במדור זה תוכלו לקרוא רשימות קצרות הנוגעות בתתי-נושאים השייכים ללוח העברי.

בדפי המשנה של דף זה, בתפריט למעלה משמאל, דברים (קצרים) בנושא ממוקד שיועד להם דף במיוחד.

ממאפייני הלוח העברי

הדברים כאן מובאים כרשימות ובקיצור. בעניין יסודות הלוח, קראו את מאמרנו באתר שורש.

תמצית יסודות הלוח ומושגיו

החֳדשים חדשי לבנה, השנים שנות חמה (רמב"ם, הלכות קידוש החודש א, א).

בימי חז"ל בית הדין קידש חֳדשים לפי ראִיית הירח, ועִבֵּר שנים לפי שיקולים שונים (מס' ר"ה וסנהדרין). כַּיום - לוח קבוּע לפי חשבון. מאפייניו -

החֳדשים כסִדרָם, מלא (30 יום) וחסר (29); רק מרחשון וכסלו נתונים לשינוי.

מידת החודש כ-½29 יום; שנת חמה כ-¼365 יום; הפרש של כ-11 יום. במחזור של 19 שנה שבע שנים מעוברוֹת (נוסף אדר א' 30 יום). הסימן: גו"ח אדז"ט. שאר השנים נקראות: שנים פשוטות.

סימן השנה: 3 אותיות (בהתאמה: יום ר"ה; מרחשון וכסלו חסרים/כסדרם/שלֵמים; פסח), המהוות ראשי-תיבות של כל לוח השנה. מסיבות שונות, ישנם 14 סימני שנה בלבד. פשוטות - בחג, בשה, גכה, הכז, השא, זחא, זשג; מעוברות - בחה, בשז, גכז, החא, השג, זחג, זשה.

מיסודות הלוח במקרא

שמות יב, ב: "הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם". 'חֹדֶשׁ' אינו אלא לשון חידוש, השייך רק ביָּרֵחַ (עי' פירוש רבי אברהם אבן עזרא). וכמובן יֶרַח, מלכים־א ח, ב: "בְּיֶ֥רַח הָאֵתָנִ֖ים בֶּחָ֑ג"

דברים טז, א: "שָׁמוֹר֙ אֶת־חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֔יב וְעָשִׂ֣יתָ פֶּ֔סַח"

בראשית א, יד: "יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם... וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים"

תהלים קד, יט: "עָשָׂ֣ה יָ֭רֵחַ לְמוֹעֲדִ֑ים"

שמות יט, א: "בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י... בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ" (עי' ראב"ע)

שמואל־א כ, כז: "וַיְהִ֗י מִמָּֽחֳרַ֤ת הַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י" (מחלוקת במפרשים)

נכּיר עוד ממאפייני הלוח העברי הקבוע:

סימן א"ת ב"ש - התמצאוּת במבנה הלוח

כיוון שסדר החדשים בקיץ קבוּע (בחורף יש את מרחשון וכסלו ואת עיבור השנה), ימי חג הפסח מהווים ציר לזיהוי מהיר וקל של שאר המועדים (שולחן ערוך אורח חיים תכח, ג):

א"ת - ביום שחל בו יום א' של פסח, יחול תשעה באב באותה שנה.

ב"ש - ביום שחל בו יום ב' של פסח, יחול חג שבועות (וכן פסח שני; וכן יום שחרור ירושלים, כ"ח באייר).

ג"ר - ביום שחל בו יום ג' של פסח, יחול ראש־השנה הבאה (וכן חג הסוכות ושמיני עצרת).

ד"ק - ביום שחל בו יום ד' של פסח, יחול 'קריאת תורה' - דהיינו, שמחת תורה בחו"ל, שבארץ־ישראל הוא יום 'אִסרוּ חג'.

ה"צ - ביום שחל בו יום ה' של פסח, יחול צום יום הכיפורים (וצום גדליה) שבתחילת השנה הבאה.

ו"פ - ביום שחל בו יום ו' של פסח, כבר חל פורים (י"ד באדר) באותה שנה.

ז"ע (אינו מופיע בשו"ע, אלא הספר נתיבי עם ועוד) - ביום שחל בו ז' (שביעי) של פסח, יחול יום העצמאות (הכּוונה כאן ליום ה' באייר, ולא לאירועי יום העצמאות שברוב השנים נדחים מפּני השבּת).

פל"ג - ביום שבו חל פורים, יחול ל"ג בעומר (י"ח באייר).

ימי הַפְּסִילָה

לא אד"ו ראש־השנה (א' בתשרי אינו יכול לחול בימי א', ד' ו' בשבוע). לאור המבנה הקבוּע־יחסית, נגזר מזה:

לא בד"ו פסח.

וגם: לא אג"ו יום הכיפורים; לא זב"ד פורים; לא גה"ז עצרת והושענא רבה; לא ג' חנוכה; לא ב"ז עשרה בטבת; לא א"ו ט"ו־בשבט; לא אג"ה אדר (השני).

אלו ועוד, מפורטים בשולחן־ערוך (אורח חיים תכח, א).

הפרש הימים בין שני ראשי שנים

ההפרש בימי השבוע, בין ראש השנה ובין ראש השנה שלאחריו הוא "גד"ה בפשוטה, הו"ז במעוברת", בהתאמה לימי מרחשון וכסלו (חסרים, כסדרם, שלֵמים).

ההפרש בין ראש השנה ובין פסח שלאחריו (של אותה שנה) קטן מזה בשני ימים (שהרי ההפרש בין פסח ובין ר"ה שלאחריו הוא 2, העודף של ששת חדשי הקיץ משבועות שלֵמים) - "אב"ג בפשוטה, גד"ה במעוברת" (ספר העבור לרבי אברהם בר חייא הנשיא, מאמר ב שער ח).

אפשר לראות זאת ברשימת סימני השנים (לעיל).

מספר הימים (והשבתות) בשנה

בעניין זה יש להבחין בין שישה סוגי שנים, בהתאם לאמור לעיל:

בשנה פשוטה 353, 354 או 355 יום. המשתנה היחיד בשנה הוא אורכם של מרחשון וכסלו, וכאמור יש לזה 3 אפשרויות - חסרים, כסדרם ושלֵמים. מספר הימים יהיה (בהתאמה) - 353, 354 ו-355.

בשנה מעוברת נוסף חודש אדר א', בן 30 יום, ולכן יש בה 383, 384 או 385 יום (ע"פ מרחשון וכסלו - חסרים, כסדרם ושלֵמים בהתאמה).

מספר השבתות בשנה

בשנה פשוטה, אם חל ראש השנה ביום ב או ג, מספר השבתות 50. אם חל ביום ה או ז, שבתותיה 51.

בשנה מעוברת 55 שבתות, מלבד שנה שסימנהּ בחה, שמספר שבתותיה 54.

כללֵי יחס הפּרשות למועדים

מחזור הקריאה מתחיל בשבת שאחרי שמחת תורה (פרשת בראשית), ומסתיים בשמחת תורה עצמוֹ (פרשת וזאת הברכה). בשבת שחל בה חג (יום־טוב, חול המועד, ראש השנה או יום הכיפורים) אין קוראים בסדר הפּרשות הרגיל. במהלך השנה נקבעו 'עוגנים' להתאמה בין הפּרשה ובין התאריך (שו"ע או"ח סי' תכח סע' ד):

א) בשנה פשוטה פַּקְּדוּ וּפִסְחוּ - תמיד פרשת צו קודמת לפסח וסמוכה לו.

ב) בשנה מעוברת, סִגְרוּ וּפִסְחוּ - פרשת מצורע ('סְגִירָא' בארמית) קודמת לפסח (ולפעמים גם אחרי מות).

ג) מְנוּ וְעִצְרוּ - תמיד תִּקְדַּם פרשת במדבר (במעוברת לפעמים גם נָשֹׂא) לחג השבועות (הנקרא "עצרת").

ד) צוּמוּ וְצַלּוּ - צום תשעה באב תמיד יקדם וייסמך לפרשת ואתחנן (תרגום: "וְצַלֵּיתִי").

ה) קוּמוּ וְתִקְעוּ - פרשת נצבים (תרגום: "קָיְמִין") תמיד תקדם ותיסמך לראש השנה.

תקציר כללֵי חיבור הפּרשות

להרחבה קראו את מאמרנו בעניין זה (באתר שורש)

א) ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי־מות וקדושים, בהר ובחֻקֹּתַי - בשנים מעוברות כולן נפרדות.

בשנים פשוטות - הן מחוברות, מלבד ויקהל ופקודי בסימן השא, ובהר ובחֻקֹּתַי בסימן הכז.

ב) מטות ומסעי - נפרדות רק בשנה מעוברת שחל בה ראש השנה ביום חמישי או פסח בשבת.

ג) נצבים ווילך - הכּלל (שו"ע אורח חיים תכח, ד): "ב"ג המלך - פת וילך". כלומר - הן נפרדות כשר"ה הסמוך להן חל ביום ב' או ג'. בשאר השנים הן מחוברות.

כל זה בארץ ישראל.

ד) בחו"ל, מְחבּרים עוד:

בשנה שסימנה הכז - בהר ובחֻקֹּתַי.

כשחל פסח ביום ה - חֻקַּת ובלק;

כשחל פסח בשבּת בשנה מעוברת - מטות ומסעי.

שבתות ההפסקה בקריאת ארבע הפּרשיות

שבתות חודש אדר־הסמוּך־לניסן מתאפיינות בקריאות מיוחדות (במפטיר, וההפטרה בהתאם) - פרשת שקלים (לפני ר"ח אדר או בר"ח עצמוֹ כשחל בשבת), פרשת זכור (לפני פורים), פרשת פרה (בשבת שלפני קריאת פרשת החודש) ושבת החודש (לפני ר"ח ניסן או ר"ח עצמוֹ). וכמפורט במסכת מגילה. בין 'ארבע הפּרשיות' תמיד תהיה 'שבת הַפְסָקָה' שאין בה קריאה מיוחדת, ונתנו לזה סימנים (רש"י מגילה ל:):

ב"ו - א' באדר חל ביום ב, שבת הפסקה ו' בחודש

ד"ד - א' באדר ביום ד, שבת הפסקה ד' בחודש

ובי"ו - א' באדר ביום ו, יש שתי הפסקות: ב' באדר, וגם ט"ז בו

זט"ו - א' באדר בשבּת, שבת הפסקה ט"ו בחודש