בס"ד, התשפ"א

בְּהַר בנפרד, בְּחֻקֹּתַי בנפרד

פרשיות בהר-בחוקותי מחוברות זו השנה השנייה ברציפוּת (התש"פ-התשפ"א), אחרי עשׂוֹר שלא היה רצף של שנתיים שבּהן בהר ובחוקותי מחוברות (בארץ ישראל). שהרי הן נפרדות בכל שנה מעוברת (התשע"א,ד,ו,ט) וגם בשנה פשוטה שסימנה הכ"ז (היו שלוש כאלה - התשע"ב,ה,ח), בעשׂור החולף היו מחוברות (בא"י!) רק בשנים התשע"ג, התשע"ז, התש"פ.

בכלל, הזוג היחיד מבּין הזוגות העשויים להתחבר בא"י, שנפרד ברוב השנים, הוא בהר ובחוקותי (היחס הוא בערך 45%-55%).

יש לציין, כי בחו"ל בשנה שסימנה הכ"ז בהר ובחוקותי מחוברות (כיוון ששמיני של פסח, הנחוג בחו"ל, חל בשבת). ובארץ ישראל היו בשנה כזו מנהגים שונים, והיו שהפרידו את תזריע ומצורע כדי להִשתווֹת עם בני חו"ל מהר יותר; והמנהג שלנו כיום, להפריד את בהר ובחוקותי, הוא כפי שנהגו בירושלים (מזבח אדמה לראשל"צ רבי רפאל מיוחס זצ"ל, או"ח סימן תכח; ספר התקנות שהו"ל רבני ירושלים הספרדים בשנת התר"א ושוב בשנת התרמ"ג, מנהגים אות כו). עיין על זה בשו"ת משפטי עוזיאל לראשל"צ רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, ח"ג סימן נח.

ראו גם בעמוד על ויקהל ופקודי, ובדברים המובאים שם כמאמר מוסגר.