חכמים תקנו לעשות ערובי תבשילין ביום טוב שחל להיות בערב שבת כדי שיוכלו להכין צרכים מיום טוב לשבת. מצווה על כל אדם לערב ערובי תבשילין. סיכום זה מביא את ההלכות הבסיסיות במצווה זו.
הקדמה
יש מחלוקת האם יש איסור דאורייתא לבשל מיום טוב לשבת. לסוברים שיש איסור דאורייתא, האיסור הוא רק כשאין סיכוי בכלל שישתמש באוכל ביום טוב, אבל אם מבשל בעוד היום גדול, כיוון שאם היו מגיעים אליו אורחים, היה נותן להם את האוכל, מותר לבשל אז גם לשבת. מעיקר הדין נפסק שאין איסור מהתורה בבישול והכנה מיום טוב לשבת, אך חוששים לשיטה זו לכתחילה.
גם כשאין איסור דאורייתא, חכמים אסרו לבשל מיום טוב לשבת כדי שלא יבשלו ליום חול וכדי שיכינו צורכי שבת כראוי והתירו זאת ע"י ערוב תבשילין.
כיצד ומתי מערבים?
בערב יום טוב לוקח פת כביצה ותבשיל שיש בו כזית, מברך "על מצוות ערוב" ואומר "בהדין ערובא יהא שרא לנא לאפויי, ולבשולי, ולאטמוני, ולאדלוקי שרגא, ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא" (בערוב זה יהיה מותר לנו לאפות, לבשל, להטמין, להדליק נר ולהכין כל צורכינו מיום טוב לשבת). צריך לומר את הנוסח בלשון שמבין ולפי הרמ"א, אמירת הנוסח מעכבת (אבל הברכה לא).
לכתחילה יש לבשל את התבשיל לצורך הערוב בערב יום טוב אך אפשר גם להשתמש בתבשיל שבושל לפני כן. ראוי שהפת והתבשיל יהיו מכובדים אבל מעיקר הדין ניתן לערב בכל תבשיל ובתנאי שהדרך ללפת בו את הפת (למעט תבשיל כמו דייסה שאוכלים אותו בפני עצמו ובלי לחם).
מה עושים עם הערוב?
הפת והתבשיל (ולפחות כזית מכל אחד) צריכים להיות קיימים כל זמן שרוצים לבשל לשבת. ראוי להשתמש בפת כלחם משנה לסעודות שבת ולאוכלו בסעודה שלישית שכיוון שנעשתה בו מצווה אחת, יעשו בו מצוות נוספות.
מי ששכח לערב
מי שלא הניח ערוב תבשילין בערב יום טוב, יכול להניח בבין השמשות כל עוד הציבור לא קבלו את יום טוב באמירת "ברכו". נזכר בבית הכנסת שלא הניח ערוב ואם יחזור לביתו יפסיד זמן מנחה, לפי המשנה ברורה יערב ע"י שליח או יאלץ להקנות את חומרי הגלם לאחרים שערבו כדי שיבשלו בשבילו ולפי הילקוט יוסף יכול במקרה זה לערב על תבשיל שיש לו בביתו, למרות שאינו מחזיק בתבשיל.
מי שלא ערב כלל מחמת שכחה (ולא מחמת פשיעה) יכול לסמוך על הערוב שרב העיר מערב בשביל כולם.
מה מותר לעשות ומתי
ערוב תבשילין מתיר הכנות לשבת מהיום טוב הסמוך לשבת (מיום שישי ולא מיום חמישי). אין לבשל מיום טוב לחברו וערוב תבשילין לא מועיל בזה. מובן שמותר לעשות רק מלאכות המותרות ביום טוב.
לכתחילה יש לסיים את בישול כל המאכלים בעוד היום גדול (כך שלו היו מגיעים אורחים, היו יכולים ליהנות מהאוכל). אם לא הספיקו, אפשר לבשל עד סמוך לכניסת השבת. מותר לכתחילה להניח אוכל מבושל על הפלטה וכן להדליק נרות שבת סמוך לכניסת השבת.
בני בית ואורחים
ראוי שהאישה תעמוד ליד בעלה בשעה שמערב, אבל אין זה מעכב. ערוב של בעל הבית מועיל עבור כל בני ביתו הסמוכים על שולחנו וכן אורחים שאוכלים אצלו. אורח שמדליק בביתו, יערב בלי ברכה.