שער של ייחוד

שאלות בדיני ייחוד שכיחות בנסיעה, דייטים, בעבודה, או סתם בחיי היומיום. בפרק זה מובאים דיני ייחוד בקצרה, ללא פירוט מקור הדין ומחלוקות. הדינים נלקחו מתוך השולחן ערוך,[1] אגרות משה[2] וילקוט יוסף.[3]

כמו בדיני קירבה ונגיעה, חלק מאיסורי הייחוד הם מהתורה. כך למשל, אסור מהתורה להתייחד עם אשת איש בתנאים שיש סיכוי של יחסי אישות. לאחר מעשה אמנון ותמר, אסרו דוד המלך ובית דינו ייחוד עם פנויה ובהמשך הדורות, שמאי והלל אסרו על איש להתייחד עם גויה.

יש מצבים בהם אין חשש שהאיש והאישה יעברו עבירה, בגלל שיחששו, וכגון מקרים בהם יש כמה אנשים יחד ובגללם יש בושה או סיכוי שמישהו יגלה את הקירבה. במקרים אלו, הייחוד מותר וכפי שיתבאר.

איש ואשתו: מותר לזוג נשוי להתייחד גם בזמן נידה.[4]

אב וביתו, אם ובנה: כמו לעניין נגיעה, מותר להורים להתייחד עם ילדיהם. מותר גם לאבא לגור לבד ובקביעות עם ביתו הגדולה אך מי שיכול להימנע, קדוש יאמר לו.

אח ואחות: מותר לאח ואחות לגור יחד בבית גם כשיש ייחוד ובתנאי שזה לא יהיה לפרק זמן קבוע. יש שכתבו שמותר עד תקופה של שלושים יום והאגרות משה כותב שאין זה תלוי בזמן אלא בקביעות – האם אחד מהם הוא כמו אורח או ששניהם גרים בבית.

גיל היחוד: אין להתייחד עם ילדה מגיל שלוש ומעלה ועם ילד מגיל תשע ומעלה.

שיעור זמן הייחוד: הזמן המינימאלי לייחוד הוא שלוש דקות ולכן מותר לאיש ואישה לעלות יחד במעלית שכן זמן הנסיעה קצר משלוש דקות (ולפעמים המעלית עוצרת לאסוף נוסעים בדרך). האגרות משה כותב שבאנשים שלא מכירים זה את זה, זמן הייחוד ארוך יותר.

נסיעה יחד במכונית: לכתחילה אין ליסוע יחד כשיש את תנאי הייחוד, אך במקום הצורך מותר בכביש שעוברים בו מכוניות נוספות.

בעלה בעיר: מותר להתייחד עם אישה שבעלה בעיר ואפילו בשכונות מרוחקות כי חוששת שמא יגיע. האגרות משה אוסר אם ידוע שלא יחזור לכמה שעות וכגון שמחוייב להיות בעבודה. כאשר יש קרבה בין האיש והאישה המתיחדים (כמו בקרובי משפחה או חברים) אסור גם כשבעלה בעיר.

אשתו עימו: מותר לאיש להתייחד עם אישה אחרת כאשר אשתו עימו. האחרונים נחלקו האם דין זה דומה לבעלה בעיר ומועיל גם כשאינה עימו ממש אלא בעיר, או שצריכה להיות דווקא עימו ממש. במקום צורך אפשר להקל אך דווקא אם יש סיכוי שתגיע. אין לאישה להתייחד עם גוי אפילו אם אשתו עימו.

אישה אחת עם כמה אנשים: לפי השולחן ערוך אסור לאישה אחת להתייחד עם מספר אנשים. לפי הרמ"א מותר לאישה אחת להתייחד עם שניים כשרים ובתנאי שזה בעיר, ואם זה בשדה או מקום שומם או בלילה ואפילו בעיר, צריך שלושה. סתם אדם נחשב כשר אלא אם כן ידוע שהוא פרוץ ואז אסור אפילו עם עשרה.

איש אחד עם כמה נשים: לשולחן ערוך אסור ולפי הרמ"א מותר גם לאיש אחד להתייחד עם הרבה (שלוש או יותר) נשים ובתנאי שאין עיסוקו עם הנשים. ראוי לנהוג כשולחן ערוך, ולשיטת כולם אין לאיש אחד להתייחד עם שתי נשים, למעט מקרים בהם יחששו שהדבר יתגלה או יתביישו כמו בנשים מצירות (בסעיף הבא), או כשאימו או ביתו נמצאות, או שאחת מהנשים היא ילדה.

נשים צרות: מותר להתייחד עם שתי נשים שמטבען מצירות זו לזו ובדינמיקה משפחתית יש בדרך כלל מתח ביניהן, כמו כלה וחמותה, אישה ובת בעלה, גיסות או שתי צרות (נשים שנשואות לאיש אחד).

ילד שומר: מותר לאיש ואישה להתייחד כשיש עימם ילד או ילדה בגיל מספיק מבוגר שמבין מה קורה (מגיל 5) אך צעיר מכדי לשמור סוד (9 ויש אומרים 11 או 12).

שמירה של אם, בת או אחות: אישה שמותר להתייחד איתה, כמו אימו, ביתו או אחותו, מתירות בנוכחותן, ייחוד גם עם אחרות, ולכן מותר להתייחד עם אימו ואישה אחרת.

הרבה נשים עם הרבה גברים: מותר להם להתייחד ובתנאי שיש לפחות שלוש נשים ושלושה גברים. אם נמצאים בבניין אחד כשבחדר אחד יש נשים ובשני יש גברים, אין לאישה ללכת לחדר של הגברים ולהפך (לפי השולחן ערוך האוסר ייחוד אישה אחת עם מספר אנשים).

פתח לרשות הרבים: כאשר יש דלת הפתוחה לרשות הרבים או שהחלון פתוח ואפשר לראות את הנעשה בבית, מותר להתייחד. האגרות משה מיקל גם כשהדלת סגורה ויש סיכוי סביר שידפקו בדלת.

ייחוד בבדיקת רופא: אישה יכולה להיבדק אצל רופא אם יש בחוץ מזכירה או מטופלים שממתינים. אם אין אף אחד במרפאה מלבד הרופא, צריכה להביא עימה מישהו, כמו אחד מילדיה.

לסיכום דיני הייחוד, ראוי להזכיר נקודה מתוך הפרק על היחס לסייגים. ברור שלא כל מקרה ייחוד, ואפילו לא רובם, מביאים ישירות למעשה עבירה. אולם חשיבות נושא הצניעות, הקשר הזוגי והרצון לשמור על טוהר הנפש של האדם מביאים להרחקה זו. שמירת דיני הייחוד מסייעים לתעל את הנפש לחיבור ואהבה במקומות הרצויים בלבד.

[1] שולחן ערוך אבן העזר סימן כב ונושאי הכלים שם.

[2] אגרות משה אבן העזר ד, סה.

[3] ילקוט יוסף על בסיס השולחן ערוך באבן העזר סימן כב.

[4] הגמרא במסכת סנהדרין לז, א אומרת "סוגה בשושנים שאפילו כסוגה של שושנים לא יפרצו בהן פרצות והיינו דאמר ליה ההוא מינא לרב כהנא אמריתו נדה שרי לייחודי בהדי גברא אפשר אש בנעורת ואינה מהבהבת אמר ליה התורה העידה עלינו סוגה בשושנים שאפילו כסוגה בשושנים לא יפרצו בהן פרצות". כלומר, התורה מעידה על גדולתם של ישראל שמי שמקפיד על נידה יש לו כח עמידה ואינו פורץ פרצות. ישנם מקרים יוצאי דופן של איסור ייחוד מיד לאחר החתונה ובמקרים מיוחדים אלו יש להיוועץ ברב.