תאריכי פטירת ראשונים לציון

<<דף־משנֶה של: הערות לסדר מעגל השנה

"כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר־ה' מִירוּשָׁלִָם" (ישעיה ב, ג; מיכה ד, ב; עי' ברכות סג.:)

"תנו רבנן: אין מְעַבְּרִין את השנים אלא ביהודה... אמר קרא (דברים יב, ה) 'לְשִׁכְנ֥וֹ תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָֽׁמָּה': כל דרישה שאתה דורש לא יהיו אלא בְּשִׁכְנוֹ של מקום" (סנהדרין יא:).

וכתב רמב"ם בספר המצוות (עֲשֵׂה קנג): "ודע, שהחשבון הזה שנִּמנה אותו היום ונדע בו ראשי החדשים והמועדים - אי אפשר לעשותו אלא בארץ ישראל לבד. אלא בעת הצורך ובהעדר החכמים מארץ ישראל - אז אפשר לבית־דין הסּמוּךְ בארץ־ישראל שיְּעַבֵּר השנים ויקבע חֳדשים בחוצה לארץ, כמו שעשה רבי עקיבא... ואני אוסיף לך בֵּאוּר. אילו איפשר, דרך מָשָׁל, שבּני ארץ ישראל יֵעָדרוּ מארץ ישראל - חלילה לאל מֵעשׂות זאת, כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכּל וכל! - ולא יהיה שם בית־דין, ולא יהיה בחוצה לארץ בית דין שנסמך בארץ, הנה חשבוננו זה לא יועילנו אז כלום בשום פנים. לפי שאין לנו רשות שנְּחַשֵּׁב בחוּצה־לארץ ונעבּר שנים ונקבע חֳדשים אלא בתְנאים הנזכרים כמו שבארנו. כי מציון תצא תורה ודבר י"י מירושלים"; עכ"ל.

והנה, מאז חרבה עירנו ושמם היכלנו וגלה יקרֵנו ונֻטַּל כבוד מבּית חיינו, נותרו בארץ קדשנו מתי מעט, והם הם שהחזיקו את הגחלת לוחשת ומְצַפָּה אימתי ישובו בנים לגבולם.

אמרו חז"ל: "כתיב (ירמיה כט, א) 'אֶל־יֶתֶר זִקְנֵי הַגּוֹלָה'; אמר הקדוש ברוך הוא: ביותר הם עלַי זקני הגולה; חביבה עלי כת קטנה שבארץ ישראל יותר מסנהדרין גדולה שבחוצה לארץ" (ירושלמי סנהדרין א, ב; הביאוֹ רבנו חננאל סנהדרין יג:, וכן רבנו בחיי ויקרא כג, ד, ע"ש).

קהילה קדוֹשה אחזה מאות בשנים בעיה"ק ירושלים תובב"א. מאז חידש אותהּ רמב"ן, דרך רבנו עובדיה מברטנורה ומהרלב"ח, ועַד בתקופת האחרונים; מתוך שפל חומרִי ומסירוּת נפש יומיומית (מפּני אויב ואורב, חֳלאים ומגפות וכל מיני מרעין בישין), יָצאו ממנה מוֹרֵי הוראה ענקים. מאז שנת ה'תכ"ד, ימי רבי משה ב"ר יהונתן גלאנטי, העמידו חכמי ירושלים בראשם חכם, "ראשון לציון". מקובל לומר שתואַר זה הוא במקום 'ראש הרבנים', תואר שלא נהג באותם דורות בירושלים, מפּאת סירוב של החכם להתכבד בו.

בדורותינו זכינו להתרחבותהּ של ירושלים היהודית, וגם בתי מדרשוֹת לרוב הוקמו בה; כן יִרבו. עַד כי לעתים נדמה כי נשכחה הקהילה שאחזה את הגחלת מאות בשנים. להלן מובאים תאריכי פטירת החכמים זיע"א שכיהנו 'ראשונים לציון', עד סמוּך ליָמֵינוּ. וכיוון שאין תאריכיהם מפורסמים כ"כ, הָרשימה מסודרת לפי חדשי השנה ולא לפי סדר השנים. הרשימה כוללת רק שמות 'ראשונים לציון' שתאריך הסתלקותם ידוע.

הדברים מלוקטים בעיקר מתוך ספריהם של: משה דוד גאון (יהודי המזרח בארץ ישראל, כרך ב, ירושלים התרח"צ); אברהם אלמליח (הראשונים לציון תולדותיהם ופעולתם, ירושלים התש"ל); יעקב אלעזר (נשיאים בישראל הראשונים לציון, ירושלים התשנ"ג).

י"ג בתשרי התקס"ו - רבי משה יוסף מרדכי (ב"ר רפאל) מיוחס זצ"ל, שד"ר, מח"ס מים שאל, ברכות מים, שער המים, פני המים ועוד (מנוחתוֹ־כבוד בהר הזיתים)

ג' במרחשון התשע"ד - רבי עובדיה יוסף (ב"ר יעקב) זצ"ל, מח"ס יביע אומר, יחוה דעת, חזון עובדיה ועוד (מ"כ בסנהדריה)

כ"ג במרחשון התקפ"א - רבי יוסף רפאל (ב"ר חיים) חזן זצ"ל, רבה של איזמיר, מח"ס חקרי לב, מערכי לב (מ"כ בהר הזיתים)

כ"ג בכסלו התר"ה - רבי יהודה (ב"ר חיים רפאל) נבון זצ"ל (מח"ס דגל מחנה אפרים, שלא נדפס) (מ"כ בהר הזיתים)

כ"ח בכסלו התקצ"ו - רבי שלמה משה (ב"ר אליעזר) סוזין זצ"ל, שד"ר (מ"כ בהר הזיתים)

א' בטבת התרע"ח - רבי משה יהודה (ב"ר יוסף) פראנקו זצ"ל, רב האי רודוס (מ"כ בהר הזיתים)

י"ד בטבת התרנ"ג - רבי רפאל מאיר (ב"ר יהודה) פאניז'ל ("הרב המרפ"א") זצ"ל, שד"ר, מח"ס לב מרפ"א, (מ"כ בהר הזיתים)

כ"ג בטבת התר"א - רבי יונה משה (ב"ר בנימין) נבון זצ"ל, שד"ר (מ"כ בהר הזיתים)

כ"ו בטבת התקע"ז - רבי יעקב משה (ב"ר יהודה בעל 'מטה יהודה') עייאש זצ"ל, שד"ר, מח"ס דרך חיים (מ"כ בהר הזיתים)

כ"ט בטבת התרע"ט - רבי אליהו משה (ב"ר יהודה) פאניז'ל (ישראל) זצ"ל, שד"ר (מ"כ בהר הזיתים)

ד' בשבט התרפ"ד - רבי חיים משה (ב"ר יעקב שאול) אלישר (חמ"א) זצ"ל, מח"ס משה האי"ש, פני חמ"א (מ"כ בהר הזיתים)

ה' בשבט התרכ"ט - רבי חיים דוד (ב"ר יוסף רפאל) חזן זצ"ל, אב"ד איזמיר, מח"ס נדיב לב, תורת הזבח, ישרי לב ועוד (מ"כ בהר הזיתים)

ט' בשבט התר"מ - רבי אברהם (ב"ר יעקב) אשכנזי זצ"ל (מ"כ בהר הזיתים)

ט"ו בשבט התר"צ - רבי נסים יהודה (ב"ר מנחם) דנון זצ"ל, רבה של בֵּירוּת ואיזמיר, "חכם באשי" הירושלמי האחרון (מ"כ: ספגס, תוניס/מרוקו)

כ"א בשבט ה'תמ"ט - רבי משה (ב"ר יהונתן) גלאנטי (הרב המג"ן) זצ"ל, מח"ס אלף המגן (לא נדפס), זבח השלמים, קרבן חגיגה, פרפראות לחכמה (מ"כ בהר הזיתים. משה דוד גאון: מסורת עממית גורסת שנקבר סמוך למערת רבנו קלונימוס המרדכי ורע"ב, בדרך לסילוואן)

כ"ה בשבט התקע"ח - רבי יעקב קוראל זצ"ל, מח"ס זמרת הארץ (לא נדפס) (מ"כ בהר הזיתים)

כ"ח בשבט התרכ"א - רבי חיים נסים (ב"ר יצחק) אבולעפיא ("חנ"א") זצ"ל, רבה של טבריה, מח"ס תוצאות חיים ועוד (מ"כ בהר הזיתים)

ב' באדר א' התקס"ב - רבי יום טוב (ב"ר ישראל יעקב) אלגאזי זצ"ל, שד"ר, ראש ישיבת המקובלים בית א-ל, מח"ס הלכות יו"ט (על בכורות וחלה לרמב"ן), שמחת יו"ט, קדושת יו"ט (מ"כ בהר הזיתים)

כ"ז באדר התקל"ג - רבי רפאל משה (ב"ר יוסף) בולה זצ"ל, מח"ס גט מקושר, חיי עולם, זכות משה (מ"כ בהר הזיתים)

י"ט בניסן התש"פ - רבי אליהו (ב"ר בן-ציון) בקשי־דורון, רבה של חיפה, מח"ס בנין אב וראש המוסדות (מ"כ בהר המנוחות, ירושלים)

כ' באייר התר"ח - רבי חיים אברהם (ב"ר משה) גאגין ("הרב אג"ן") זצ"ל, ראש ישיבת המקובלים בית א-ל, מח"ס מנחה טהורה, חוקי חיים, חיים מירושלים; "חכם באשי" הראשון בירושלים (משּׁנת התר"ב) (מ"כ בהר הזיתים)

ט' בסיון התרצ"ט - רבי יעקב (ב"ר כָּלֵב) מאיר זצ"ל, רב העיר סלוניקי (מ"כ בהר הזיתים)

י"ג בסיון התפ"ט - רבי אברהם (ב"ר דוד) יצחקי זצ"ל, מח"ס שו"ת זרע אברהם (מ"כ בהר הזיתים)

כ"ה בסיון התש"ע - רבי מרדכי (ב"ר סלמאן) אליהו זצ"ל, מח"ס דרכי טהרה, מאמר מרדכי, ועוד (מ"כ בהר המנוחות)

ד' בתמוז התק"ט - רבי נסים חיים משה (ב"ר יוסף) מזרחי זצ"ל, מח"ס אדמת קדש (מ"כ בהר הזיתים)

י' בתמוז התקט"ז - רבי ישראל יעקב (ב"ר יו"ט) אלגאזי זצ"ל, מח"ס ארעא דרבנן, שלמי ציבור, שלמי חגיגה, קהלת יעקב, מענה לשון, אמת ליעקב, ועוד (מ"כ בהר הזיתים)

י"ז בתמוז התקט"ו - רבי יצחק הכהן (ב"ר יהודה) רפפורט זצ"ל, מרבותיו של הרב חיד"א, שד"ר, רב באיזמיר, מח"ס בתי כהונה, ועוד כתבים רבים שלא נדפסו (מ"כ בהר הזיתים)

כ"ח בתמוז התרס"ו - רבי יעקב שאול (ב"ר אליעזר ירוחם) אלישר ("יש"א ברכה") זצ"ל, שד"ר, מח"ס ישא איש, איש אמונים, מעשה אי"ש, עולת אי"ש, שמחה לאי"ש (מ"כ בהר הזיתים)

ח' במנ"א התקפ"ג - רבי יום טוב דאנון זצ"ל, מח"ס כבוד יו"ט (על רמב"ם) (מ"כ בהר הזיתים)

ט' באב התשמ"א - רבי יצחק (ב"ר רחמים) נסים זצ"ל, מח"ס יין הטוב ועוד (מ"כ בהר הזיתים)

י"ז במנ"א התקל"ב  - רבי חיים רפאל אברהם בן אשר זצ"ל (מ"כ בהר הזיתים)

כ"ב מנ"א התקל"א - רבי רפאל (ב"ר שמואל) מיוחס ("בעל הנס") זצ"ל, שד"ר, מח"ס מזבח אדמה, פרי האדמה, מנחת בכורים (מ"כ בהר הזיתים)

כ"ד במנ"א התרי"ד - רבי יצחק (ב"ר חזקיה יוסף) קובו זצ"ל, שד"ר, מח"ס הדר זקנים ועוד (נפ' באלכסנדריה)

ט"ו באלול התרע"ה - רבי נחמן בטיטו זצ"ל, רב עדת המערבים בירושלים (ראשל"צ בשנים התרס"ט-התרע"ב) (מ"כ בהר הזיתים)

כ"ד באלול התשי"ג - רבי בן־ציון מאיר חי (ב"ר יוסף רפאל) עוזיאל זצ"ל, רב העיר סלוניקי, "חכם באשי" (היחיד) בעיר יפו, מח"ס משפטי עוזיאל ועוד (מ"כ בהר המנוחות, ירושלים)

שמות ראשונים־לציון שלא הזכרו, מפּני שאין תאריכי הפּטירה שלהם ידועים:

יש מונים את רבי אברהם רוויגו זצ"ל בין הראשונים־לציון. וי"א שנלב"ע בתאריך כ"ט בכסלו התע"ד בהיותו בשליחוּת במנטובה שבספרד (ר' דברי ר"ש אסף במאסף ציון ספר ו' [התש"א] חוברת ב' עמ' 156-157)

רבי רפאל שלמה (ב"ר שמואל) הבדלה (עבדלה), מח"ס שו"ת מנחת זכרון, מחכמי סלוניקי, שד"ר. נלב"ע ניסן הת"צ (מ"כ בהר הזיתים)

רבי בנימין (ב"ר חיים שלום) מעלי־הכהן, שד"ר, אב"ד במצרים. נלב"ע בסביבות התצ"ב-התצ"ד (מ"כ בהר הזיתים)

רבי אליעזר (ב"ר יעקב) נחום זצ"ל, מח"ס חזון נחום (על המשניות), אותיות אליעזר ועוד. כנראה נלב"ע בשנת התק"ה (מ"כ בהר הזיתים)

רבי מרדכי (ב"ר אהרן?) הלוי (הרב המלי"ץ). שד"ר, מח"ס מאמר מרדכי, מהדיר ספרי ראשונים. התקס"ז