6. נגיעה במחקר

לאחר שביררנו מעט את סוגיית הנגיעה במקורותינו, ראוי להרחיב קצת גם מנקודת המבט של עולם הפסיכולוגיה. מחקרים רבים הוקדשו להשפעות של מגע על תינוקות ומבוגרים, וניתן ללמוד מהם גם לענייננו. מטרת הפרק היא לתת טעימות קטנות מנושאים נבחרים, ולא לתת סקירה מדעית מקיפה ואף לא לבסס על המחקרים את הרעיון שהוצג. השאיפה היא שטעימות קטנות אלו יסייעו במתן דוגמאות מעשיות לעולם הרעיוני ויגרו את סקרנות הקוראים להרחיב בנושא. המקורות למחקרים הובאו בהערות שוליים כדי שהקורא הסקרן יוכל לעיין במאמרים עצמם.

את חשיבות חוש המישוש והמגע ניתן לראות מהנפח של העור ובו חיישני המגע בגוף. אצל אדם בוגר, העור מהווה כ 16% ממשקל הגוף[1] ואצל תינוק הנפח גדול יותר!

המגע הוא החוש הראשון שמתפתח בנו. התקשורת הבסיסית של התינוק עם הסובב מתבצעת דרך חוש המישוש, אך המגע אינו רק דרך להעברת מידע אלא כלי שבונה קשר. ההתקשרות של התינוק לדמויות קרובות קשורה בקשר הדוק למגע. מגע חם לתינוק נותן לו תחושת אהבה ואולי חשוב יותר, תחושת ביטחון. יש אף הטוענים כי תפקיד המגע הוא העיקרי בבניית הביטחון וההתקשרות של התינוק לדמויות סביבו.[2] תפקיד זה של הקשר הפיסי עם התינוק תורם להבנת עוצמת ההשפעה של נגיעה במבוגרים.

השפעת המגע אינה רק בשנות הילדות אלא נמשכת לאורך כל החיים. נמצא כי למגע במבוגרים, גם אם נעשה בצורה לא מודעת, יש השפעה רבה על שינוי מצב רוח או עמדות. כך למשל, ספרנים וספרניות דורגו על ידי סטודנטים כנחמדים יותר אם יצרו מגע ידיים אקראי בזמן מסירת ספרים. למגע זה היתה השפעה למרות שהסטודנטים לא זכרו אם נגעו בהם או לא.[3] מגע גם יכול לדחוף אנשים לפעול, להשתתף בפעילות או לקנות יותר. נמצא למשל, שנגיעה (אוהדת) של מלצרים בלקוחות בית קפה גרמה למתן טיפים גבוה יותר.[4]

אחד החושים המרכזים אצל זקנים הוא מגע. בניגוד לראיה או שמיעה שעשויים להיפגע עם הגיל, תחושת המגע כמעט לא נפגמת. מסיבה זו, למגע תפקיד חשוב מאוד בטיפול ובתקשורת עם זקנים, ויש אף שטוענים כי "בסיעוד, למגע יתכן התפקיד החשוב ביותר מכל ההתנהגויות הלא מילוליות".[5]

ההשפעות הרבות של המגע ובעיקר, הסיבות להשפעה הגדולה של מגע לא ברורים במלואם.[6] יתכן שהגורמים לכך הם מולדים ותלויים במבנה מערכת העצבים, או נרכשים בהיותינו תינוקות, או שהגורם הוא סיבה אחרת. עם זאת, ברור שנגיעה יכולה לשנות התנהגות, מצב רוח, מדדים פיסיולוגיים ועמדות. השפעת הנגיעה היא לעיתים רבות בדרך עוקפת מודעות. האדם שנגעו בו לא יודע מה הסיבה לבחירה שלו או להרגשה שמציפה אותו.

[1] Montagu, A., 1971. Touching: the human significance of the skin. Columbia University Press, New York.

[2] Main, M. 1990. Parental aversion to infant-initiated contact is correlated with the parent’s own rejection during childhood: the effects of experience on signals of security with respect to attachment. In K. E. Barnard & T. B. Brazelton (Eds.), Touch: the foundation of experience: full revised and expanded proceedings of Johnson & Johnson Pediatric Round Table X. Clinical infant reports. (pp. 461–495). Madison, CT: International Universities Press.

[3] Fischer, J.D., Rytting, M., Heslin, R., 1976. Hands touching hands: affective and evaluative effects of interpersonal touch. Sociometry 39, 416–421.

[4] Crusco, A.H., Wetzel, C.G., 1984. The Midas touch: the effects of interpersonal touch on restaurant tipping. Personality and Social Psychology Bulletin 10, 512–517.

[5] Nesbitt Blondis, M., Jackson, BE., 1982. Nonverbal Communication with Patients: Back to the Human Touch. Second edition. New York. John Wiley & Sons.

[6] Gallace, A., Spence, C., 2010. The science of interpersonal touch: An overview. Neuroscience and Biobehavioral Reviews 34, 246–259.