40-50 חולבות. כמויות החלב גדלות מאד ושיווק החלב דרך המחלבה הוא אינטנסיבי יותר. לקראת שנות ה- 90', נכנסים לשימוש מיכלי חלב על גלגלים שניתן להסיעם עם הטרקטור אל המחלבה. כל אחד היה לו מיכל שרכשו בפלב"ם של 250-300 ליטר נגרר על 2 גלגלים, אבל אז כבר היו טרקטורים קטנים. פרגוסון, פורד. לא כולם מעונינים להשקיע במכון חליבה ובפיתוח הרפת , מספר הרפתות יורד , אך אותן רפתות הממשיכות בייצור החלב מייצרות כמויות גדולות של חלב. באותם ימים עובדת במחלבה נדיה שפרונג הזכורה לרבים בכפר.

גם ענף הלול תופס תאוצה, החל מפטימים, לולי ביצים, לולי הודים לבשר, ברווזים ופיטום אווזים וכו'.

עמי יעקבסון מספר על שנת 76:

"הלולים היו של פטמים ברובם, אלה היו לולים שהלולים הגדולים היו של 500 עופות. היו שני לולים יותר גדולים , אחד של 1000 עופות ואחד של 1500 עופות , אבל ברובם היו בין 300 ל- 500 עופות שחלקם אפילו גידלו את העופות בסוללות. מה שבכלל לא מקובל."

גידולי השדה נעשים מגוונים יותר, מנסים גידולים חדשים והחקלאים לומדים על בשרם מה טוב לגדל בכפר ברוך מבחינת הקרקע , מזג האויר, ופגעי הטבע. מגדלים כותנה, ירקות למיניהם, מלפפונים לתעשייה (החמצה) עגבניות לתעשייה, חיטה ושעורה, מספוא, עשבי תבלין, פרחים, משתלה, וכמובן חמניות ואבטיחים לזרעים. באותן שנים מגדלים עגבניות לתעשיה ומעבירים אותן למפעל "פרי העמק" הסמוך לכפר, מה שחוסך עלויות הובלה. מה שתורם לשיפור היבול, הוא הדשנים המשופרים, חומרי ההדברה נגד מזיקים ובעיקר פיתוח זנים חדשים העמידים בפני נזקים, כמו, למשל, פיתוח זן של חמניות העמיד יותר בפני העלקת . מאידך , העלקת עדיין מאיימת על חלק מהגידולים, כמו, למשל , העגבניות.

'למרות הכנסת המיכון לעבודות השדה, עדיין יש עבודות המתבצעות באופן ידני על ידי פועלים עונתיים, כמו, למשל, איסוף הבצל וכו