הרופא המטפל בטראומה נוירוכירורגית בחדר הלם - מצפה להכיר ולהבין את מהלך הטראומה ונסיבותיה.
הרופא יבדוק ויקבל אנמנזה מכוונת מהצוות המפנה (מד"א, צה"ל, הסער האדום).
הרופא ייתקשר ויעלה את פרטי הטראומה בצורה מקצועית, קוהרנטית וברורה לכונן.
הרופא יבחן את הפולוגיה הדמייתית עלפיה יגבש תוכנית טיפולית באישור/הכוונת הכונן.
חשוב לתעד את כל השלבים של התהליך בגיליון המטופל לרבות שמות הכוננים שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות.
הצגת מקרה טראומה - המידע מועבר בשני נתיבים:
אתה קולט - יוצר אגד מידע רלוונטי לטיפול נוירוכירורגי
מעבר את המידעה המסונתז יחד עם תוכנית פעולה ראשונית
עפ"י הנתונים אלה, מקבלים תמונה ראשונית על הפצוע הצפוי להתקבל - בהתאם לכך ליידע את הגורמים הרלוונטים
[תורן שני, כונן, דיסציפלינות אחרות, ליידע את החדר ניתוח]
קבלת דיווח על טראומה
פרטים דמוגרפים?
מצב החולה?
לנסות לדלות מידע על המנגנון
זמן הגעה לטראומה
פרטים דמוגרפים - ♂/♀, גיל, מחלות ידועות, תרופות [מדללים? נוגדי טסיות?]
MOI ונסיבות הפגיעה:
נפילה מגובה [איזה גובה? נפילה רציפה או בשלבים?];
ת"ד [קינמטיקה? מהירות? כיוון פגיעה? חגורה? קסדה? שמשות?]; נפגעים נוספים? יצא לבד מהרכב/חולץ? הוריד קסדה לבד?
איפה זה קרה [בבית? כביש מהיר? שטח?]
פגיעות ברורות בסקירה ראשונית בשטח - ראש? גוף? גפיים? דימומים?
מדדים בשטח - ל"ד? סטורציות? [90/90]
סטטוס נוירולוגי בשטח -
GCS - שאלות מכוונות (אתה מחשב את ה-GCS ולא מד"א):
E - פתח עיניים?/לדיבור?/לכאב?;
V - דיבר?/קילל?/השמיעה קולות?;
M - ביצע הוראות?/מיקום כאב [ניסה להזיז את היד]?/אחר);
אישונים? [שווים? מגיבים?] פרכוס? לא שואלים על גאג/קורנאלים זאת בדיקה נוירולוגית שאתה עושה
איזה טיפול קיבל ולמה
למה עבר אינטובציה? איך עברה אינטובציה? איך היו המדדים לאחר מכן?
איזה תרופות קיבל? שיתוק - למה?!?
מהלך הפינוי - כמה זמן היה בשטח מהתאונה? משך הפינוי? אירועים במהלך הפינוי? מדדים?
קבלה לחדר טראומה:
סקירה ראשונית וקבלת מידע - סקירה ראשונית נעשית ע"י צוות טראומה והיא הקדימונית להערכת הפצוע - בין לבין, מבלי להפריעה לסריקה הראשונית [מומלץ עם לעזור ולקחת חלק פעיל גם אם זה לא "נוירוכירורגיה"]
עושים בדיקה נוירולוגית קצרה:
GCS? [חולה עם טובוס זאת לא קונטרא-אינדיקציה ל-GCS מלאה]
אישונים - שווים מגיבים/אניזוקוראה/מורחבים לא מגיבים;
החזרי גזע [גאג? קורניאלים] -- בשלב הזה חושב לדעת האם ניתן שיתוק בשטח [דופק את הבדיקה הגופנית] ← במידה וכן/יש ספק - לדרוש סוגמדקס להיפוך!
האם יש צורך לעשות אינטובציה? האם יש צורך בתיקון אינטובציה? האם יש צורך בשיתוק ולמה?
NB! קבלת החולה בטראומה זה אירוע מכריעה גורגל
כל הפרטים המדויקים שתעבירו הלאה - הם יקבעו האם המטפל ויאבילי/תורם פוטנציאלי או exits [לערב את קיריל לפי הסיטואציה]
במעמד הזה תתקבל החלטה מולטי-דיסציפלינארית על המשך אופי ניהול המטופל
דוגמה של הצגת המקרה לכונן: - יש להעביר את המידע בצורה מתומצתת, קוהרנטית ומסודרת לפי מה שתואר עד כה:
דוגמה: בן 30, ללא רקע, רוכב אופנוע מול רכב פרטי. מהירות נסיעה גבוה בכביש מהיר. נפגע בצידו והועף לכביש למרחק של 50 מטרים. היה עם קסדה. עוברי אורח הסירו את הקסדה. בהגעת מד"א מדדים יציבים - נצפתה דפורמציה ברגל ימין. מבחינה נוירולוגית - פתח עיניים לכאב, עשה קולות וביצע הוראות E2V2M6, אניזוקוראה L>R. במהלך הפינוי מיער אשתאול להדסה (כחצי שעה) קרס הימודינמית/נשימתית -- עובר אינטובציה עם קטמין מידזולם, החלו עיסויים של כחמש עד חזרה של דופק. בחדר טראומה - מורדם ומונשם, ללא שיתוק. נוירולוגית - E1V1STM1, אישונים מורחבים ולא מגיבים, גאג/קרניאלים שמורים דו"צ. קיבל בולוס מניטול, העמסת Keppra, ו-TXA. עכשיו יוצאים להדמיה שתכלול גם CTA ראש. לאחר ההדמיה נחליט על הצורך בהתערבות מצידני - אח"מ חדר ניתוח מעודכן.
NB! את השלושה/ארבע המשפטים האלה אנחנו מצופים להעביר באופן מהיר וברור ורמה הממונה מעלינו
- כונן, מנהל רפואי, אחמ”ש חדר ניתוח
חזרה מ-CT/CTA והתארגנות
לאחר החזרה מה-CT, לתופס חמש דקות מול המחשב ולעבור על ההדמיה:
דימומים: SDH? SAH? EDH? קונטוזיה? IVH? ?duret hemorrhage- נפחים
סימני ICP מוגבר - midline shift, ?uncal herniation? ציסטרנות בזאליות?
לתאר את כל הממצאים הדמייתים, בצורה אינטליגנטית - לסכם עם Rotterdam score
סיום והתארגנות לטיפול
בדיקה נוירולוגית חוזרת - סטטוס, מדדים.
מעבדות - ספירה? דם לסוג? תפקודי קרישה? ביוכימיה?
סיכום - לגבש תמונת מצב של המטופל במכלול של מולטי טראומה
לגבש תוכנית פעולה נוירוכירורגית - ניקוז? EVD? דקומפרסיה? מעקב קליני/הדמייתי
להציג את המטופל באופן מתומצת וברור לכונן - לאשר תוכניות.
לקבל על הראש כי התוכניות חרא ואתה לא יודע כלום וכל מה שעשית עכשיו לא שווה! וללכת לעשות מה שהכונן אומר לך!