ימי בין המיצרים

שלושת השבועות מתחילים בצום יז' בתמוז ומסתיימים בצום תשעה באב. בימים אלו נוהגים מנהגי אבלות בהדרגה בגלל חורבן בית המקדש הראשון והשני שארעו בהם.

יז' בתמוז

ביז' תמוז נשברו לוחות הברית, בטלה הקרבת קורבן התמיד בבית ראשון, חומת ירושלים הובקעה בחורבן הבית השני, אפוסטמוס הרשע שרף את התורה והועמד צלם בהיכל.

הצום מתחיל מעלות השחר ומסתיים בצאת הכוכבים. רק אכילה ושתיה אסורים ואילו נעילה הסנדל, רחיצה, סיכה ותשמיש המיטה מותרים. יש המחמירים גם בעינויים אלו, חוץ מנעילת הסנדל כי נראה כצחוק בעיני אחרים.

בלילה לפני הצום, אפשר לאכול ולשתות עד שהולכים לישון. לפי הספרדים, אחרי שהלכו לישון, אין לאכול ולשתות ולפי האשכנזים, אפשר לשתות אבל לא לאכול. אם התנה, ואפילו במחשבה, שאם יקום באמצע הלילה יוכל לאכול ולשתות, אפשר לאכול ולשתות עד עלות השחר.

חולים וכן נשים מעוברות ומיניקות שהצום קשה להם לא צריכים לצום ביז' בתמוז, אולם יש להשתתף בצער הציבור ולא לאכול ממתקים וכדומה.

תפילה:

מי שצם, אומר עננו בשמונה עשרה, בחזרת הש"ץ, החזן מוסיף את 'עננו' כברכה עצמאית לפני ברכת רפאנו והציבור בתוך שומע תפילה. הספרדים אומרים עננו בשחרית ובמנחה והאשכנזים רק במנחה.

שכח עננו, לא חוזר. החזן יכול להשלים בשומע תפילה והציבור לפני עקירת רגליים. שכחו להשלים, לא חוזרים.

בשחרית ובמנחה קוראים בתורה בפרשת "ויחל" והאשכנזים מפטירים במנחה.

החזן אומר עננו וקוראים בתורה רק אם יש לפחות שישה שמתענים.

שלושת השבועות

המשנה במסכת תענית אומרת שמשנכנס אב ממעטים בשמחה. בגלל האבלות על חורבן הבית, מתחילת חודש אב מפסיקים מדברים המשמחים ומתחילים בהדרגה במנהגי אבלות. בגלל הסמיכות של צום יז' תמוז לתשעה באב שיוצרת תקופה מתוחמת של צער על החורבן והגדרת ימים אלו כימי סכנה, חלק ממנהגי האבלות הורחבו עד יז' תמוז. 

בין האשכנזים והספרדים יש מנהגים שונים לגבי משך תקופת האיסורים השונים וכפי שנבאר.

חלק ממנהגי האבלות מתחילים בשבוע שחל בו תשעה באב. הכוונה מתחילת השבוע ועד תשעה באב (כולל). במקרה שתשעה באב חל ביום ראשון, בין אם זה התאריך המקורי שלו ובין אם חל בשבת ונדחה, אין את מנהגי האבלות של שבוע שחל בו.

נישואין – רוב קהילות ישראל נהגו שלא להתחתן מיז' בתמוז ולמנהג חלק מהספרדים, האיסור הוא מתחילת אב. מותר להתארס מיז' בתמוז ועד ראש חודש אב במסיבה קטנה אך אין להשמיע מוזיקה במסיבה זו.

מוזיקה – כאבלות על החורבן, בכל השנה לא אמורים לשמוע מוזיקה, אך כנראה שהציבור לא יכל לעמוד בגזירה זו ותקופת האיסור צומצמה בפועל לימי ספירת העומר ושלושת השבועות. לכן, בימים אלו לא שומעים מוזיקה מכלי נגינה.

מותר לשמוע קטעי מוזיקה קצרים שאין כוונה בשמיעתם, כמו רינגטונים של טלפון. מותר לשיר בלי ליווי כלי נגינה. יש המתירים לשמוע מוזיקה מוקלטת עצובה המזכירה את החורבן.

בתקופה שבין יז' בתמוז וראש חודש אב, מותר לשמוע מוזיקה בסעודת מצווה (כמו בר מצווה או ברית) אם זהו הנוהג הרגיל גם בשאר השנה.

תספורת – למנהג האשכנזים והנוהגים כאר"י, לא מסתפרים מיז' בתמוז והספרדים לא מסתפרים רק בשבוע שחל בו.

כיבוס – אין לכבס בגדים, בין אם זה כדי ללבוש לפני תשעה באב ובין אם להניח לאחר כך. למנהג האשכנזים האיסור מתחיל מראש חודש אב ולפי הספרדים, בשבוע שחל בו תשעה באב.

רבים מקלים בכיבוס בגדים של ילדים קטנים ובגדים תחתונים כי אין שמחה בכיבוסם או בלבישתם כשהם נקיים.

בשר ויין – מנהג האשכנזים הוא להימנע מבשר ויין מראש חודש אב, כולל ראש חודש ולפי הספרדים ממוצאי ראש חודש. מותר לאכול בשר ולשתות יין בשבת ואפילו בשבת חזון . בהבדלה, הספרדים שותים את היין והאשכנזים נותנים לילד קטן לשתות.

ברכת שהחיינו – לא מברכים שהחיינו בשלושת השבועות והספרדים לא מברכים אפילו בשבת. מותר לברך שהחיינו על מצווה עוברת, כמו בברית מילה.

מיעוט בשמחה – משנכנס אב ממעטים בשמחה – לא בונים בניינים של שמחה, מעטים במשא ובמתן וכן לא משתתפים בארועים חברתיים ושמחים.