<<דף־משנֶה של: הערות לסדר מעגל השנה
בס"ד
בעיקר לבתי־כנסת המתפללים בנוסח עדות־המזרח / מעורב.
"דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל: שמונה ימי החג, ושמונה ימי חנוכה, ויום טוב הראשון של פסח, ויום טוב של עצרת. ובַגולה עשרים ואחד..." (ערכין דף י.).
"וקוֹרים הלל בדילוג..." (שולחן ערוך, הלכות ראש חודש, אורח־חיים תכב, ב). "כל הימים של חֻלּוֹ־שֶׁל־מוֹעֵד ושני ימים אחרונים של יום טוב - קורים ההלל בדילוג כמו בראש חודש" (שולחן ערוך, הלכות פסח, שם תצ, ד)
"'תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־ה֣' ﭏֱֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב' (דברים כח, מז) - איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב? הֱוֵי אומר: זה שירה" (ערכין דף יא.)
"אמר רבא: הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא (=הלכות גדולות יש ללמוד ממנהג ההלל בבתי־הכּנסת)..." (סוכה דף לח:)
"הַלֵּל זה מי אֲמָרוֹ? רבי אליעזר אומר: משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים, הם אמרו 'לֹ֤א לָ֥נוּ ה֗' לֹ֫א לָ֥נוּ', משיבה רוח־הקודש ואמרה להן: 'לְמַעֲנִ֧י לְמַעֲנִ֛י אֶעֱשֶׂ֖ה'. רבי יהודה אומר: יהושע וישראל אמרוהו בשעה שעמדו עליהן מלכי כנען... רבי אלעזר המודעי אומר: דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמד עליהם סיסרא... רבי אלעזר בן עזריה אומר: חזקיה וסייעתו אמרוהו, בשעה שעמד עליהם סנחריב... רבי עקיבא אומר: חנניה מישאל ועזריה אמרוהו בשעה שעמד עליהם נבוכדנצר הרשע... רבי יוסי הגלילי אומר: מרדכי ואסתר אמרוהו בשעה שעמד עליהם המן הרשע, הם אמרו: לא לנו ומשיבה וכו'. וחכמים אומרים: נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שֶׁיְּהוּ אומרים אותו על כל פרק ופרק, ועל כל צרה וצרה שלא תבֹא עליהם לישראל, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן" (פסחים דף קיז.)
התבקשתי להכין רשימת מנגינות המתאימות לקטעי ההלל, וכאן בס"ד מוצעוֹת מנגינות שונות לקטעי ההלל; כדי לעורר את הציבור לזמר את ההלל ולשבּח לקב"ה יחד בשמחה ובטוב לבב. נבחרו בעיקר מנגינות מֻכָּרוֹת, זריזוֹת וקִצביות, המעוררוֹת את הציבור להשתתף ומאידך אינן מכבידות עליו. לרוב קטעי ההלל ניתנו מספר מנגינות אפשריות, כדי לאפשר בחירה וגיוון.