דיני יום טוב

ימים טובים נתנו  לישראל זכר ליציאת מצרים, לשמחה ומנוחה וכך יש זמן גם להשיב את כוחות הגוף וגם לעסוק בתורה ולרענן את הנפש. כדי שנוכל לשמוח ולחזק את הגוף כראוי, התורה התירה מלאכת אוכל נפש ומלאכות נוספות. מאידך, טרחה מרובה בבישולים תהפוך את יום טוב ליום עבודה מפרך. בלשון הרמב"ם (הלכות יום טוב א) "נמצא יום טוב כולו הולך בעשיית אותן מלאכות, ויימנע משמחת יום טוב, ולא יהיה לו פנאי לאכול ולשתות". יש לשמור על איזון בין שביתה ועשיית מלאכות המותרות.

דף זה מכיל תמצית קצרה של הלכות יום טוב ולא כולל את כל הדינים והמקרים.

כללי

השולחן ערוך פותח את הלכות יום טוב בכך שכל המלאכות האסורות בשבת אסורות גם ביום טוב. הלכה זו מזכירה לנו שלמרות שמותר לעשות חלק מהמלאכות ביום טוב, הבסיס הוא מצוות השביתה.

נאמר בתורה "אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם" (שמות יב טז). מכאן שמותר לעשות מלאכות לצורך אוכל נפש וכפי שיבואר. בכלל אוכל נפש לא רק בישול אלא צרכים אחרים של יום טוב. התנאי לעשיית מלאכות אלו הוא שהצורך בהן שווה לכל נפש, כמאמר הפסוק 'אשר יאכל לכל נפש'. במילים אחרות, אין לעשות מלאכות בשביל דברים שרק מעטים נהנים מהם.

כדי שיום טוב לא יהפך ליום חול, חכמם אסרו לעשות מלאכות שבדרך כלל נעשות לזמן מרובה. למשל, קטיף פירות נעשה בשרך כלל בבת אחת בשביל כמה ימים ולכן אסור לקטוף ביום טוב. 

הוצאת חפצים מרשות לרשות והבערה הותרו לצורך יום טוב ואוכל נפש. מתוך שמלאכות אלו הותרו לצורך, הותרו גם שלא לצורך אוכל נפש ולכן מותר להעביר חפצים ברשות הרבים או להדליק נר למאור או למצווה. עם זאת, מלאכות אלו הותרו רק כשיש לכל הפחות צורך מועט ששווה לכולם, כמו נר של מצווה או מאור אך אסור סתם להדליק נרות. 

הכנת אוכל

בימינו ניתן לשמור מאכלים למספר ימים וטעמם לא משתנה כל כך. לכן רצוי לבשל את כל הדרוש ליום טוב כבר לפני יום טוב. מותר לבשל ביום טוב מאכלים שיתקלקלו או שטעמם יפוג אם יבשלו אותם לפני וכן אם לא הכינו את המאכלים "העמידים" לפני יום טוב, מותר להכנים ביום טוב.

מותר לעשות מכשירי אוכל נפש רק אם אי אפשר לעשותם בערב יום טוב. לכן למשל אסור לקצור חיטה כדי לאפות ממנה עוגות או לחדד סכין לצורך חיתוך סלט.

הדלקת אש וכיבויה

הדלקת אש מותרת ביום טוב ובתנאי שהיא נעשית בדרך של העברה מנר דולק או הוספה על אש קיימת. לכן מותר להעביר אש מנר דלוק לנר אחר, להוסיף עצים למדורה או להגביר גז. לעומת זאת, אין ליצור אש חדשה על ידי גפרורים וכדומה. דין זה נכון גם בחשמל ולכן אין להדליק את רוב המכשירים החשמליים (כולל תנור או כיריים) כי זה יצירת אש חדשה.

אסור לכבות אש שלא לצורך בישול ובכלל זה הנמכת גז, הסרת שעווה מנר דלוק או כיבוי מכשירים חשמליים. מותר לכבות בדרך של גרמא, למשל על ידי הרתחת מים בסיר עד שיגלוש  על האש ויכבה את האש ובתנאי שאחר כך ישתמשו במים. הרבה מהאחרונים אסרו לכבות גז על ידי כיבוי בלון הגז ולא החשיבו פעולה זו כגרמא.

ניתן להשתמש ביום טוב בשעון גז – 'חגז'. מכשיר זה עדיף מגרמא שכן כבר לפני הדלקת האש נקבע זמן קצוב לזרימת הגז.

יש מחלוקת לגבי הנמכת אש או כיבויה לצורך בישול. השולחן ערוך אוסר הנמכת אש או כיבויה גם אם זה לצורך בישול והרמ"א מתיר. לכן למשל, לפי השולחן ערוך אין לזלף מים על מנגל כדי שהבשר לא ישרף ולפי הרמ"א מותר. הילקוט יוסף כותב שהדין של גז שונה וגם לספרדים מותר להנמיך גז כדי שהתבשיל לא ישרף (בכיבוי רגיל הכיבוי יוצר גחלת או פתילה מפוחמת מה שאין כן בגז) .

עישון

כאמור, לא כל המלאכות הותרו ביום טוב אלא כאלו שרוב בני אדם נהנים מהם. בעבר, אנשים מפונקים היו מניחים מוגמר, קטורת, כדי שיהיה בית ריח טוב. כיוון שרק מעט אנשים היו עושים כך, אין זו הנאה ששווה לכל נפש ואסורה ביום טוב.

על בסיס דין זה, דנו הפוסקים האם מותר לעשן ביום טוב או לא. היו רבים שדימו זאת לדין של מוגמר שאסור או שאסרו גם משום כיבוי, שאסור לשו"ע גם לצורך אוכל נפש. לעומת זאת, פוסקים רבים התירו לעשן כיוון שהרבה אנשים מעשנים וגם אין כיבוי בזמן העישון.

הילקוט יוסף כתב שמותר לעשן ובמיוחד שמי שמעשן בקביעות מצטער אם ימנע מעישון. אולם, מי שלא רגיל לעשן, לא יעשן ביום טוב. המעיין בהערות יראה שחלק מהטעמים להתיר לא שייכים בימינו. בעבר, עישון נתפס כבריא לגוף ורוב האנשים היו מעשנים. היום ידוע שהעישון מזיק לבריאות ורק מיעוט מהאנשים מעשנים. לכן קשה יותר להתיר עישון בימינו.

רחיצה

בעבר היו מתרחצים פחות ממה שנהוג היום והנאת רחיצת כל הגוף לא נחשבה דבר השווה לכל נפש. רחיצת פנים ידיים ורגליים כן היתה נפוצה.

מותר לחמם מים ביום טוב כדי לרחוץ פנים ידיים ורגליים.

לפי השולחן ערוך, מותר  לרחוץ את כל הגוף במים שחוממו בערב יום טוב (או שהתחממו ביום טוב בדוד שמש. ילק"י) ובתנאי שזה לא יהיה בבית מרחץ (מגזירת חז"ל). לפי הרמ"א אין לרחוץ את כל הגוף גם במים שהתחממו בערב יום טוב. בימינו שהרחיצה נחשבת צורך בסיסי רבים מתירים גם לאשכנזים להתרחץ ביום טוב במים חמים. אפשר לסמוך עליהם ולכבד את יום טוב במקום צורך, במיוחד בימים חמים וכשיום טוב סמוך לשבת.

כמו בשבת, אין בעיית רחיצה במים קרים וכמו ברחיצה בשבת, יש להיזהר מסחיטת השיער.

הכנה מיום טוב

אין להכין מיום טוב ליום טוב אחר וקל וחומר ליום חול. לדוגמה, אין לבשל ביום טוב לצורך יום חול.

מותר לבשל הרבה אוכל בסיר אחד שכן בסיר מלא המאכלים מתבשלים יותר טוב וקל יותר  לשחק עם התבלינים בכמות מאכל גדולה מאשר מצומצמת.

אם בישל לצורך יום טוב ויש שאריות, מותר להשאיר אותן ליום חול.

יום טוב שחל בערב שבת, מותר לבשל מיום טוב לשבת אם מניחים לפני יום טוב עירוב תבשילין.